איך הופך "חדר המשחקים" של גבעתי טירון ללוחם?

למרות המתחמים החשוכים, מטרות שקופצות על מסכים מכל עבר, וירי קרני לייזר, תהיו בטוחים שמשחקי ארקייד - זה לא. טירוני גבעתי נמצאים כרגע במאמן כושר הלחימה - הסימולטור שיחתום את האימון הראשוני שלהם, כפי שכבר קרה בחטיבות אחרות.

צילום: בגירה

מיד לאחר מכן, בעודם ממשיכים ללש"בייה, הם נתקלים במבנים שנראים כאילו נלקחו ישירות ממעמקי לבנון. על אף שהם יודעים שהם הרחק משם, בבא"ח גבעתי, המוזיקה המסתלסלת ברקע והקישוטים הירוקים-אדומים שעל הקירות מתעתעים גם הם.

"בסופה של ההכשרה - אנחנו צריכים לוחם עם כושר גופני גבוה, דיוק, תחושת מסוגלות, ושיודע לפעול בכל המתארים, בדגש על איום צפוני, רקו"ם על גבי נמר", מסביר מ"פ בגדוד רותם, סרן עמית גוברין, "למאמן הלחימה הזה יש חלק מהותי בהגשמת המטרה הזו".

הסימולטור, שפיתחה חברת בגירה, מורכב משלושה חלקים, וכל אחד מהם נועד להעמיד את הלוחמים באתגרים שצפויים להם בהמשך שירותם, מתוך הבנה פשוטה: תרגול הוא המפתח להצלחה. 

מאמן לחימה בשטח אורבני, צילום: בגירה

הלש"בייה

כשאני נכנסת אליה עם הלוחמים, אני נדהמת מרמות הדיוק בפרטים הקטנים. אולי זה לא פלא, כשבצוות התכנון חברים גם חלק ממעצבי הסטים של הסדרה "פאודה". בין מתלי כביסה מאובקים, דגלים במרפסות, שטיחים צבעוניים ותמונות על הקירות - הלוחמים מתרגלים מרמת הפרט ועד רמת החוליה והכיתה. המטרות זזות ומקפצות מקיר לקיר, ובינתיים המחשב קולט הכול. 

מאמן לחימה בשטח אורבני, צילום: בגירה

במלחמה, אי דיוק, אפילו הקטן ביותר, עלול להביא לטעות שתעלה בחיי אדם. לכן כל תזוזה, ירייה, ותנועה בסימולטור מנוטרות ע"י חיישנים. זווית העמידה של הלוחמים, מהירות הכניסה שלהם לדירה ואפילו קשר העין עם המטרה, נמדדים גם הם. כל הנתונים מועברים לעמדת השליטה של המפקד - חדר מלא מסכים המציגים את המידע במרכז המאמן. 

עמדות אישיות

כל לוחם בתורו מתמודד נגד בובת אגרוף. לאחר "קרב" קצר שמעלה את סיבולת הלב-ריאה שלו, הבובה מודדת את כוח הפגיעה של החייל, מהירותו ואפילו את זווית האגרוף עצמו, ובכך מציג מולו נקודות לשיפור.

בובת קרב מגע, צילום: בגירה

בהמשך, הטירון ניגש לעמדות הירי. כמו בתוך משחק מחשב, הלוחם נעמד אל מול מסך עצום ומעוגל שמקיף אותו כמעט לגמרי. דמויות ומטרות מרצדות על המסך השחור בחדר החשוך, והוא - בדיוק ובזריזות, צריך לפגוע בכולן.

מאמן ירי אישי, צילום: בגירה

"כמובן שאין תחליף לירי אמיתי. יש משמעות לתחושה של כדור שיוצא מהקנה ולריח אבק השריפה", סרן גוברין לא שוכח לציין, "אבל מצד שני - יש דברים שאי אפשר לעשות במטווח רגיל, בעקבות ההגבלות הבטיחותיות שלו".  

לדוגמה ירי אינסטינקטיבי - מאחורה, לפנים ולצדדים. הדבר מתאפשר רק בזכות יכולות הסימולטור "זה הופך את הלוחם למיומן יותר ולקטלני יותר". 

מאמן ירי היקפי, צילום: בגירה

המטווח

בשורה אחת ארוכה, מול צג ארוך, עומדים הלוחמים כולם ומדמים מטווח של ממש. "מטווח לייזר כזה מאפשר לנו לדמות כמות ירי גדולה יותר ובזמן קצר יותר", מסביר המ"פ. בנוסף, נחסכת העלות של השימוש בקליעים אמיתיים, דבר שבכמויות ירי כאלו בהחלט מורגש. 

מאמן מקצועות ירי למסגרת חי"ר, צילום: בגירה

הלוחמים מסיימים את התרגול במאמן מחוייכים, כנראה החוויה הקרובה ביותר שתהייה להם בצבא למשחק מחשב. "היתרון הכי גדול של המתקן הזה הוא שהכמות שווה לאיכות", מסכם סרן גוברין, "כל אימון בו הוא משמעותי, אין רגע מבוזבז. ככל שמתאמנים בו יותר, הרמה של הלוחמים עולה והם הופכים מדויקים וטובים יותר".

אותם טירונים לא חותמים ככה את האימון שלהם. בהמשך דרכם מחכים עוד מטווחים אמיתיים רבים, אימונים יבשים וגם רטובים. כמובן, קשה מאוד להחליף ירי אמיתי והתנסות בהיתקלות מול גורמים עוינים, אך אין ספק שהסימולטור נותן מענה למגוון צרכים שמאתגר להשיגם בלעדיו. אך עכשיו רק נותר לחכות לסוף הטירונות של הסגולים, ולגלות כמה בדיוק המאמן היה משמעותי עבורם.