"היו רגעים ששינו אותי והפכו אותי למפקדת טובה יותר"

התגייסתי בנובמבר 2012 בתור בקרית שליטה ימית בחיל הים - תפקיד מעניין ומשמעותי ללא ספק, אך לי היה חלום אחר - להיות לוחמת. התעקשתי, הוכחתי שאני מתאימה לתפקיד, והנה - שמונה חודשים לאחר הגיוס, התגייסתי מחדש. הפעם לתפקיד שרציתי - לוחמת בחטיבת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף.

מחיילת שכבר מתחילה לקבל מושג על הצבא ואיך מתנהלת שגרת היום יום, חזרתי שוב להיות טירונית. התחלתי לגמרי מההתחלה, מלאת התרגשות מההזדמנות החדשה שקיבלתי. בתום טירונות מאתגרת יותר התחלתי אימון מתקדם - הוכשרתי להיות לוחמת ומחלצת - לירות בנשק וגם להציל חיים.

זמן קצר לאחר סיום ההכשרה יצאתי לקורס מ"כים, ומשם המשכתי לבה"ד 1 והפכתי לקצינה לוחמת בצה"ל. גיליתי שהזמן עובר מהר מאוד בצבא - מטירונית את הופכת ללוחמת, ומלוחמת למפקדת. מלהיות אחראית על עצמך בלבד, את מקבלת אחריות על חיילים נוספים: את צריכה לדאוג שהם יאכלו, שישנו טוב ובעיקר שיחזרו הביתה בשלום. את כבר לא רק עמית, את עמית המפקדת, ואז עמית מפקדת המחלקה.

באוגוסט 2015 עליתי עם המחלקה שלי לקו מבצעי. מה עושים בקו אתם שואלים? יוצאים למעצרי מבוקשים, מבצעים תפיסות אמל"ח - כולם עושים הכל. לוחמים ולוחמות כאחד. אני הקצינה היחידה בפלוגה, אבל מרגישה שוות זכויות לחלוטין. אין בינינו הבדלים, וכך גם הלוחמות שלי מרגישות.

בכל גזרה שבה גדודי חטיבת החילוץ תופסים קו, ישנו צוות חילוץ מיידי אשר מוכן עם ציוד חילוץ, לקראת הקפצה לאירוע בזמן אמת. כאשר קרה אירוע קריסת החניון ברמת החייל, אני הייתי המפקדת של צוות החילוץ המידי. הגענו לאירוע והתחלנו מיד בחילוץ - בדיוק כפי שהוכשרנו. זה היה אחד האירועים המשמעותיים שחוויתי באופן אישי, ואירוע משמעותי לחטיבה בכלל. את יודעת שיש משפחות שמחכות לשמוע מה שלום יקיריהם, ובשביל זה את נמצאת בשטח - כדי להציל חיים ולהשיב אנשים לביתם.

כמפקדת בחטיבת החילוץ, אירועים שלמרבית האנשים נתפסים כעניין חד פעמי, הופכים למעין שגרה. וכך, אחרי אסון קריסת החניון ברמת החייל, לקחתי חלק גם במאמצי הסיוע לכיבוי גל השריפות בחיפה.

שני האירועים האלו, בהם החיילים שלי ואני פעלנו יחדיו למען הצלת חיי אדם, הם אירועים שלא אשכח לעולם. חוויתי במהלכם מספר רגעים אשר שינו אותי והפכו אותי למפקדת טובה יותר - אלו רגעים שאקח איתי לכל החיים.