הסיפור שהתחיל בבי"ח ומוסד גמילה - נגמר בחטיבה הראשונה בצה"ל

עינב גרינברג כהן, מערכת אתר צה"ל | 07.07.2021

"אל תוותר על החלומות שלך. לא משנה כמה פעמים יגידו לך לא - בסוף, תיפתח לך הדרך ותגיע רחוק" - זה מה שאופק, לוחם בגולני, היה אומר היום לעצמו הצעיר. אבל כנראה שהוא תמיד ידע את זה, אחרת לא היה מצליח להגיע לאן שהגיע.

"בתור נער לא הייתי מחובר לעולם״, רב"ט אופק שושני מספר, ומסביר מה בעצם עומד מאחורי המשפט ששיתף לפני רגע, "עשיתי הרבה שטויות - סמים, אלכוהול. היו כמה פעמים שהגעתי לבית החולים בגלל הרעלה, וההורים באו לקחת אותי. זה היה קשה, אבל הם תמיד ניסו לעזור לי, ובנפילות היו שם בשבילי". 

בכיתה י' השימוש הפך ליותר קיצוני - ואופק היה צריך להיכנס למוסד גמילה. אחרי חצי שנה בלבד, הוא ברח: "זה היה כמה ימים אחרי שניסיתי לצאת משם ותפסו אותי. בפעם הזאת החלטתי עם עצמי - לשם לא אחזור".

אחרי תקופה בה עבד אצל אבא שלו, וניסה להשתקם לבד, הגיע לפנימיית 'יפתח' לנוער בסיכון: ״הלכתי למנהל ארבע פעמים כדי שיסכים לקבל אותי בגלל שבאתי ממוסד. בסוף, אחרי שהבטחתי שאני לא אעשה סמים, הוא הסכים״. 

למרות שניסה, אופק לא הצליח לעמוד בהבטחה, וחזר שוב לסורו. הוא החליט לא לוותר על עצמו - ולהתגייס לצה"ל: "זה לא היה פשוט - היו לי תיקים במשטרה ובצו ראשון הודיעו לי שיש לי פטור. אני בסך הכול רציתי להיות כמו כולם, אז הלכתי לעשרות קב"נים ושלחתי המון מכתבים, אבל שום דבר לא עבד".  

כשהבין שלא עומדים לגייס אותו במצבו הנוכחי, הלך לשנה במכינת "מגדלאור". שם, הוא הפסיק לגמרי להשתמש בסמים ובאלכוהול. "בסוף השנה הייתי בן 20, וכשבישרו לי שאוכל להתגייס לחוות השומר, התרגשתי מאוד", הוא משחזר, "הייתי קורא בזמני הפנוי מור"קים על גיבורים שנלחמו על המדינה שלנו. הבנתי שזו ההזדמנות שלי להיכנס לתוך מסגרת אמיתית".

בינואר 20', אופק הגשים את המטרה שלו והגיע לחוות השומר. "התקופה הזאת הייתה מדהימה. אני זוכר שכבר בהתחלה הכנסתי את הצוות שלי ׳לרבאק׳ ולכושר, כי כולנו רצינו להגיע לקרבי. כשהיינו רואים לוחם הייתה התרגשות", הוא מתאר. 

אופק לא ויתר על אף חלום, ואחרי 7 חודשים בחוות השומר הגיע גם לטירונות בגולני. זה אומר שבסך הכול עבר שנה ו-3 חודשים בהכשרה, אבל הוא לא נתן לזה להקשות עליו: "הבנתי שאם אוותר, לא יהיה אף אחד שיעשה את זה במקומי. בדיוק כמו הגמילה. הייתי חייב לעבור את זה - וזה היה מדהים". 

"עכשיו, החיים שלי נראים אחרת לגמרי״, הוא מתגאה, ״אז, תמיד חיפשתי בלאגנים וצרות. היום, אני יודע לשלוט בעצמי ולדעת מה אני עושה, והכי חשוב - למה". 

אבל התהליך של אופק לא נגמר עם השחרור - ואת זה הוא כבר יודע: "אני לא אחזור לאותו המקום שהייתי בו בפעם הקודמת שלא הייתי במסגרת. אני רוצה להיכנס לתחום הביטחון, אולי להיות מאבטח אישים. גם לעבוד עם נוער בסיכון מעניין אותי - זה יהיה הכי מרגש".

"אופק הצעיר התעסק בשטויות ולא קידם את עצמו", הוא מודה, "אבל הצבתי לעצמי יעדים והגעתי אליהם. למדתי על איפוק, על ספיגה של מצבים קשים. פעם הייתי נושר ממסגרות ברגע - לא היה לי טוב אז הייתי מתעצבן, וחותך. בצבא אין דבר כזה. אם משהו לא מסתדר לך, אתה צריך לדבר על הדברים ולראות איך אתה יכול לשפר אותם, ולמדתי מזה המון".