איך בונים תרגיל חטיבתי שעוסק כולו בהצלת חיים? צפו

עשן עוטף את אתר ההרס בזיקים, צעקות הנפגעים המדומים נשמעות מכל פינה ולוחמי חטיבת החילוץ נפרשים בין ההריסות. פלוגות גדוד רם מתמקמות במרתף, שנשאר פחות או יותר שלם, ומחלצות מתוכו, פלוגות תבור וקדם פרושות בחורבות ומחלצות מתוך גלילי ענק וממגדלים עצומים של שברי בטון, וגדוד שחר מתאמן על חילוץ במרחב לחימה באתר נפרד. כך נפתח לילה שלם בו יתעסקו הלוחמים הכתומים במשימתם המרכזית - הצלת חיי אדם.

"זהו שיאו של התרח"ט - מבנה בעל שלוש קומות שקרס קריסה מוחלטת בסביבה אזרחית בגזרה הדרומית", מתאר מג"ד רם, סא"ל שלומי בן יאיר. "במתאר הצפוני תרגלנו בעיקר פינוי יישובים והעברת תושבים כדי למזער את הפגיעה בנפשות באקט של מצב חירום ולחימה. כעת המשימה היא להוציא כמה שיותר אנשים שנפגעו ולהעניק להם טיפול מיידי".

אז איך מתחילים תרגיל חטיבתי שמשימתו הבלעדית היא להציל חיים? "כשמגיעים לאתר מתחילים קודם כל לדלות נתונים מהאוכלוסייה שנמצאת בסביבתנו במטרה להגיע ללכודים כמה שיותר מהר", מפרט סא"ל בן יאיר.  "טכניקות האיתור מתקדמות ומשתפרות תמיד, ממצלמות רוחב לטווח גדול ועד לאמצעים שפועלים על פי תזוזות וקול של הלכודים. אך לא נוכל להפעיל אף אחד מהאמצעים הללו ללא מידע מקדים על מה שקורה בתוך האתר אליו אנחנו נכנסים".

"מודיעין אוכלוסייה הוא האתגר הגדול ביותר במשימת חילוץ", מוסיף מג"ד קדם, סא"ל שרון איטח, "במידה ולא נקבל מידע מקדים על מי שנמצא באתר שקרס, נצטרך להגיע עד האבן האחרונה כדי לדעת שלא נותר אף לכוד בבניין. אם נייצר מודיעין אוכלוסייה נכון נדע את כמות האנשים באתר, את שמותיהם, ובדיוק מי חסר לנו - גם אם נהיה רק בתחילתה של פעולת החילוץ".

"בתרחיש איתו הגדוד שלי מתמודד, אנחנו יודעים שחסרים לנו עוד שניים לחלץ", מסביר סא"ל איטח, "מודיעין האוכלוסייה אפשר לנו לדעת מה התיאור המדויק שלהם. האתר הוא אתר גדול, אך ברגע שנוציא את שניהם ונאמת את מה שאנחנו יודעים עליהם, נסגור את האירוע ונכין את הכוח למשימה הבאה".

אל מודיעין האוכלוסייה מצטרף המודיעין ההנדסי, שעוזר למחלצים להבין בדיוק היכן יוכלו לאתר לכודים וכיצד נראה המבנה לפני כן. "הבניין בו אנחנו מתרגלים כרגע קרס כתוצאה מפגיעת טיל, ולכן בדקנו מיד אם נשמעה אזעקה ואם בבניין יש ממ"ד או מקלט", משחזר סא"ל איטח, "כשגילינו שאין ממ"ד, הבנו ש-40 מהדיירים רצו למקלט השכונתי. עכשיו, אנחנו ממקדים את הפעילות במרחב גרמי המדרגות - האזורים המוגנים ביותר בבניין".

במהלך חילוץ הלכודים בזה אחר זה מהאתר, נכנסים אנשי הרפואה לפעולה. "בזמן שהמחולצים מתחילים להיות מוזרמים אל עבר נקודות הטיפול, אני עובד בצמוד למהנדס ולמפקד הגדוד, כדי להעריך את מצבם של אלו שנמצאים עדיין בתוך האתר", מתאר קצין הרפואה הגדודי של גדוד רם, סגן חיים הבר, "במקביל, המחלקה שלי בודקת את הפצועים ורואה למי צריך להעניק טיפול דחוף ואת מי צריך לפנות לבית החולים הקרוב״.

במרחק 2 קילומטרים משם, מסיים גדוד שחר מסע של כמה שעות ומיד מתחילים לתרגל את אחד התחומים החשובים ביותר בהם התמקצעה החטיבה בשנים האחרונות - חילוץ במרחב לחימה. ״הלוחמים מתרגלים את הכשירות הזו כל הזמן, תוך שהם שמים לעצמם כיעד לתת מענה לאירוע בשטח אויב״, מדגיש מ״פ רותם בגדוד שחר, סרן עומרי קרלמן.

״העיקרון החשוב ביותר בחילוץ בשטח אויב הוא מהירות״, מסביר המ״פ, ״בין אם במצב של קריסת מבנה ממולכד על לוחמים או פגיעת טיל - חילוץ מהיר ישיג מצב יתרון על האויב, ויאפשר חזרה מיידית ללחימה ללא חיילים שנשארים מאחור״

״הכלים שאנחנו מכניסים לשטח הלחימה קלים הרבה יותר מהכלים הכבדים והמורכבים המשמשים לחילוץ בסביבה אזרחית, ועם זאת, הם אוחזים בתוכם כוח רב", מפרט סרן קרלמן, ״בנוסף, הדיסקרטיות היא קריטית. אי אפשר ליצור המולה כמו באתר הרס בעיר - אנחנו תחת איום, החילוץ ייעשה בחושך ובשקט. רק כך נוכל להשלים את הפעולה״.

לפתע, מגיח מהחושך חציו השני של הגדוד, רכוב על כלי רק״ם. ״תרגלנו כניסה רגלית דרך מסע של 12 ק״מ, ומנגד חבירה לכוחות רכובים עם כלי התניידות״, מתאר המ״פ, ״התנועה אל השטח התבצעה בדיוק כמו במצב אמת. לא יכולנו לדמות את זה בצורה קרובה יותר למציאות״.

״במידה ויהיה אירוע מתפרץ החטיבה תוכל לתת מענה מדויק", מסכם סרן קרלמן, ״בשעה שחלק מהלוחמים חולשים על האתר ומשלימים את החילוץ, אחרים מאבטחים ומחפים עליהם.