סבא גדעון עשה היסטוריה - יובל ממשיך את דרכו בשריון

דמיינו שאתם נוסעים בזמן ל-30 באוקטובר 1956, גבול מצרים. לפניכם פלוגה א' של גדוד השריון 82, בעיצומה של מלחמת סיני, נלחמת בקרב המפורסם 'סכר הרואיפה' - זה שישנה תודעתית את מהות כוחות הטנקים. הלוחמים עוד לא יודעים את זה, אבל הם אלה שיהפכו את השריונרים מכוח מסייע - לשחקנים הראשיים בכל מלחמה. 

כשהם מוקפצים, בלי לדעת לקראת מה הם הולכים, הטנקיסטים מצליחים לכבוש מידי המצרים את הסכר ליד אבו-עגילה באזור ניצנה, כאשר הנופל היחיד בקרב הוא המ״מ, סגן פלש תומס ז״ל. 

אל"ם (מיל') שלמה ארבלי, אז מפקד טנק, מספר: "כל הטנקים ספגו פגיעות, אבל אף אחד לא הפסיק להילחם. כמות הפגזים והאש שנורו אלינו הייתה עצומה, אתה לא מסוגל לחשוב ולתכנן. אתה עושה בדיוק מה שלמדת בשטחי האימונים - זה מה שהציל לנו את החיים". 

הקרב הוא חלק משמעותי מהמורשת של גדוד 82 בחטיבה 7, כל מי שמגיע לגדוד מכיר אותו, גם היום - בבתי ספר צבאיים בארץ ואפילו בעולם לומדים על הפלוגה היחידה שקיבלה ציון לשבח קולקטיבי, ועל הרגע בו הבינה צמרת צה"ל עד כמה השריון הוא כוח מוביל ומכריע. 

באירוע לציון 65 שנים למבצע קדש, אני פוגשת את סגן יובל הלפרט, מ"מ בפלוגה א'. כבר בתחילת השיחה איתו אני מבינה שאת הסיפור הזה הוא שמע ומכיר עוד הרבה לפני הטירונות בשריון - סבו, גדעון הלפרט ז"ל, לחם שם בעצמו כטען בטנק.

לפני שנה, בסוף קורס הקצינים, הוא שובץ כמ"מ בפלוגה א' בגדוד 82. "פתאום נפל לי האסימון שזו הפלוגה של סבא", הוא מתאר. "כל המשפחה הייתה בהלם, כי זה צירוף מקרים מטורף - שריון זורם למשפחה שלי בדם. כמובן שאני מספר לחיילים שלי על סבא ועל הקרב - זו כבר לא רק ההיסטוריה האישית שלי, היא של כל הגדוד", הוא משתף בהתרגשות.

גם בתור ילד, יובל היה מצטרף לאירועים שארגנו לוחמי העבר. ״אני זוכר את סבא שלי - איך הוא נראה והתנהג. הוא השתייך לפלוגה היחידה שקיבלה צל״ש, זה ממש יוצא דופן. הלוחמים היו מאוד מאוחדים בקרב, והם חברים עד היום. זו סגירת מעגל מדהימה בשבילי״.