מפקד "אריות הירדן" היוצא מדבר על ההישגים, הביקורת והשוויון

כשסא"ל יוסי פנסו התחיל את תפקידו כמפקד הראשון של גדוד "אריות הירדן", הוא לא שיער בהכרח שגם הוא, יחד עם הגדוד, ישתנה ויתפתח כפי שקרה ב-3 השנים האחרונות. בריאיון לרגל סיום תפקידו הוא מספר על ההצלחה המבצעית בגזרה, איך מלמדים את החיילים לא להתרגש מהביקורת, ומסביר למה העובדה ש"אם יש או אין לך קוקו מהקסדה לא משנה כלום"

23.10.17
ניצן צור, מערכת אתר צה"ל

3 שנים עברו מאז שנודע לסא"ל יוסי פנסו שהוא עתיד להיות המפקד הראשון של גדוד מעורב חדש - "אריות הירדן". הוא אומנם בעל ניסיון צבאי עשיר, כשמאחוריו שרשרת תפקידי פיקוד בחטיבות גולני והנח"ל, אך תפקיד זה הציב בפניו אתגרים איתם לא התמודד קודם לכן.

"המחשבות הראשונות היו של 'איך מקימים גדוד מאפס, ממה מתחילים?'", נזכר סא"ל פנסו, שסיים בשבוע שעבר את תפקידו. "אז קודם כל קבענו את החזון ואת היעדים שאנחנו רוצים להגיע אליהם. אחר כך - 'איך בונים גדוד שמורכב מגברים ומנשים? לא היה לי ניסיון בשטח הזה לפני", הוא אומר בכנות.

"החלטתי שאני פועל על-פי האינסטינקטים שלי ועל פי אותם כללים שהנחו אותי עד עכשיו", הוא מתאר, "זאת אומרת, קודם כל לוחמים זה לוחמים, וזה לא חשוב אם הם בנים או בנות. חילקנו גם את הפעילות לחלקים - בשגרה, שבה כמו בכל מסגרת צבאית יש הפרדה מלאה, ובאימונים ובמלחמה, בהם נלחמים ועובדים ביחד".

אחת הלוחמות אמרה לי פעם: 'המג"ד, אל תתרגש אם אנחנו בוכות, בסוף אנחנו מגיעות לאותו המקום'

ואיך היה המפגש הראשון שלו עם הלוחמות? "היה קצת מוזר בהתחלה", מודה סא"ל פנסו, "יש הרבה דברים שלוחמות מביאות שלא הייתי רגיל אליהם, כמו דעתנות, יכולות לשאול שאלות ולהתעקש עליהן, וגם רגש. אחת הלוחמות, שהיום היא קצינה בגדוד, אמרה לי פעם 'המג"ד, אל תתרגש אם אנחנו בוכות, בסוף אנחנו מגיעות לאותו המקום'. ובאמת הפסקתי להתרגש".

הגדוד הוקם באופן רשמי ביולי 2015, ומאז ביצע אימונים ומעצרים רבים, שבכל אחד מהם הוכיחו לוחמי ולוחמות "אריות הירדן" את יכולותיהם. "בתרג"ד הראשון כבשנו יעד", מספר מפקד הגדוד, "התחיל להיות לי קשה, וראיתי שכל הלוחמות עדיין איתי. הבנתי שאם לי קשה והן מסיימות ביחד איתי - אז הן בהחלט מסוגלות".

הבנתי שהן יכולות - הכל תלוי באימון

בתרג"ד השני, הוא מספר, הגדוד התקדם שלושה צעדים נוספים קדימה: "הוא היה ארוך מאוד. טיפסנו בלילה האחרון להר גדיר, הר מאוד גבוה בגזרה, ואף אחת לא נשרה. הבנתי שהן יכולות - הכל תלוי באימון. אף אחד לא באמת האמין כשבנינו את הגדוד שאני הולך להיכנס עם לוחמות למעצרים, ועשינו את זה על בסיס קבוע".

מזה כשמונה חודשים הגדוד מונה ארבע פלוגות מבצעיות ופועל באופן עצמאי. "הצלחנו תוך שנתיים להשיג הישגים מבצעיים ולגייס אנשים איכותיים", מתגאה סא"ל פנסו. "בעקבות ההצלחה שלנו הוקמו שני גדודים חי"ר גבולות נוספים - "ברדלס" ו"לביא הבקעה".

"אם תושבי הבקעה רוצים שהגדוד יחזור לגזרה - סימן שאנחנו מצליחים"

זה לא סוד שבתקופה האחרונה מתמודדים גדודי חי"ר הגבולות המעורבים גם עם קולות בחברה הישראלית המתנגדים לשירות של לוחמים לצד לוחמות. "הביקורת מעסיקה אותם", מעיד סא"ל פנסו, "ומנגד, תמיד אמרתי להם שיוכיחו את עצמם בעשייה. אנחנו לא צריכים לדבר ולא צריכים להגיד שום דבר, אם תושבי הבקעה רוצים שגדוד אריות הירדן יחזור לקו מאימון זה סימן שאנחנו מצליחים. מה אומרים בחוץ - זה לא מעניין אף אחד".

על כל דבר חדש יש ביקורת, לאט לאט דברים משתנים

"זה בהחלט מאכזב את החיילים שבאים, נותנים מעצמם ועובדים קשה לשמוע קולות מבחוץ שאומרים שהם הורסים את צה"ל. בטח לא לזה הם התכוונו, או ציפו, כשהתגייסו להיות לוחמים ולוחמות בצבא", ממשיך סא"ל פנסו, "על כל דבר חדש יש ביקורת והוא נחשב 'פחות טוב', לאט לאט דברים משתנים".

למרות זאת, סא"ל פנסו, שבתפקידו הבא ישמש כראש ענף אימונים בזרוע היבשה, לא נותן לביקורת לפגוע בהישגי הגדוד: "אני גאה בכך שהגדוד עומד בפני עצמו, שמהמחזור הראשון שלנו כבר יש סגני מפקדי ומפקדות פלוגות. וכמובן, שהגדוד מצליח לשמור על הגזרה, בשביל זה אנחנו פה".

העובדה שאם יש או אין לך קוקו מהקסדה לא משנה כלום, לוחם זה לוחם

"השבוע הייתי בטיול משתחררים הראשון של הגדוד", משתף המג"ד, "סגרנו מעגל של שלוש שנים ביחד. מהשיחות איתם הבנתי כמה דברים עשינו, איפה התחלנו ואיפה אנחנו היום. אני בטוח שתישמר בגדוד רוח הלחימה, המשימתיות והעובדה שאם יש או אין לך קוקו מהקסדה לא משנה כלום, לוחם זה לוחם".