חטיבה 188 בתרח"ט מסכם אימון, ומסכם שנה. תיעוד מיוחד

עוד פחות משבועיים נותרו לשנת 2019, עוד תשעה ימים בודדים עד להחלפת הקידומת ולתחילתה של שנה אזרחית חדשה. בצה"ל - הסיכומים כבר מורגשים. אירועים מבצעיים מהם למדנו והפקנו לקחים, אמצעים חדשים שהגיעו לשטח, וכמובן - ההכנות המרובות לדברים שצפויים להגיע ב-2020.

בשבוע האחרון, גם חטיבה 188, הלא היא השריון של הצפון, מצאה את הדרך האולטימטיבית לסכם את תקופת האימון שלה ואת השנה החולפת ב"ירייה אחת אחרונה" - התרגיל החטיבתי האחרון של העשור.

"התרח"ט הזה לא דומה לשום דבר שכבר עשינו", מכריז סמח"ט החטיבה, ואחד ממובילי התרגיל, סא"ל בני אהרון, "להיות האחרונים השנה שמבצעים תרגיל בסדר גודל כזה מגיע עם האחריות להוכיח כמה השתפרנו ולמה אנחנו מסוגלים כחטיבה וכצבא בכלל".

ואכן, אין ספק שהתרגיל, שחלש על אזור רמת הגולן, נבנה והתבצע ממש לפי דברי הסמח"ט. עליית המדרגה הורגשה בשטח ובמשך חמשת ימי התרגיל התנסו הלוחמים בתפיסות מבצעיות שהותאמו לאתגרים האחרונים בגזרה.

אחת מאותן תפיסות נוגעת לשינוי הפנים של האויב הצפוני, אשר בשנים האחרונות עבר שינוי משמעותי. אם פעם הלחימה הייתה טנק מול טנק, כיום הצד השני פועל אחרת לחלוטין, ויודע להסתיר את עצמו טוב יותר באמצעות מארבים ותחמושת ייעודית - לכן אקטים רבים בתרגיל התמקדו בהשחזת היכולת הזו במסגרת של צק"ח (צוות קרב חטיבתי שכולל כוחות שריון, הנדסה וחי"ר).

התמרון הקרקעי ורחב ההיקף שביצעה חטיבה 188 בשבוע האחרון, דימה, כפי שנאמר, את המגרש הביתי שלהם בגזרה הצפונית. ותרחש בין היתר מצב של היתקלות כוחות עם הצד השני - והפעם, לא נותר מקום לדמיון.

"גדוד 71 קיבל את המשימה להיכנס לראש של האויב, ולדמות אותו במהלך התרגיל", משתף סא"ל אהרון, "שימוש בבימוי אויב יוצר חיכוך בין הצדדים, וגורם לכך שהגדודים מהצד 'שלנו' נלחמים מול לוחמים אמיתיים שמסוגלים לחשוב. בעוד הצד האדום, 'שלהם', מעמיק את הידע המודיעיני שלו אודות הכוחות שמעבר לגבול, ומחשל אותנו בזאת לקראת היתקלות אמיתית".

אך בשביל הסמח"ט, אחד מהאירועים החשובים בתרגיל בכלל לא עירבו טנקים. "יש לנו יחידות סיוע מנהלתי, שהתפקיד שלה הוא לאפשר לקצה המבצעי את הרציפות שלו בזמן לחימה. הם אמונים על אספקת המים, האוכל, הדלק והפינוי לאחור, ובתרח"ט זו הייתה הפעם הראשונה בה הם עבדו בפורמט שונה ובשיתוף פעולה מלא ביניהן".

"במשך כל תקופת האימון דאגנו להכין ולאתגר כל לוחם ומפקד בחטיבה כחלק ממחלקה, פלוגה וגדוד", הוא ממשיך, "אם נקביל זאת לעולם המוזיקה - עד עכשיו כל כלי ניגן עם עצמו ולמד את התווים. וכעת, התרח"ט בודק את ההרמוניה שלנו כ'תזמורת' מדויקת וחדה שמסוגלת לעבוד כיחידה אחת".

ואם כל הסופים והסיומים לא הספיקו עד כה - פרידה נוספת מתבצעת והפעם מהדור השלישי של טנק המרכבה. "בקרוב נתחיל בהסבה לטנק מרכבה סימן 4", הוא מגלה, "הראשונים היו המפקדים והקצינים של שיזפון והראשונים מהחטיבה עצמה יהיו גדוד 74. במרץ הקרוב נתחיל את התהליך שצפוי להסתיים תוך שנה".

כעת, עם סיום התרח"ט פניה של החטיבה מופנים לקו הבא. "יש לנו פרק נוסף של קורס מ"פים ומג"דים ולאחר מכן אנחנו ממשיכים לתע"ם באיו"ש ובדרום הארץ", מספר הסמח"ט, "זה היה תרגיל עצים וחשוב שהדגיש בצורה שלא משתמעת לשתי פנים כי לחטיבה 188 אין את הפריבליגיה להיות לא מוכנה". 

ומיד אחרי האמירה הזו, באותה נשימה, הוסיף הסמח"ט אמירה שמסכמת אולי את מהות החטיבה כולה, ואת הערך העליון שהנחה אותה בשנה האחרונה: "למרות האמל"ח המתקדם, בסוף מי שמנצח מלחמות זה בני אדם. ולא משנה אם יש לך בידיים M16 או הגה של טנק - כל עוד תילחם עם ברק בעיניים, תושייה ועבודת צוות - אתה תכשיל כל אויב שיקרה בדרכך".