החובלים לעתיד פיקדו על גדנ"ע בלב ים, והמלש"בים תפסו את ההגה

עשרות סירות גומי ממונעות במבנה בצורת 'וי' הפליגו בשבוע שעבר מלב מפרץ חיפה לעבר עכו. את ההגה, אחזו לאו דווקא ימאים מנוסים, אלא מלש"בים נרגשים שעשו צעדים ראשונים בים הפתוח, תחת פיקודם של צוערי קורס חובלים.

כל זה, התרחש במסגרת גדנ"ע שנמשכה ארבעה ימים, ונועדה לא רק לייצר חשיפה למסלול האינטנסיבי, אלא גם לספק לצוערים עצמם התנסות פיקודית ראשונה בשטח.

אחד מהם הוא צוער ג', שהתגייס למסלול חובלים מחזור 155 לפני כשנה וחצי ונמצא כיום בשלב מתקדם בהכשרתו במגמת מכונה, המתמקדת במערכות הספק, התנעה וחשמל. בעוד כשנה, הוא צפוי להשתבץ רשמית באח"י סופה - ספינת טילים מסדרה סער 4.5 (נירית).

עבורו, היו אלה ימים של למידה - הזדמנות לקבל אחריות ולחוות מקרוב את התפקיד העתידי. ובמקביל, הוא ביקש לייצר לנערים ולנערות חוויה משמעותית, כזו שתחשוף אותם למסלול העצים: "רצינו להעניק להם שבוע שבו ירגישו מה זה צבא, ייחשפו לאתגרים שונים, יכירו אנשים חדשים וילמדו על עצמם ועל הסביבה".

התוכנית נפתחה בסיור בין כלי השיט בבסיס חיל הים חיפה, בו עברו בין הרציפים ושמעו על כל ספינה ותפקידה. לאחר מכן, יצאו אל הים הפתוח, והצוערים העבירו את השליטה בסירה ישירות למלש"בים - כאשר רגע השיא נרשם בהפלגה מחיפה לעכו ובחזרה.

"ביום הראשון היה להם מאוד קשה", הוא מעיד, "הם התבלבלו בין ימין לשמאל והתקשו בניווט. אבל כשהגענו להפלגה הארוכה, אחרי ארבעה ימים, פתאום אפשר היה להבחין בשיפור".

לכל אחד מהצוערים בגדנ"ע הוגדר תפקיד ברור - ממפקדי צוותים ועד קציני ים ולוגיסטיקה. לצידם, פעלו גם אנשי מילואים שליוו אותם כחונכים.

"תוך כדי ההפלגות הם ידעו לדייק אותנו ולתת משוב לשיפור ולשימור", נזכר צוער ג', "המילואימניק שהפליג איתי בסירה היה יוצא מגמת שיט, והוא גם עזר לי גם בהיבט המקצועי, בזכות הניסיון שלו וגם סייע לי להתפתח כמפקד".

הימים האלה חייבו שבועות ארוכים של הכנות מקדימות. הצוערים בנו מערכי הדרכה והרצאות, ריעננו את החומר העיוני והתאמנו בעצמם על סירות הגומי, למרות שבשלב האקדמיה בו הם נמצאים, הם כמעט ואינם מפליגים עליהן.

"כל מפקד צוות נדרש להעביר למלש"בים את כל החומר העיוני והמעשי", הוא מסביר, "במטרה להכשיר אותם לרמה של 'משיט 12' - רישיון בסיסי לסירת מנוע מהירה".

תקופת ההכנה לא הסתכמה רק במשימות, והיוותה הזדמנות להתבוננות ערכית על הדמות הפיקודית שהם שואפים להיות: "הבנתי שחשוב לי לדבר איתם בגובה העיניים, לדרבן את הצוות ולהנחיל בהם את תחושת גאוות היחידה שיש בחובלים. אני בעיקר רוצה לפקד פחות מתוך סמכות, למרות שלפעמים צריך, ויותר לגרום להם לרצות ללכת אחריי. מבחינתי מפקד טוב יכול לעשות את ההבדל בין חייל שמתקשה לחייל מצוין".

זו לא הייתה הפעם הראשונה שצוער ג' קיבל את האחריות לנהל משימות מורכבות, כחלק בלתי נפרד מההכשרה. במהלך הקורס הוא כבר שימש כקצין ים בגיבוש חובלים.

"הייתי אחראי על כל מה שקשור לפעילות הימית בגיבוש - הסדר, הלוגיסטיקה והביצוע בזמן אמת", הוא מפרט, "שם למדתי בעיקר את החשיבות של סדר וארגון, של להסתכל כל הזמן צעד קדימה, ושל חלוקות כוחות נכונה ויעילה. מעבר לזה שאנחנו רוכשים ידע מקצועי כמו איך לתפעל את הכלי, לתקן מנוע או להתמודד עם סיטואציות שונות, אנחנו לומדים להיות מפקדים של מחלקה". 

לצד המשמעת והמקצועיות, הושם דגש גם על לכידות וגיבוש חברתי: "היה חשוב לי שיבצעו כל משימה מהר, ביעילות וב-'רבאק'. חשוב להבין שיש מגבלת זמן, ואם לא נפעל מהר ומדויק, לא נצליח. ובכל זאת, גם הצד הערכי הוא משמעותי. כל ערב נתתי להם מטלה להכיר אחד את השני - אין מצב שמישהו לא יודע את השמות של כולם, מאיפה כל אחד הגיע ומה הסיפור שלו". 

תוך שהם בסירה, צוער ג' עצר לרגע את המנוע, וביקש מהחניכים להביט סביבם. "אמרתי להם: 'תראו איפה אתם נמצאים. בנמל חיפה, משיטים סירה עם אנשים שלפני רגע לא הכרתם'. וכשסיימנו, כולם אמרו שזה היה הרגע הכי מטורף", הוא מתאר, "כשראו כמה הם רחוקים מהחוף. אחד מהם אפילו אמר לי 'אם אמא שלי תשמע איפה אני היא תשתגע'".

"לא ניסיתי לצייר תמונה ורודה על הקורס", מבהיר צוער ג', "אמרתי להם בגלוי שהמסלול קשה, אבל גם שיתפתי את החוויה האישית שלי - שאני לא מתחרט לרגע שהגעתי לכאן. אני מרגיש עשרה צעדים קדימה מאיפה שהייתי לפני שנה. הכרתי חברים שילוו אותי לכל החיים, וקיבלתי את הכלים בשביל להשפיע על אחרים ולהיות הגרסה הכי טובה של עצמי".

התוצאות של ארבעת הימים האלה היו ניכרות בשיח מול המשתתפים. "הרבה הגיעו מאוד סקפטיים", הוא הוא מציין, "בהתחלה רובם אמרו שבכלל לא שמעו על הקורס הזה או חשבו עליו כאפשרות לשירות הצבאי שלהם. ובסוף, אחרי שהכירו חברים חדשים ולמדו תוכן מקצועי - הם סיפרו שבטוח היו רוצים להגיע לגיבוש הקרוב".