הצוללנים שהגיעו בזכות מבוגרים שתמכו בהם

יצאנו למסע בעקבות הסיפורים שדחפו את הצוללנים להגיע לקורס: אחד בעקבות צוללן מהיישוב שפתח לו דלת לעולם הזה ודחף אותו לנסות. אחר שגדל בבית ימי שבו השירות בים הוא חלק מהזהות המשפחתית. ושלישי שהלך בעקבות אביו, צוללן בעצמו, והפך את הסיפור המשפחתי למטרה אישית.

סמל א׳ לוחם ילת״ם: ממשיך את המורשת המשפחתית

״מגיל קטן ידעתי שאני אשרת בחיל הים, אומנם לא הכרתי את היחידה כי הרוב כאן חשאי ומסווג, אבל תמיד עולם הים משך אותי״, הוא משתף. ״זה בזכות אבא שלי ששירת בילת״ם. תמיד זה היה נוכח אצלנו בבית - מאז שאני זוכר את עצמי, היינו עושים הפלגות ביאכטות ומתעסקים בעולם הים״.

כשנשאל מדוע בחר להגיע לשייטת הצוללת הוא עונה: ״ידעתי שיש כאן עשייה חשובה ומבצעית בתוך חיל הים, קורס מאתגר שמשלב טכנולוגיה וזה חיבר בין כל הדברים שרציתי. ככל שנחשפתי יותר והבנתי במה היא עוסקת ואת משמעות היחידה - רק התחדדה אצלי המחשבה שזה אכן מקומי״.

בקורס כל כך אינטנסיבי יש הרבה רגעים קשים: ״אחד הדברים המאתגרים היה המרחק מהבית, הרבה פעמים יש חוסר וודאות, אבל מי שעוזר לעבור את זה - זה החברים, שאנחנו עוברים את הכול ביחד״.

״החלק הפיזי בהכשרה היה אחד החלקים שהכי בנו אותי כלוחם. התחברתי מאוד לשאיפה למצוינות ולערכים נוספים שהטמיעו בנו״, הוא אומר. ״המקצוע מעניין מאוד וכשאני מסתכל על העתיד, מה שגורם לי להרגיש שהרווחתי מההכשרה - זה האנשים״.

״לסיום, הייתי שמח שגם אחי הקטן, יהיה לוחם בחיל הים כשיגדל, הוא משתף.

סמל א׳:  הלך בעקבות דור המייסדים 

״בהתחלה לא כיוונתי להגיע לקורס צוללן, עשיתי יום סיירות וקיבלתי גיבוש לפה. במקביל - היה אצלנו במושב שומר, צוללן ותיק מאוד, שתמיד היה אומר לי שזה המקום בשבילי״, הוא משתף. ״הוא שירת בתקופה של אח״י דקר, בדיוק בזמן שהיא טבעה - הוא היה בהפלגה״.

כשנשאל הצוללן האם הוא חושב שיש לשומר קשר בהחלטה שלו להגיע לשייטת הצוללות הוא עונה: ״לגמרי, הוא הסביר לי על השירות ואחרי שעברתי הגיבוש הוא התרגש. כל פעם כשחזרתי מההכשרה הוא דיבר איתי, אבל בזמן בית המועט שלו״, הוא אומר בחצי חיוך.

״ההתמודדות עם המרחק מהבית זה דבר שמאוד מאתגר במהלך ההכשרה, כמעט לא מדברים עם המשפחה, יש לך שעה של טלפון בשבוע״, מספר הצוללן. ״בסופו של דבר - האנשים שאיתך, הם אלו שעוזרים לעבור את התקופה הזאת. משפחה אמיתית״.

ולסיום חשוב לו להדגיש: ״כשאהיה מבוגר ארצה גם אני להעביר את הערכים האלו לדור הצעיר״.

סמל א׳, צוללן שהולך בדרך אביו

״תמיד הרעיון להגיע לכאן היה קיים איפשהו במוח, אבא היה צוללן ועם הזמן הבנתי יותר ויותר שזה אכן מקומי״, הוא משתף. ״זה שירות שלא הרבה מכירים לעומק, וכשאין לך מישהו קרוב אליך שעשה התפקיד, קשה להבין המשמעות שלו - אצלי זה היה יותר נוכח בזכות אבא״.

הצוללן מספר שאביו תמיד רצה שיגיע לשם, ומאוד שמח כשכך קרה. ״כשהשירות התחיל להתקרב ולהיות רלוונטי הוא התחיל לשתף, לספר חוויות ונתן לי מוטיבציה אדירה״, הוא מספר. ״התרגש מאוד כשהגעתי לכאן, זה היה רגע מיוחד עבורו״.

״הרגשתי סוג של מחויבות לסיים את ההכשרה הזו בזכות העבר המשפחתי, זו הכשרה לא קלה בכלל, כשחצי ממנה לא ממשיכים״, משתף הצוללן. ״שבועות החוסן וסדרת הים היו רגעים מאוד קשים מנטליים ופיזיים, אבל מה שעוזר כאן - זה האנשים האדירים״.

בהכשרה המקצועית והמאתגרת הזו, אפשר ללמוד הרבה דברים על עצמך, כך הוא משתף: ״להסתדר עם אותם האנשים לפרק זמן ממושך שכזה זה אינטנסיבי מאוד, סוגרים הרבה שבתות יחד, בלי טלפונים , זה יכול ליצור חיכוכים - אבל אצלנו זה חיזק מאוד את הקשר״.