הכירו את הכצב"ם – מכונת הטרור שהושמדה בידי זרוע הים

דמיינו את התרחיש הבא. בחוף הים של עזה, צמוד למסגד או לבית חולים, עומד איש בלבוש אזרחי ומשיט מעין צוללת. אלא שברגע שהכלי מונח על המים, הוא מתחיל לנוע בעצמו, צולל אל מתחת למים, ומפעיל שעון חול המיועד להבעיר עשרות קילוגרמים של חומר נפץ בבטן הכלי. אותו הכצב"ם נע כעת אל חופי ישראל. "זה האיום שמציב לנו כלי צולל בלתי מאויש", מסביר סא"ל ג', ראש ענף הזירה הדרומית במספן המודיעין של זרוע הים. "מדובר במעין טורפדו קטן שמולבשות עליו יכולות ניווט, תקשורת ותקיפה. הכלי הזה נע מתחת למים, ננעל על מטרה ומייצר כוח אש מרשים ונזק רב".

מודיעין, טכנולוגיה ואש

אז כיצד משמידים את הכצב"ם? מתחילת המלחמה, מפעילה זרוע הים שילוב של מעגלי אש, מודיעין וטכנולוגיה מתקדמים ביותר לטובת המשימה. "השלב הראשון והחשוב ביותר הוא זיהוי האיום והתחקות אחריו", מפרט סא"ל ג'. "אנחנו עוקבים אחר פרויקט הכצב"ם עוד מתחילתו וסיכלנו בעבר מספר כלים״.

לאחר ההתראה הראשונית, נרקם שיתוף פעולה הדוק בין אנשי המודיעין והשליטה לצורך גילוי ואיתור תוך סריקות והפעלת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. בזכות אותם מאמצים רב-שכבתיים, מצליחים לוחמי זרוע הים להתמודד ולסכל את הכצב״ם, תהליך שעשוי להתרחש בהתראה מיידית, ולעתים אף במשך ימים ארוכים ומתוחים.

"כבר מתחילת המלחמה, הצלחנו לשים את ידינו על כצב"ם פעיל של האויב", מסביר סא"ל ג'. "לא אפרט כיצד זה נעשה, אבל כן אציין שמדובר בממצא טכנולוגי משמעותי, וסל הלקחים שניתן להפיק ממנו עולה על כל דמיון".

בלב עזה

כפי שמסביר סא"ל ג', חמאס לא נשאר אדיש כלפי היכולות של צה"ל וזרוע הים, ועושה ניסיונות רבים כדי למנוע מכוחותינו לפגוע באותו נשק אסטרטגי. "אנחנו יודעים היום שסדנאות הייצור של הכצב"ם מוחבאות בלב אוכלוסייה אזרחית, בתוך מסגדים ומפעלי תעשייה. מתחת לאותם מבנים חופרים המחבלים פירים המחברים אותם אל חופי עזה. כל מתפלל, דייג, או נופש הוא רק עוד מגן אנושי עבור החמאס, ושפן ניסיונות פוטנציאלי במידה והנשק הניסיוני ייכשל".

למרות כל אותם מהלכים, סא"ל ג' שב ומדגיש שכלל ניסיונות התקיפה באמצעות כצב"ם כשלו. "כוחות זרוע הים ערוכים ומוכנים. יש לנו מודיעין חזק, אנשי שליטה מקצועיים ולוחמים חדורי מטרה. נדע לסכל כל ניסיון נוסף במידה ויגיע".