החודש לפני 55 שנה, 'נולדו' פלגות הבט"ש. כך הן גדלו מאז
החודש, בדיוק לפני 55 שנים, עגנו הדבורים הראשונים בנמלי ישראל. מאז, עברו גלגולים ודגמים משופרים, הפכו לדבורות, וכיום, כלי השיט שומרים על הביטחון השוטף מים סוף, ועד ראש הנקרה. חקרנו איך צמחו 3 פלגות בט"ש - מסיירת 913 של מלחמת יום הכיפורים. מסע בין הגלים והתמונות ההיסטוריות
05.11.25
0
על פלגות הבט"ש, אנו שומעים כיום יותר מבעבר: סיכול חדירות מחבלים מהים, חיפוי על כוחות מתמרנים בשטח אויב, ומשימות סיור תדירות במצב מלחמה. אבל ההיסטוריה של 'הדבורים' מתחילה הרבה קודם לכן, או ליתר דיוק לפני 55 שנה, אז הוקמה פלגת הבט"ש הראשונה - סיירת 913.
עם הניצחון במלחמת ששת הימים, גדל שטח המדינה כמעט פי שלושה, וגם הגבולות הימיים התרחבו באופן משמעותי. בעקבות זאת, התעורר הצורך בספינות פטרול קלות, שישמרו על קו החוף.
לכן, בנובמבר 1970, ישראל רכשה מארה"ב 2 ספינות בט"ש ראשונות - אותן אנחנו מכירים כ'דבורים'. אליהן, הצטרפו עוד 6 אוניות בשנת 1971.
וכך, בעלת 8 דבורים, נחנכה סיירת 913 בבסיס אשדוד, שהגנה על כ-370 ק"מ של רצועת חוף: מנתניה, ועד פתחה הצפוני של תעלת סואץ. אך לאור האתגר שבהיקף גזרה כה גדול, היא התפצלה ל-3 פלגות: המזוהות כיום בספרות 914, 915 ו-916, המשויכות כל אחת לזירה ימית משלה - חיפה, אילת ואשדוד, בהתאמה.
מטרת הדבור היא לאתר את המטרה, להגיע אליה ולסייר בצורה טובה וקלה יחסית באזור. הוא מאייש 8 אנשי צוות, ומצויד בעמדות ירי עם תותחים בחרטום ובירכתיים, יחד עם מקלעים משמאל ומימין, שמכסים 360 מעלות של הסביבה. כך, מסוגל דבור אחד להתגבר בקלות על כלי שיט קטנים ועוינים.
עם זאת, אחד החסרונות הבולטים שהיו אז לכלי השיט, ניכר במהירות, שכן באותה התקופה זו הגיעה לכ-20 קשר בלבד (37 קמ"ש). זרוע הים נכנסה למרוץ, תרתי משמע, להכניס מנוע חזק יותר לגוף הספינה, שיגדיל את מהירותה עד 30 קשר - כ-55 קמ"ש. ובשנות השמונים, בעזרת מנועים חדשים, מהירות הדבורים קפצה לבערך 26 קשר, שהם 48 קמ"ש.
אך במרוצת השנים, לא היה די בכך, ועל בסיס ה'דבורים' פותחה ספינת בט"ש ישראלית חדשה - 'דבורה'. האלמנטים המקוריים של הכלי, נשמרו: מיקום התותחים והמקלעים, גשר הפיקוד, יחס זהה של רוחב ואורך הספינה. אולם הדבורה הייתה גדולה, ובו בזמן מהירה יותר מקודמה: כאשר הגרסה המתקדמת ביותר שלה יכולה להגיע למהירות 95 קמ"ש.
לכן, החל משנת 1988 ועד היום, האונייה משרתת בשורות זרוע הים, גם בתצורות מפותחות יותר: סופר דבורה, סופר דבורה סימן 2, וסופר דבורה סימן 3, שכוללות שיפורים ביכולות התמרון, באלקטרוניקה ובמערכות ההנעה.
הן החליפו את הדבורים עם הזמן, אבל לא לגמרי. בזירת ים סוף עוד נותרו שניים פעילים, שתואמים את הצרכים המבצעיים שלה.
בתמונה הראשונה: פלגת בט"ש, 1975. בתמונה השניה: פלגת בט"ש, 2025
מאז, פלגות הבט"ש השתתפו במספר מערכות, וכמובן במלחמה הנוכחית, שהביאה עימה תעסוקה רבה בחיפוי על הכוחות הפועלים בלב שטחי אויב, ובאבטחת המרחב הימי הסובב אותנו. ובין אם מדובר בדבורים הראשונים, או בדגמי הסופר המחודשים, נראה שכלי השיט העוקצניים ימשיכו לסייר בגבולות הים, ולשמור על ביטחונינו.
