טקס ההתייחדות עם זכר חללי חטיבת האש 282

טקס ההתייחדות השנתי עם זכר חללי חטיבת האש (282) התקיים בשבוע שעבר (רביעי) במחנה 'יפתח', בראשות מפקד אוגדה 36, תא"ל יפתח נורקין, ומפקד חטיבת האש (282), אל"ם ע' ובנוכחות המשפחות השכולות, מפקדי החטיבה וחייליה בעבר ובהווה.

את דבר המשפחות השכולות נשאה אמו של רס"ן יובל עזרא ז"ל, מפקד סוללה בגדוד 411, שנפל בקרב במרחב הכפר תל שבחטיבה המרחבית שומרון ב-24 ביולי.

"משפחות יקרות ואנשי חטיבה 282 היקרים", אמרה נציגת המשפחות השכולות, טניה עזרא, אמו של רס"ן יובל עזרא ז"ל, "אני עומדת כאן היום כאמא של יובל. אבל אני רוצה לדבר איתכם לא רק כאמא שאיבדה את הבן שלה, אלא כאמא שזכתה להכיר מקרוב אדם שהיה עבור רבים הרבה יותר מבן - הוא היה מפקד, חבר, אח לנשק ואדם שהשאיר חותם".

"יובל היה מפקד בכל רמ"ח איבריו, אבל לפני הכול - הוא היה אדם. כשאני חושבת על יובל ועל הדרך שבה ראה את תפקידו כמפקד, אני מבינה עד כמה המורשת שלו הייתה טמונה דווקא בדברים הפשוטים והעמוקים. מפקד שדרש, שהאמין במצוינות, שהייתה לו 'אש בעיניים' כשהגיעה משימה - אבל יחד עם זאת ידע לראות את האדם שמולו".

"הוא האמין ברעות, באחווה, באחריות ובכבוד האדם", הוסיפה נציגת המשפחות השכולות, "הוא רצה שהחיילים שלו יהיו מקצועיים וטובים יותר, אבל גם מחוברים זה לזה. הוא השאיר אחריו אנשים שהרגישו שייכים, אנשים שהרגישו שרואים אותם, אנשים שהרגישו שיש להם על מי לסמוך - אני חושבת שזו אחת המתנות הגדולות ביותר שאדם יכול להשאיר אחריו".

"אנחנו, המשפחות השכולות, יודעות טוב מכולם עד כמה החיים יכולים להשתנות ברגע. אנחנו יודעות מה זה לקום בכל בוקר למציאות שלא ביקשנו ולא בחרנו. אבל אנחנו גם יודעות שהיקירים שלנו ממשיכים לחיות דרך הסיפורים, דרך האנשים שהכירו אותם".

"אני מסתכלת על המשפחות שנמצאות כאן היום", אמרה נציגת המשפחות השכולות, "ויודעת שלכל אחד ואחת מאיתנו יש את היובל שלו, היקיר שלו - הם אינם כאן בגופם, אבל הם איתנו בכל סיפור שמספרים עליהם, בכל אדם שהם השפיעו עליו, בכל ערך שהם השאירו. אני גאה ביובל בכל יום - גאה בדרך שבה בחר לחיות ולהיות עבור האנשים שלו".

"יש משפחות", אמר מפקד אוגדה 36, תא"ל יפתח נורקין, "שעבורן הזמן נחלק לעולם שהיה לפני ולעולם שאחרי. יש כיסא שנשאר ריק, קול שחסר בבית, אדם שאיננו ברגעים הגדולים וברגעים הקטנים של החיים. היום, אנו מתייחדים עם זכרם של כל חללי חטיבת האש 282, אשר שילמו בחייהם את מחיר ההגנה על שלומה ועל ביטחונה של מדינת ישראל. כל אחד ואחת מהם הוא עולם ומלואו".

"לצד הנופלים, חטיבה 282 נושאת עימה במשך 29 שנים גם כאב אחר. כאב של היעדר והמתנה. מאז שנת 1997, נעדר סמ"ר גיא חבר. גיא הוא חלק מסיפורה של החטיבה, והיעדרו נותר נוכח. המחויבות שלנו אינה מסתיימת - נמשיך לייחל ולפעול למען שובו של גיא".

"חטיבת האש 282 היא חטיבת תותחנים", הוסיף מפקד אוגדה 36, תא"ל יפתח נורקין, "שנמצאת שוב ושוב במקום שבו צה"ל נדרש להילחם. בכל הגזרות, בסדיר ובמילואים, ביום ובלילה, בשגרה ובחירום. אנשי החטיבה נמצאים שם כדי לאפשר לכוחות לפעול, לסייע להם באש, להגן ולהביא את עוצמת האש לכל מקום שבו היא נדרשת".

"בעוד כשבוע נציין שלוש שנים לפרוץ מלחמת 'התקומה' - שלוש שנים שבהן אוגדה 36 נמצאת בחזית הלחימה. לוחמי חטיבת האש 282 הם אלו שפגעו ברובם המוחלט של המחבלים במרחב ואפשרו תמרון מהמורכבים שצה"ל ביצע בעשרות השנים האחרונות תחת איומים רחוקים וקרובים".

"גם בשעה שאנחנו עומדים כאן, חטיבה 282 ממשיכה במשימותיה", אמר מפקד אוגדה 36, תא"ל יפתח נורקין, "איתה הולכים גם אלה שכבר אינם בשורות - הם הולכים איתנו כמורשת שמחייבת אותנו קדימה, בסיפורים שעוברים מדור לדור, בשמות שנישאים בתוך היחידות. לפצועי החטיבה ולכל פצועי צה"ל, בגוף ובנפש - אנו מאחלים רפואה שלמה, החלמה ושיקום. אנו שולחים מכאן חיבוק וכוחות לכם ולמשפחותיכם, שנושאות יחד איתכם את הדרך הארוכה הזו".

"אנו מתכנסים כאן היום ברחבת המסדרים במחנה יפתח", אמר מפקד חטיבת האש (282), אל"ם ע', "לצד האנדרטה החטיבתית הניצבת לצידנו בדומייה, כדי להתייחד עם זכרם של נופלי החטיבה. אנו מתכנסים היום, כדי לזכור יחד את אלו שאינם איתנו. כל הצלחה שלנו, שלהם היא. כל פעולה שלנו טומנת בתוכה את זכרונם ומורשתם".

"בהזדמנות זו, אני רוצה לספר לכם על עוצמתה של חטיבה 282 ועשייתה. החטיבה שלנו פועלת מדי יום מתוך תחושת שליחות עמוקה. אנשינו נמצאים במגוון משימות מבצעיות ובמגוון זירות, בכל גבולות המדינה ומחוצה להם. מזה 3 שנים, החטיבה נמצאת בליבת העשייה המבצעית וזוכה להישגים רבים. חטיבה 282 הלכה למעשה - משפיעה ומשנה את שדה הקרב, ומצטיינת בכל משימותיה".

"משפחות יקרות", הוסיף מפקד חטיבת האש (282), אל"ם ע', "דעו כי החטיבה לעד תהיה עבורכן בית. אנו, לוחמי החטיבה ומפקדיה, מתחייבים בפניכן להמשיך ולשאת את לפיד האש. להוביל את הדרך ברוח, בעוצמה ובנחישות".

"במעמד זה ארצה להזכיר את סמ"ר גיא חבר, לוחם בגדוד 'הרעם' (334), שנעדר מהתאריך ה-17 באוגוסט 1997. השנים שחלפו אינן מפחיתות את המחויבות להמשיך לזכור ולא לוותר על התקווה לשובו הביתה בריא ושלם. נמשיך לנצור את הנופלים והנעדרים בקרבנו בכל עת. יקיריכן נצורים בליבנו לעד - יהי זכרם ברוך של נופלי החטיבה".