מה קרה כשהחטיבה ה'סגולה' יצאה לתרח"ט בקו הצהוב?
חדירות מכמה מוקדים, חשד לניסיון חטיפה ופגיעה בטנק - כל אלו היו רק חלק מהתרחישים שאיתם התמודדו גדודי גבעתי בתרח"ט שנערך בשבוע שעבר. במשך שעות, המפקדים בשטח ובחמ"ל ניהלו את תמונת המצב המשתנה: לאן לשלוח סיוע, למי יש פצועים לפינוי דחוף, ומה קורה בכל אחד מהמוצבים ה'מותקפים'?
07:00 בבוקר, יום חמישי האחרון, שריקת הפתיחה של תרח"ט גבעתי. החמ"לים בעוטף עזה מתחילים לקלוט דיווחים על חשודים שמתקרבים למוצבי החטיבה בקו הצהוב. תוך זמן קצר, מצטרפות התרעות מודיעיניות וירי מרגמות, ובהמשך גם דיווחים על חדירות ממספר מוקדים.

האימון הפגיש את הכוחות עם סדרת תרחישי דמה מורכבים: פגיעה בטנק כתוצאה מעלייה על מטען, חשד לאירוע חטיפה וחדירות נוספות - רגליות ורכובות. "האירוע לא נבנה סביב נקודה אחת או מקרה בודד", מתאר רס"ן נ', קצין האג"ם של החטיבה, "כלל המוצבים נדרשו להתמודד עם איומים במקביל. בזמן הזה, במפקדת החטיבה, ניהלנו את הדיווחים והבנו שלב אחר שלב מה מתרחש בשטח".

אחרי 'גלי התקיפה' הראשונים, העניינים הסתבכו. בתרחיש אחד, הכוחות דימו חדירת אויב רגלית - בה המחבלים הצליחו להתקדם בין ההריסות מבלי שהתצפיות יזהו אותם. במקרה אחר, מספר טנדרים נסעו לכיוון המוצבים, ובמקביל רכב הגיע דווקא מהאזור הישראלי של הקו, מבלי שזהותו או מטרתו ידועות בשטח.

לצד ההתמודדות עם תרחישי החדירות, בכל אחד מהמוצבים נבחנו היבטים מקצועיים נוספים בהתאם למתרחש. למשל, באירוע בו אחד הטנקים עלה על מטען, הכוחות נבחנו גם על הטיפול בכלי והשבתו לכשירות, בעוד שבמוקדים אחרים שמו דגש על פינויים לאחור ומתן מענה רפואי תחת אש.
"כשמתרחשות כמה התקפות בו זמנית, עולים שני אתגרים עיקריים", הוא מפרט, "הראשון, הוא ההבנה של תמונת המצב. פתאום כל החמ"לים השונים מדווחים כמה מחבלים חצו, איפה הם נמצאים, מה מצב הפצועים, האם יש דחופים לפינוי ולאן מפנים אותם. צריך לתכלל את כל הנתונים האלו ביחד".

השני, הוא ההחלטה איך לחלק את הכוחות והאמל"ח בין המוצבים: "בסוף, עומדים לרשותך מספר מוגבל של אמצעים. צריך להחליט במהירות על סמך תמונת המצב שגיבשת איך לספק את המענה ולפרוס אותם בשטח".
קצין האג"ם מסביר כי התרגיל החל עם ידיעה מוקדמת וכללית, אך פרטי המתווה נשמרו חסויים. הלוחמים והמפקדים לא ידעו כמה זמן יימשך, אילו אירועים יתרחשו או באיזו עצימות יתפתחו. גם הכוחות בשטח וגם מפקדת החטיבה בסופה הגיבו כפי שהיו עושים בזמן אמת: כשהמח"ט יצא לאחד המוצבים שהותקפו כדי לנהל את האירוע מקרוב, יתר המפקדים במטה המשיכו בניהול. השילוב בין שני מוקדי השליטה אפשר לבחון את אופן העברת המידע וקבלת ההחלטות המשולבת.

לאחר מספר שעות, התרח"ט נחתם בסיכום של המפקדים ובהפקת לקחים. "אנחנו צפויים להמשיך ולתרגל תרחישים דומים", מסכם קצין האג"ם, "עבור הכוחות, התרגיל היווה הזדמנות לבחון את המוכנות לתרחיש רחב - שמשתפרת ככל שצוברים ניסיון".