טיפסנו עם סיירת גבעתי את מצדה - ברגע בו הפכו אוג' 24 לשועלים
הקפצה משינה, פקודה חדה, ויצאנו לדרך. כך נפתח 'המסכם' - השלב האחרון במסלול ההכשרה של סיירת גבעתי. היינו איתם ברגעים שלפני קבלת הסיכה, באימון שהתחיל לפני שבועיים ונגמר על פסגת המצדה - אבל ברור לכולם שקו הסיום הוא רק ההתחלה עבור השועלים בסגול
17.09.25
0
אנחנו מצטרפים אל מי שעתידים להפוך בעוד שעות בודדות ומספר קילומטרים אחרונים ללוחמי סיירת גבעתי מן המניין. אלה, נמצאים בדרכם אל טקס סוף המסלול שייערך במרומי מצדה.
צילום: צוות הוליווד 162
ברקע, אפשר להבחין בעשרות זוגות נעליים מאובקות, תרמילים מתוחים ושקט ממושמע שממש בקרוב יתחלף בצהלות שמחה. המשפחות כבר מצפות בסוף המסלול הפיזי שלקח 15 יום, והלוחמים לעתיד עומדים לקבל את סיכת השועל לה ציפו במהלך 14 החודשים האחרונים.
פרק ראשון - שיתוף פעולה עם כוחות ביטחון אזרחיים
"בתקופה הזו, יש ל'מסכם' חשיבות גדולה, אפילו יותר מבדרך כלל", מכריז רס"ן י', מפקד בית הספר להכשרות של הסיירת הסגולה, "עם סיום המסע וקבלת הסיכה - הם נכנסים לעזה בפעם הראשונה בשירות ומצטרפים לפעילות המבצעית שלנו באופן רשמי".
כדי להבין את משמעות האירוע, צריך לחזור שבועיים אחורה - לרגע בו הכול התחיל. "הקפצה משינה ופקודה חדה: 'עשר דקות כולם על האוטובוסים. זוז'", משחזר מ"פ האימונים והסיירת, סגן י'. והיעד? מרחב קציעות - והמושבים הדרומיים. שם יתרגלו משהו שלא עשו עד כה, לחימה בשטח מיושב.
צילום: צוות הוליווד 162
כבר כאן בא לידי ביטוי אחד מהשינויים הבולטים שנעשו במסכם בחודשים האחרונים: חבירה לגורמי ביטחון אזרחיים ביישובים. "הלוחמים מצטרפים לרבש"ץ ולכיתת הכוננות של המושב, ולכל צוות מוצמד חבר שמכיר את המקום כמו את כף ידו", מסביר המ"פ, "תפקידו לסייע לכוחות בניווט ובתנועה בנתיבי אמת, דרך חצרות וכבישים חיים".
ולא מדובר בעוד תפאורה, זה תרגיל שכל מטרתו היא להכין את הלוחמים לעתיד לפעולה גם מחוץ לשטחי האש אליהם הם רגילים. "המציאות שאנחנו חיים בה מאלצת אותו להפיק לקחים ולהתאים את עצמנו אליה - וזה לקח מתבקש", חורץ סגן י'.
צילום: צוות הוליווד 162
בהמשך אותו הפרק, הם מדמים השתלטות מחדש על מוצבים צבאיים שנכבשו בידי האויב, ואף באש חיה. ומיד אחר כך מבצעים אימון פלוגתי רטוב. "אחרי שתרגלו זאת בשני יישובים ושני מוצבים, אפשר לסכם את הפרק הראשון".
פרק שני - תמרון בעומק אויב
הם חוזרים לבסיס, מאפסים ציוד וממשיכים צפונה אל הבקעה - אל החלק השני: "במוצ"ש מתחיל רצף תרגילים שמדמה תמרון עומק, קילומטרים ספורים מהגבול, לעבר כיבוש מוצב אויב, ובדרך - עליהם להתמודד כל העת עם משימות מתפרצות שמשנות את התמונה, ממש כמו בזמן לחימה".
צילום: צוות הוליווד 162
במקביל לאתגרים השונים הניצבים מול הלוחמים, הכלים המבצעיים והטכניקות שצברו תאוצה במהלך המלחמה הופכים לסטנדרט. "אין אימון שלא מתרגלים בו שימוש ברחפנים. בין אם בסריקות, חשיפת איומים, זיהוי איתורים, חיבור למסגרות שכנות והכוונת אש", מבהיר מפקד בית הספר.
לצד כל אלה, הכשרת הסיירת פועלת באופן צמוד עם רק"מים שונים, בדגש על הנמ"ר. "כל זה נעשה על מנת לקצר טווחי החלטה ולהרגיל את החיילים לתנועה של כוח ממוכן בשילוב חי"ר", כך לפי רס"ן י'.
פרק שלישי - ערפל המסלול כאתוס בסיירת
מאז המלחמה, שני עקרונות הוטמעו והפכו משיטה לאתוס של ממש בסיירת: הרצף ואי-הוודאות. "הלוחמים לא חוזרים לבסיס עם סיום האימונים, הם בלי טלפונים, ועורכים בכל יום בין מספר רב של תרגילים בזה אחר זה", מתאר מפקד בית הספר, "אנחנו מתרגלים הכול כאילו מדובר באירוע אמת - נוהל קרב מלא, ממש עד הפרט האחרון".
צילום: צוות הוליווד 162
כדי למנוע מהצעירים "להיות באס"ק" ולשמר את הדריכות המבצעית שלהם גם בתוך העומס הגדול, נבנה 'סיום ביניים' מטעה, מעט לפני האמיתי. "עשינו טקס בהר כביר - וכולם היו בטוחים שהמסע נגמר", חושף סגן י', "הם חוזרים לישון, ושעות בודדות לאחר מכן מגיעה הקפצה נוספת". משם מיד ממשיכים למתקן אדם, לתרגול תמרון צמוד גדר, ובהמשך מעמיקים צפונה לשטח סבוך והררי עם בולדרים.
נדבך נוסף בו מתמקדים בסיירת הסגולה הוא המעבר בין מתארים ותוואי שטח שונים כעיקרון עבודה. "אנחנו מתמרנים או פועלים בכלל הגזרות מאז פרוץ הקרבות, גם בצפון וגם בדרום", אומר המ"פ, "זו הסיבה שעלינו להכין את הדור הצעיר שלנו ללחימה בכל מקום ובכל מצב - בין אם מדובר בשטח בנוי, פתוח, סבוך, מישורי או הררי".
צילום: צוות הוליווד 162
בכל שלב במסע מסתכלים גם על השכבות האנושיות, אותן מונה רס"ן י': "הם נבחנים על המעברים בין המתארים השונים, ואיך הם מתרגמים את הטכניקות והתרגולות שרכשו ב-14 החודשים האחרונים - לפעולה. השני, והמורכב לא פחות - הוא האתגר המנטלי. הם מקבלים משימה וצריכים להתארגן במהירות המיידית, לשמור על אנרגיה גבוהה, דריכות שיא ולהמשיך קדימה בראש מורם גם כשקשה".
צילום: חיילים מחייכים
בחזרה למצדה - שם, רגע לפני שהמשפחות מצטרפות לקילומטרים האחרונים, דבר אחד ברור - מחזור אוג' 24', שהתגייס גם הוא בזמן מלחמה, מבין היטב את גודל השעה.
"הלוחמים ידעו לאן מועדות הפנים ולאן הם הולכים עוד לפני שהתגייסו - ובחרו בשירות משמעותי כשהרצון לתרום ולהגן על המדינה הוא שמנחה אותם", מכריז רס"ן י' בגאווה, "מרגישים את זה באווירה לכל אורך הדרך, הם רק אומרים: 'תן לי את זה - אני מחכה לזה', וברור לי שלמרות שהם עברו ולמדו המון - זו רק נקודת ההתחלה".
