5 חודשים לאחר שאיבדו את חברם בעזה, פלחו"ד "צבר" באימון מיוחד נגד חיזבאללה
הם היו הפלוגה שלו - אחים לנשק, פקודים ומפקדים, חברי אמת ושותפים לדרך. אולם לפני כחמישה חודשים, בשעה שביצעו את אחת התעסוקות המבצעיות החמות שידע צה"ל בשנים האחרונות, כוח הסיור בו נמצא באותה שעה סמ"ר אביב לוי ז"ל, ספג אש צלפים קטלנית. בשבוע שעבר הגיעו לוחמי הפלחו"ד של גדוד "צבר" בחטיבת גבעתי לאימון אינטנסיבי במיוחד, הפעם במתאר צפוני. בין הכאב שעודנו מפעם לציווי להמשיך הלאה, כך זה נראה
"לוחם! דגם כבר את הציוד שלך, שתי קטנות מתחילים בתנועה", פוקד אחד המ"כים, ורגע לפני שיתנתק ביניהם קשר העין מוסיף במבט חודר - "לאביב זה היה לוקח בדיוק דקה". יחלפו רגעים קצרים בלבד לפני שתינתן בקשר פקודת "התחילו בתנועה אל היעד", והלוחמים שזה עתה הגיעו באוטובוסים לשטח הכינוס, ייצאו למשימה מורכבת. את היעד הראשון אומנם למדו בנסיעה הארוכה, אך הדבר היחיד שבטוח בשדה הקרב הוא אי הוודאות.
רגע לפני שיעמיד את לוחמיו בשני טורים ויתדרך אותם, רוכן סרן בניה הר זהב, מפקד פלוגת החוד מעל המפות ותצלומי היעדים ושוקד על תוכניות הקרב. בראשו, המחשבות נודדות תכופות לציווי שקיבל לפני כחודשיים במכתב מאמו של סמ"ר אביב לוי ז"ל, שנפל לפני כחמישה חודשים במהלך הפרת סדר אלימה על הגדר בעזה. "אנחנו המשפחה, מעריכים אתכם, חבריו לפלוגה, לאין קץ", נכתב שם, "עכשיו אתם חייבים להמשיך הלאה - נפילתו של אביב מצווה עליכם להצטיין במשימה". הדברים הללו, מספר סרן הר זהב, מלווים כל חייל בפלוגה: "אני קורא ללוחמיי את המכתב הזה ופותח את תקופת האימון לפני כחודשיים במסע לזכרו של אביב".
יכולת מופלאה זו לנצור בלבם את שאיננו, ולהמשיך הלאה במשימת ההגנה - עומדת במבחן. לוחמי פלוגת החוד מגיעים לתרגיל גדודי בלתי צפוי, ועליהם להיות ממוקדים. בתרגיל, שידמה גדוד "צבר" של חטיבת גבעתי לחימה במתאר צפוני ויעביר לילות ארוכים ללא שינה.
"כמו שנתרגל, ככה בדיוק נראה בקרב", מתדרך את לוחמיו סרן הר זהב. "מי שחושב שזה הולך להיות אחרת טועה - מעכשיו אנחנו במלחמה". בימים שיבואו, יהיו לוחמי הפלחו"ד כוח מוביל שימשוך מקדימה ויפרוץ את המארבים הרבים שמכינים לוחמי דימוי האויב .
"הפיצוצים העזים סביב לא מרעידים את ליבנו ולא מרפים את ידינו"
ראשונים נשלחים קדימה לוחמי הפלס"ר ופלוגת התצפית, מתמקמים בנקודות שולטות בתא השטח ומחפים על יתר הכוחות. "יש לנו יותר מ-10 קילומטרים עד ליעד", סוקר סרן הר זהב כשלפני הפלוגה נפרסות הגבעות התלולות של הבקעה, וכמעט נסתרות לגמרי בעלטת חצות הלילה. "המשימה היא להשתלט על כפר לבנוני תוך הכנעה של חוליות אויב שאורבות בין הבתים והסמטאות, אולם האתגר האמיתי הוא התנועה הארוכה והחשאית לשם".
הם צועדים בשקט, במבנה שמתחלף פעם אחר פעם משני טורים לטור אחד בסימון יד קצר של המ"פ. בין השורות, הרחשים היחידים שנשמעים הם מפגש מגפיהם של הלוחמים עם הצמחייה הסבוכה באזור והלחשושים השקטים של המ"פ אל תוך מכשיר הקשר. במעטה החשאיות של הפעולה, רק אור הירח מסמן להם את הדרך. את ההפתעה הראשונה, הם יפגשו עוד לפני שיחצו לשטח האויב.
"פיצוץ אדיר ורעש שלא נפסק", מתאר המ"פ, "בהתחלה אנחנו עוד לא מבינים מה אירע, אולם עם התמשכות ההפגזות וקולות הירי העזים, אנחנו מבינים שמדובר בירי תלול מסלול של חוליות חיזבאללה לעברנו. אנחנו לא יכולים לתת לאירוע הזה להשפיע עלינו, ואני פוקד פעם אחר פעם להמשיך בתנועה ולשמור על הרווחים. הפיצוצים העזים סביב לא מרעידים את ליבנו ולא מרפים את ידינו ואנחנו מגיעים לגדר הגבול".
מולם ניצבת עתה חומה גבוהה ובצורה, כשבצדה השני ייאלצו להילחם במגרש המשחקים הפרטי של חיזבאללה, ומי יודע אילו הפתעות הכין להם בשטח. "כשאנחנו חוצים את הגדר - האדרנלין מזנק", מצהיר סרן הר זהב. "אם קודם הקפדנו על סדר התנועה, כעת נשמור עליו כקודש. ההתקדמות נעשית כשתצפיות מחפות קדימה ומכת אש ניתנת היכן שצריך לטהר מרחב מאוים".
"אין תיקו - חייבים הכרעה"
בצד הלבנוני, הדרך לא פעם שונה מבתכנון והכוחות נתקלים במדרונות תלולים וכמעט בלתי עבירים. "אני מישיר מבט ללוחמים שלי ואומר להם שחייבים לעבור את זה", משתף סרן בניה. "שנייה אחר כך אני רואה אותם מסתכלים אחד על השני ומבינים שיחד הם יוכלו לעשות את זה". אולם המכשול הגאוגרפי הוא ממש לא האיום היחיד שאורב בשטח.
"ברגע אחד מתקבל דיווח על נפגעים באחת הפלוגות האחרות", מספר המ"פ. "כשהדקות חולפות אנחנו מבינים שהם נתקלו במארב של חוליית חיזבאללה. המשמעות היא שארגון הטרור מפעיל מאמץ לסכל את תוכנית הקרב שלנו באותו לילה. לצד זהירות וחשאיות מוגברת, זה דורש מאיתנו להתאים את עצמנו ולהתמודד עם הבנה הרבה יותר גדולה של האיום על הצירים שלנו".
עם אור ראשון מתגלים באופק בתי הכפר הלבנוני שמהווה מוצב חיזבאללה. "המטרה - להפתיע את האויב, לכתר אותו ולהשתלט על הכפר שמהווה מוצב קדמי", מסביר המ"פ ללוחמיו. "אין תיקו - חייבים הכרעה".
הגדוד שולח קודם כל מאמץ הטעיה מכיוון שונה לזה שיפרצו דרכו לכפר, ולאחר מכן נכנס פנימה. בין הסמטאות והבתים הם נתקלים בחוליות חיזבאללה ומנטרלים אותן במקום. כשהם משתלטים לבסוף על כל הנקודות השולטות בכפר לא ניתן להסתיר את החיוך על פניהם של הלוחמים, וסרן הר זהב מדגיש - "החיוך הזה הוא ההבנה שאימונים קשים שווים לבסוף עמידה במשימה".
"קודקוד - האיום נוטרל"
הלוחמים לא נחים לרגע. עם השלמת המשימה לפנות בוקר עולה הגדוד בקשר ומקבל מהחטיבה את ההנחיות לפעולה הבאה. "אנחנו נדרשים לבצע תנועה רכובה של צוות הקרב הגדודי כולו בתוואי הררי קשה", מתאר מפקד הפלוגה. "אני מרכז את לוחמי החי"ר, השריון וההנדסה שלי יחד, פוקד עליהם לעלות על הכלים המשוריינים".
האתגר במשימה הזו עצום. "יש לנו מרחק גדול לעבור בשטח אויב, בצירים מאוד מורכבים, ובתנועת שיירה", מדגיש רס''ן הר זהב. "פעם אחר פעם אני שולח את הפלס"ר והתצפיות לכיפות שולטות כדי לנקות את השטח ואת כוחות ההנדסה לנטרל איומים שאורבים לנו בצירים ובצידיהם. את כל התהליך המורכב הזה אנחנו חייבים לעשות בטווח זמן מאוד קצר".
לפתע, בעודם פותחים את אחד מתאי השטח להתקדמות, מזהים כוחות הפלס"ר והתצפיות חוליית נ"ט של חיזבאללה במרחק מספר קילומטרים. הנ"ט הוא יכולת מתקדמת שפיתח חיזבאללה מאז המלחמה ב-2006, וכעת הוא מחזיק ביכולות מדויקות וארוכות טווח. לאיתור וזיהוי של איום זה בזמן חשיבות עצומה.
לפני שהחוליה מספיקה לבצע את זממה ולפגוע בכוחות המשוריינים, מדווחים על כך הלוחמים במהירות לכוח המתקדם בציר למטה. בקשר, מקריאים את הקואורדינטות, והמ"פ נותן פקודת אש. כשהפיצוץ מרעיד את האדמה המתח באוויר גובר, וכעת מחכים לעדכון מהכוחות בנקודות השולטות. ואז נשמע רחש במכשיר הקשר של המ"פ ואחד המ"מים עולה מולו - "קודקוד - האיום נוטרל".
8 יעדים, עשרות קילומטרים ו-72 שעות
כ-24 שעות לאחר תחילת הפעילות האינטנסיבית מומחיותו של הפלחו"ד נכנסת לתמונה - כשמתחילות לזרום הידיעות המודיעניות על מארב של חיזבאללה בקרבת מקום. "לאחר שתתבצע מכת אש כבדה לעבר האיתור", מספר סרן בניה, "על הפלחו"ד יהיה להוות את חוד החנית של פריצת המארב. אנחנו מבינים שהאויב מחזיק בשטח יכולות שיגור עוצמתית של תלול מסלול ונ"ט, שלהשמדה שלהן השפעה קריטית על ביטחון המדינה".
המ"פ פוקד "זוזו" והכוחות מתחילים בהסתערות על המתחם ההררי והמגודר. הם מצליחים תוך זמן קצר לאתר ולהשמיד מספר חוליות ומשגרים. לאחר מספר שעות, כשברור שאין חוליות נוספות בשיח - גם הפעולה הזו מוכרזת כהצלחה.
משם ממשיכים הכוחות לעוד שורת משימות, ביניהן תנועה בציר הררי, פתיחת תא שטח וכיתור של כפר נוסף. באור ראשון של יום שני, משתלטים הלוחמים על שכונה בכפר לבנוני, ויוצאים למשימת טיהור מכוחות חיזבאללה במסגרתה מתמקמים בנקודות שולטות וסוקרים רחוב רחוב ובית בית אחר המחבלים. כשהשמש באמצע השמיים מאותתת שהגיע אחר הצהריים, עורכים הלוחמים משימה של השמדת משגרי רקטות, בעודם מבצעים התקפה נרחבת על ישראל.
התרגיל מסתיים בעלות השמש ביום שלישי, לאחר תנועה אחרונה של קילומטרים רבים בתוואי שטח הררי ומורכב. "האתגרים הייחודיים בתרגיל הזה הם התנועות הארוכות, היעדים המורכבים והעבודה בשיתוף פעולה כצוות קרב פלוגתי", מספר סרן הר זהב. "כמו כן, שילבנו במהלכו, לראשונה, מערכת פיקוד ושליטה מתקדמת עד רמת המ"מ שנשתמש בה במערכה אמיתית".
כשהאדרנלין יורד העייפות מתחילה להשפיע, רגע לפני שיירדם על מיטת השדה שבנקודת סיום התרגיל, מוצא המ"פ רגע שקט לייחד את מחשבתו שוב לסמ"ר אביב לוי ז"ל: "הגעתי לפלוגה שבועיים לאחר שאביב נפל, אבל כל הקצינים והלוחמים שלי הכירו אותו והעריצו אותו. הפלוגה יודעת מה זה אומר לאבד חבר ולמה האויב מסוגל כשהוא מנסה לפגוע בהם. כמו שראינו בתרגיל, זה חיזק אותם ובנה אותם כלוחמים שדבר לא יכול לעצור".
"ביצענו תנועה לאורך עשרות קילומטרים והשלמנו בהצלחה שמונה משימות תקיפה שונות", מסכם סרן בניה. "מעולם לא הייתה בי גאווה כזאת ותחושת סיפוק להוביל כוח של לוחמים. לוחמי פלחו"ד 'צבר,' והגדוד בכלל הם גיבורים ואריות שמבינים מה נדרש, וגם אם יש כאב, ויש כאב, מישרים מבט אחד לשני, עוזרים זה לזה, ומכריעים את הקרב. הניסיון, התפקוד בתרגיל ורוח הקרב בלב הלוחמים, מבטיחים לי שבתרחיש של מחר מלחמה נדע לנצח".