זה מה שקרה כשגבעתי הסתערה על משחק המלחמה הסימולטיבי הראשון

אם יצא לכם להגיע לבסיס ג'וליס במהלך השבוע האחרון וראיתם סביבכם תנועה ערה במיוחד של קצינים ולוחמים על שכפ"צים - כנראה שהתקרבתם לליבת הלחימה של חטיבת גבעתי במתווה הצפוני. ולא, צה"ל לא נכנס ללבנון השבוע בלי ששמתם לב, אלא תירגל, במסגרת תר"ש תנופה, ובפעם הראשונה בצה"ל כולו, את החטיבה הסגולה בתרח"ט הסימולטיבי.

"אנחנו הראשונים שהשתתפו בתרגיל מהסוג הזה", מציין קצין האגם של חטיבת גבעתי, רס"ן אלון שרעבי, "הכול נעשה על מחשבים, עליהם הוקמה זירה וירטואלית שמדמה באופן כמעט מושלם את הגזרה בה נילחם בזמן אמת - לבנון. בזירה הזאת קיבלנו משימות מבצעיות טקטיות אליהן נדרש בעת חירום".

בתרגיל השתתפו כל מפקדי כוחות הצק"ח (צוות קרב חטיבתי) שמיועדים להילחם יחד: גדודי החי"ר של גבעתי, גדוד שריון, הנדסה ותותחנים.

כל גדוד קיבל חדר ששימש כמפקדה, בה ישב מפקד הגדוד והחפ"ק (חדר פיקוד קדמי), לצד המכלולים שדימו בכיתות נגמ"שים של המפקד. מפקד הפלוגה ושאר המפעילים ישבו מול מחשבים ששימשו עמדות לכלים כמו טנקים, נמ"רים, כלי טיס בלתי מאוישים ואף רחפנים, בהם הנהג יכול "לשחק" לטובת ניצחון במערכה. כך, ממש כמו במשחק המחשב "Call of duty", כל מפעיל נעזר בג'ויסטיק, ובכך השתמש ביכולות הכלי להזיז את הכוחות שלו ברחבי הזירה המשותפת.

"למרות ששיחקנו על מחשבים, הכול התנהל ממש לפי תנאי שטח במציאות", הוא מקדים ואומר, "אם אתה 'נוהג' בנמ"ר ומגיע לקטע הררי או לעלייה הוא ייסע לאט יותר, ואם אתה חייל, קצב ההליכה שלך יהיה מציאותי. בנוסף, פרסנו את הקדמית של החטיבה במקום גדול שדימה אוהלים וחפ"ק מח"ט, שרחוק משאר הכוחות, ממש כמו בזמן אמת - ומשם ניהלנו את הלחימה".

וכך, החלו המפקדים במשימתם הראשונה: להסתער על הבונקר שמתחת לבית בכפר לבנוני ולטהר אותו מאמל"ח ומטענים. הם יכלו לבחור אם להתקדם באופן רגלי או רכוב והאם להילחם בשטח הפתוח או דווקא באחד הבתים. כשהגיעו לבית, עברו המתרגלים לחדר לא-וירטואלי המדמה את המבנה בצורה מוחשית, ונדרשו להבין איזה מידע מודיעיני ניתן לשלוף ממנו. לפתע, מפקד הפלוגה עלה על מטען, ובאותו רגע ממש (במציאות) הוא נקרא למתחם אחר. למה שחיכה לו שם, הוא לא ציפה בשום צורה.

"אוגדה 162 ארגנה למשתתפים אלמנטים נוספים שימחישו לכוחות המתרגלים כמה אמיתי המצב בו הם נמצאים", מסביר רס"ן שרעבי, "אם לצורך העניין עלית בטעות על מטען, מפסיקים את הלחימה הווירטואלית שלך יחד עם כולם ומעבירים אותך לחדר בריחה, בו אתה צריך לפתוח בנוהל עלייה על מטען. ואם מישהו מתהפך עם הרק"ם (רכב קרבי משוריין), לוקחים אותו לעמדה של היפוך רק"ם עם שחקנים פצועים ודורשים ממנו לתפעל את המצב תחת תנאי לחץ".

"חשוב להגיד שכל פרט ורמז שמפקד מוצא בחדר הבריחה (מפות, נ"צ, מידע מודיעיני וכד'') חוזר איתו גם לזירה ועוזר לו ולשאר הכוח בהמשך הלחימה", מציין הקצין, "כך הם יוצאים מפה עם כלי למידה חשובים נוספים". אחרי ימי לחימה ארוכים וקשים, שכללו גם אבדות בנפש, הצליחו המפקדים להגיע לקו הסיום ולכבוש את הכפר בהצלחה.

אם התרגילים החטיבתיים בצה"ל נעשים בדרך כלל באופן פיזי ובשטח הפתוח, ומאפשרים שימוש באש חיה - עולה השאלה למה בעצם צריך לבצע גם תרגיל חטיבתי שמתקיים על מסך המחשב? לדברי רס"ן שרעבי, למתכונת הזו ישנם יתרונות קריטיים עבור המפקדים, שלא באים בהכרח לידי ביטוי בתרח"ט פיזי.

"מעבר לחיסכון העצום במשאבים ובתקציב שיוצא על תרגיל רטוב, בתרגיל סימולטיבי אפשר לקחת כל תא שטח קיים ולהתאמן בו", הוא מדגיש, "בתרגיל רגיל, מנסים לקחת שטח בתוך גבולות המדינה ולהלביש עליו את המאפיינים הנדרשים. אבל פה קיבלנו את הגזרה המדויקת על כל פרטיה, כמו כפרים, הרים ואיתורים. כך יכולנו ללמוד איך להתמודד עם השטח ולנצל את הידע הזה לטובתנו בעת הצורך".

בזירה הזאת, מפקדי גבעתי ממש לא נלחמו לבדם, אלא התעמתו עם אויב שעשה הכול כדי לפגוע בהם ובמשימה שלהם. "לקחנו את מג"ד "שקד" והוא שיחק את תפקיד האויב לכל אורך התרגיל", מגלה קצין האג"ם, "הוא שיחק בצורה עצמאית ללא כל תיאום מראש, התמקם במקומות אסטרטגיים בגזרה, הפעיל אש נגדנו ואף הצליח לפגוע בחיילים. היתרון העצום כאן הוא שבתום כל אקט, הוא היה מסביר לנו את הצד שלו באירוע, וכך בעצם למדנו בצורה הכי פרטנית איך האויב רואה אותנו וחושב בזמן לחימה".

לא רק את האויב תחקרו לעומק בתרגיל הזה, כי אם כל צעד וצעד שעשו הכוחות. "המקום כולו היה מרושת מצלמות ומיקרופונים 7/24, כך שבסיום כל אקט היה תחקיר וזמן למידה, בו כולם דיברו על מה שהם הבינו כחטיבה בנוגע לאיך האויב פירש את התחבולה שלנו", מבהיר רס"ן שרעבי, "מופעי הלמידה הועילו לנו מאוד ואני מקווה שבתרח"ט הסימולטיבי הבא ייעשה בהם אף שימוש רחב יותר".

בתור החטיבה הראשונה שמתנסה באירוע החדשני הזה, מבקש קצין האג"ם להעביר מסר לחטיבות הבאות בתור. "אפשר לחשוב אולי בטעות שהתרגיל לא רציני או לא מדמה מספיק, אבל המצב למעשה הפוך. אנחנו כחטיבה למדנו המון", הוא משתף ומזהיר: "התרגיל לא יכול לקרות ללא הכנות מקדימות, ולכן כדאי להשקיע בו כמה חודשים לפני".

על שאלת השאלות - האם התרח"ט הסימולטיבי יכול להחליף תרח"ט רגיל? משיב רס"ן שרעבי בביטחון: "צריך לזכור שזה לא תחליף לתרח"ט אמיתי - אלא משלים. לדעתי, צריך להתחיל באחד סימולטיבי מכוון שזה מערב דרגת מ"פ ומעלה, ולהשלים בתרח"ט מלא עד רמת החייל שבקצה".

"התרגיל גרם לנו להבין עד כמה צריך להעמיק בתוכניות מראש, על כך שיש דילמות שלא בהכרח ציפינו להם ושבמלחמה צריך לחשוב מחוץ לקופסה. מעטים האלמנטים שיכולים לגרום לך להרגיש בסיטואציה האמיתית, אבל פה אפשר ממש לגעת בה", הוא מסכם בשביעות רצון, "אני שמח להגיד שלקחנו את האתגר הזה בשתי ידיים ושאנחנו מוכנים ויודעים הרבה יותר לקראת המלחמה הבאה".