איך נראתה השנה האחרונה של גדוד 402?

מאירוע ירי בגבול לבנון, דרך עליה מפתיעה לקו באיו"ש ועד התמודדות עם המגפה העולמית - אחרי השנה האחרונה והלא פשוטה של גדוד 402 של חטיבה 215 - מפקד הגדוד, סא"ל אודי עמיר, מסיים את תפקידו בתום שנתיים מלאות בעשייה מאתגרת. שמענו ממנו על מה שעבר הגדוד, מה הוא למד מהאירועים כמפקד ומה מחכה לו בעתיד

18.06.20
מירב בראל , מערכת אתר צה"ל

"כמפקד, אתה צריך להוביל ולתפעל כל אירוע שקורה. לא משנה אם הוא מפתיע אותך או לא", פותח מפקד גדוד 402, סא"ל אודי עמיר, והוא לחלוטין חווה כמה וכמה הפתעות במהלך שירותו. הוא התגייס לשייטת 13 ועזב במהלך המסלול, הגיע לגדוד 405 של חיל התותחנים ומשם המשיך להתפתח כמפקד סוללה, סגן מפקד הגדוד ומפקד מחזור בשבטה.

לפני כשנתיים, הוא נכנס לתפקיד מג"ד 402, היישר לתקופה מורכבת במיוחד עבור הגדוד. "נכנסתי לתפקיד בזמן שהגדוד היה בתעסוקה מבצעית במוצב אביבים בחטמ"ר 300, שנגמרה במבצע "מגן צפוני" בו הגדוד לקח חלק", הוא מתאר, "לאחר מכן המשכנו לסבבי תע"ם באילת ובעזה, אימון ותקופה נוספת באביבים".

בעיצומה של תקופת הבט"ש שלהם באוגדה 91, התרחשה תקרית "בין המצרים", במסגרתה חיזבאללה ירה לעבר מוצב אביבים טיל קורנט (נ"ט). "הגדוד תפקד כצוות קרב גדודי עם פלוגות ת"פ בהגנה על הגבול הצפוני ובמקביל סוללות הגדוד פרסו לאורך כל גבול הצפון", מספר סא"ל עמיר, "ירינו מספר רב של פגזים ארטילריים, כשזו בעצם הייתה גם הפעם הראשונה בהיסטוריה שסוללות גדוד ארטילרי יורות ומסייעות לגדוד עצמו".

"הירי היה מדויק ופגע במטרה בזמן קצר", הוא משבח, "'בין המצרים' הוא אירוע משמעותי במיוחד עבורנו, כי באו בו לידי ביטוי הרבה מהכישורים שהלוחמים רכשו בזמן ההכשרה. כמפקד שעד כה עסק בהכשרת הלוחמים האלה בתומ"תים ובצוותים, זכיתי לראות אותם נלחמים ויורים נוכח פני אויב. התרגשתי מאוד ופשוט סמכתי עליהם שיפגעו במטרה".

אנחנו מתאמנים על ירי פגזים עוד בשלב מוקדם, כדי להיות מוכנים - וזה אכן קרה

המג"ד אכן היה גאה, אבל ממש לא מופתע. "האימונים שהלוחמים עוברים הם קשים, מפרכים וגם מדמים בצורה מאוד מדויקת מצבי אמת", הוא מציין, "אנחנו שמים דגש ומתאמנים על ירי פגזים עוד בשלב מוקדם, כדי להיות מוכנים לכל אירוע שיקרה בקצה המבצעי. וזה אכן קרה".

לאחר האירוע הדרמטי הזה וסיום התע"ם באביבים, היו אמורים חיילי הגדוד לצאת לאימון - אבל אז התפרץ נגיף הקורונה, והם סגרו כ-60 יום בבסיס. "הלוחמים בפלוגות ובסוללות קיבלו את המצב בבגרות ובהבנה", נזכר המג"ד, "מהתחושה שלי הם אפילו נהנו מהשהות כאן עם החברים הכי טובים שלהם".

"לא לראות את הילדים והמשפחה שלי כמובן היה מאוד מאתגר", הוא משתף, "אבל לקחנו את העניין ברצינות וחשבנו על הרבה יוזמות בהקשרי בידוד, הפרדת הכוחות וחלוקה לקפסולות".

המגפה העולמית לא מנעה מהם להמשיך כרגיל, אבל כשהתכוננו לעלות לאימון ברמת הגולן, הם דווקא קיבלו משימה מפתיעה. "לא תכננו לתפוס קו באיו"ש", הוא מגלה, "אבל קיבלנו התרעה של שלושה ימים בלבד שגדוד של פיקוד העורף צריך למלא משימות אזרחיות במסגרת ההתמודדות עם הנגיף, ואנחנו צריכים להיות שם ולהחליף אותם. החיילים התייחסו למצב המפתיע ברוח טובה וחשבו על ההזדמנות הזו ללמוד על גזרה שעוד לא הכרנו".

במשך השנתיים האלו השארתי משפחה אחת בבית, ואימצתי אחרת - את הגדוד

"להיות מג"ד 402 זה התפקיד הכי משמעותי ועצים שהיה לי בכל השירות", קובע המג"ד שבעתיד יכהן כראש ענף אש במחלקת פיתוח אמל"ח במז"י, "במשך השנתיים האלו השארתי משפחה אחת בבית, ואימצתי אחרת - את הגדוד. אני חושב שהסיבה הכי גדולה שאני ממשיך ומתמיד היא האנשים. לראות אותם מתקדמים ומתפתחים זה כיף גדול".