מספר הקצינים שרוצים להיות מ״פים בחטיבה הזו זינק, הנה הסיבה

צילום: יהודה ויינברג 

אחרי 27 שנים בהן נלחמה עם טנק מרכבה סימן 3 בז, סיימה השנה חטיבה 188 את ההסבה לטנק מרכבה סימן 4 גרסה 400 - וסיכמה כמעט שלושה עשורים עם האמל״ח ששימש אותה בין היתר במלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה וצוק איתן.  

עכשיו, בסיום אימון הסבה, תע"ם בעזה ולבנת אימון בת 17 שבועות, לוחמי החטיבה עולים לראשונה מאז 2018 לתעסוקה מבצעית בגזרת סוריה עם הטנקים החדשים. זאת לאחר שבשנים האחרונות ביצעו רק קווי חי״ר בגלל נחיתות הטנק ביחס למצב. 

״כמו כולם, שחושקים במכונית או באייפון הכי חדישים - כך גם אנחנו רוצים להילחם עם מכונת המלחמה הכי משודרגת. מדובר בהעצמת יכולות ההצטלבות על מטרה, הגילוי וההשמדה והעבירות, וכוח מנוע יותר חזק", אומר מח"ט 188, אל"ם ניר רוזנברג.

"אם פעם לוחם היה צריך לעלות למארב ארטישוק - בו הוא שוהה בטנק בהמתנה לאויב, ולבצע סריקות עד שהוא מאתר אותו, אז תותחן בסימן 4, לעומת זאת, הוא רב גוני. הוא מתעסק בשו״ב (שליטה ובקרה) ובמערכות מחשוב אוטומטיות הדורשות חשיבה ותחכום. הכול בשביל להביא את הפגז למטרה", מוסיף סרן עמיעד איילון, מ"פ בגדוד 71, "יש לו את היכולת להעלות איתורי אויב ולערוך את מרשם הקרב הפלוגתי. זה דבר שהיה נראה כמו חלום רחוק מאוד בכלים הקודמים". 

מפקד החטיבה, יוצא התנועה הקיבוצית, מספר שפעמים רבות בני נוער היו מבקשים שיעזור להם להגיע לשרת ב-401 או 7. אבל לאחרונה, הוא מבחין בשינוי במספר החיילים שרוצים להגיע דווקא ל-188: "עם האמל"ח החדש, אני מזהה גם עלייה במוטיבציה".

במסגרת השינוי, יש בשנה האחרונה הרבה יותר קצינים המחכים להיכנס לתפקיד המ"פ: "אני גאה לומר, שאנחנו נמצאים עם עתודת מ״פים - מבחר של אנשים שסיימו קורס ומחכים לפקד על פלוגה. כעת, שמורה לנו היכולת לבחור את כוח האדם על סמך תפקוד קודם והערכות, ולא על בסיס אוטומטי".

"אני חושב שזה הכול במפקדים", מתייחס סרן איילון לנתון המעניין. "מי שאכפת לו מהאנשים תחתיו ומראה יחס אישי הולם - גורם לפקודים שלו לרצות להישאר במערכת. זו גם אחת הסיבות שנשארתי ושאני רוצה להמשיך. גם אם המערכת קשה ודורשת, שווה בעיני לעשות את המאמץ". 

גולת הכותרת של חטיבה 188 בשנה האחרונה, כפי שמסביר אל"ם רוזנברג, מתחילה בבחני הרף, ומסתיימת בתרח״ט שסיכם אימון בן ארבעה חודשים ברמת הגולן על גבי הטנק החדש, ודימה את כל האתגרים שיפגשו השריונרים בלבנון. "בתום כל שבועיים ביצענו מבחן, שבאופן גורף הסתכם בציונים טובים בפער מפעמים קודמות, כי היה זמן להרבה תרגילים מכינים", מתגאה סרן איילון.

"יש לנו הרבה התאמות לבצע בין מה שתוכנן, לבין מה שקרה בפועל בתרגיל. החטיבה תעמוד במשימות, זה בטוח״, מפרט המח״ט, ״יש תחקירים ולמידה לכל אחד - גם ללוחם בקצה. למשל, על איך מאמנים את הנהגים בנהיגה בתוואי שצפוי לנו בלבנון". 

"עצם זה שטנקיסט עולה על הטנק ולא יורד ממנו", מתייחס המח"ט לקו הנוכחי בגבול סוריה, "מוביל למתח מבצעי ושמירת כשירות״.

החטיבה מצפינה עם הרבה ביטחון, בצל איום הנ"ט שלא חלף מהאזור. "אנחנו יודעים שהאויב יושב על הגבול ומחזיק בנכסים כאלה ואחרים״, מוסיף המ״פ, ״טנק מרכבה סימן 4 שנמצא בעמדה כזו נפיצה, יודע להביא אותנו לכל נקודה שנצטרך להגיע אליה בשטח. בתור מ"פ שהפלוגה שלו תפסה עד עכשיו רק קווי חי״ר, אני סומך על הלוחמים שלי שידעו להביא את היכולת של האמל"ח החדש למקסימום".

"אני מתמודד עם אנשים שאוהבים את התפקיד שלהם, כאלה שאני מאמין בהם יותר מתמיד בכניסה למלחמה", משתף המ"פ, "חטיבה 188 הפכה למנצחת בזכות סימן 4, ואיכות כוח האדם".

"אני זוכר את עצמי מטפס עם הטנק שלי. אני מסתכל אחורה ורואה את שטח הכינוס של החטיבה, שיש בו מאות כלי רק״ם (רכב קרבי משוריין)  וחיילים - ומבין את העוצמה הצה״לית ואת הסיבה שהיום במדינה יש הרתעה ותחושת ביטחון", חוזר אל"ם רוזנברג אל התרח"ט ומסכם את השינויים שעברה 188 בשנה האחרונה: "יש עוצמה יוצאת דופן, בלתי ניתנת לחישוב. למדינת ישראל ולצה״ל יש כלי עוצמתי ביד. נמשיך לשמור על העוצמה הזו - גם מבחינה אנושית וגם מבחינת האמל״ח".