מתחת לקרקע, בתוך הבטון ו-20 קומות מעל כולם. הצצה לתרח"ט החילוץ

התרחיש: מתקפת טילים עצימה מהחזית הצפונית והדרומית.

הנזק: פגיעה בבתי אזרחים ומתקנים אסטרטגיים, וקריסתם על נפשות רבות.

המיקום: כל הארץ.

שלושת הפרטים היבשים האלה הם המידע היחיד שנמסר לארבעת גדודי החילוץ עם יציאתם בשבוע שעבר לתרח"ט הגדול ביותר שנראה בהיסטוריית החטיבה.

אותה נקודת זמן הם לא יכלו לצפות שימים בודדים לאחר מכן, הם כבר יהיו עמוק בתוך תרחיש הלחימה. מפוזרים באתרי הרס - מהמאל"א שבדרום ועד אל-פוראן שבצפון, השתמשו הכוחות ביכולות חילוץ שטרם השתמשו בהן בפיקוד העורף על מנת להציל חיים.

אחד הטילים בתרחיש פגע ישירות בשדה התעופה 'שדה דב'. מבין ההריסות של בסיס חיל האוויר הישן בקע עשן סמיך שהקשה על זיהוי עשרות הלכודים הטמונים תחתיהן.

למתבונן מהצד קשה לנחש כי מדובר במרכז תל אביב - מאות קסדות כתומות ממלאות את השטח הסגור, פצועים מדומים מוטלים בכל עבר וכל שניתן לשמוע מבעד לאזעקות ולזעקות הוא קולות הקידוחים של אמצעי החילוץ הפועלים באתר.

"כל אלמנט, צליל ותמונה שהלוחם רואה בתרגיל - הוא הכנה מנטלית ופיזית למה שמחכה לו בזמן חירום", אומר בחדות רס"ן עוז ג'ינו, רמ"ד אימוני חילוץ בחטיבה ואחד ממובילי התרח"ט, "המטרה שלהם היא לדעת לחסום את הרעשים, לחלץ את הלכודים ולסייע לאוכלוסייה. המטרה שלנו כרגע היא להקשות עליהם, להכין אותם למה שיקרה במציאות".

הרצון לדמות סיטואציות ריאליסטיות מלווה את המחלצים עד הרגע האחרון של התרגיל, בו התמודדו עם האתגר הקשה מכולם - כניסה קרקעית מעבר לגבולות הבינלאומיים של מדינת ישראל.

"באמצע הלילה האחרון, פתחנו בשלוש נקודות שונות במבצע 'חילוץ בתמרון'", משחזר לפרטים רס"ן ג'ינו, "בעזרת גדודי חי"ר, דימינו כוח שנפגע בזמן פעילות מבצעית. הכוחות שלנו היו צריכים לסייע להם תחת אש".

"בזמן אמת לגדודי החטיבה יש כפיפות אופרטיבית, והם צפויים להיכנס, בנות ובנים כאחד, לכל מקום שיידרשו", הוא מחדד, "בסוף אנחנו מהווים מכפיל כוח רציני בשטח, שמסוגל גם לבצע את המשימה האופרטיבית וגם לשמור על חיי הלוחמים וזו יכולת קריטית בעיקר בעת חציית גבול".

אחד המוטיבים החוזרים בתרח"ט הענק היה ה-"מודלים" - שיטה או יכולת חילוץ שטרם הוטמעו בשטח, שהאפקטיביות שלה עומדת למבחן במסגרת האימון אל מול אתגרים שונים.

כל גדוד, בהתאם לנקודה בה תפעל את האירוע, השתמש לצד הכלים והשיטות המוכרים של חטיבת החילוץ באחד מארבעה מודלים - מנהור, ניסור בטון, איתור או חילוץ מגובה.

"בתרחיש שפקד אותנו ב'שדה דב', היו הרבה לכודים מתחת להריסות. היה עלינו להצליח להעריך את מצבם כדי להרגיע אותם, ולדעת לחלצם בהתאם", מסביר רס"ן ג'ינו על דרך ביצוע המודלים בשטח: "מודל האיתור שיחק כאן תפקיד משמעותי. השתמשנו במכשיר ייחודי בעל חיישנים אקוסטיים וססמיים, שמסוגלים לזהות קול ותנועה. ככה הצלחנו להגיע ללכוד הרבה יותר מהר".

את מודל המנהור ניסה גדוד תבור שהתאמן בזיקים. החיילים עסקו ביצירת חללים מאובטחים ופירים בעלי תימוך, שמאפשרים למחלצים להגיע לעומק רב ומונעים קריסת אלמנטים פנימה.

"התקרות והקירות של מבנים עשויים היום מבטון עבה וצפוף מאוד, עם הרבה פלדה, שקשה מאוד לחדור באמצעים רגילים", ממשיך רס"ן ג'ינו, "כאן נכנס מודל ניסור הבטון. שמאפשר לנו חדירה לחומר בצורה הרבה יותר יעילה".

אין ספק שאפקטיביות ומהירות הן שם המשחק - גם ביום השלישי לתרח"ט נתקלו הלוחמות והלוחמים במצב לא פשוט, בו היה עליהם לחלץ כ-30 נפגעים מבניין בן 20 קומות שנפגע מטיל בבאר יעקב, בזמן קצוב. 

"מודל 'חילוץ מגובה' מנסה לתת פתרון לאתגר הבא של פיקוד העורף", מפרט סא"ל אמיר בן-דוד, מפקד ענף אימוני יחידות, על הרקע לתרחיש המדובר: "בנייה של שתיים-שלוש קומות היא דבר שכבר כמעט לא קורה, ובנייה לגובה היא תופסת תאוצה בשנים האחרונות. ברגע שמבנה כזה נפגע מנפילת תמ"ס החילוץ כבר לא קורה על הקרקע ודורש מאיתנו לפתח מענה מסוג אחר".

אחת המחלקות החדשות בגדוד תבור, "מחלקת טג"ח" (טיפוס, גלישה, חילוץ) נועדה להתמודד עם סיטואציות כאלה בדיוק - אנשיה הוכשרו לפינוי לכודים הנמצאים רחוק מהקרקע.

"האקט מתבצע באמצעות 'כלוב חילוץ' שנועד להעלות את הלוחמים לגובה האידיאלי, ושימוש בכבלים ורתמות שיעבירו את הפצועים לאזור בטוח, להוריד אותם מהקומה הגבוהה לאדמה, בצורה שמזכירה אומגה", הוא מוסיף, "זאת הפעם הראשונה שהחטיבה מתרגלת את השיטה בצורה רחבה, ובמקביל לאירועים הנוספים בתרגיל. המשמעות של ההצלחה במודל היא אדירה ומאפשרת לנו, לראשונה, להתמודד עם כמויות גדולות של לכודים גם במתארים מהסוג הזה".

"הצלחנו בשבוע הזה לעשות ולתרגל דברים שטרם נראו בעולם החילוץ הצה"לי", מסכם בחיוך רס"ן ג'ינו, "האופן בו הכוחות פעלו, תוך תמרון בין עשרה אתרים שונים ברחבי המדינה הוא פנומנלי. אני מאמין שהצלחנו לאתגר אותם, ולגרום ללוחמות וללוחמים שבקצה להבין את המשמעות שיש להם בזמן חירום. התרגולים שבוצעו היו מקצועיים והמודלים פעלו כמתוכנן. אני סמוך ובטוח שאם התרחיש הזה יהפוך למציאות ביום מן הימים - אנחנו נהיה מוכנים, נקפוץ לכל נקודה, נהפוך כל אבן ונקדח בכל קיר שנדרש כדי להציל חיי אדם".

"אני מבקש להזכיר לכולנו כי אמצעים לא מצילים חיים, אנשים כן. סוד עוצמתה של החטיבה הוא באנשיה". את התרגיל הכתום סיכם גם מפקד חטיבת החילוץ, אל"ם יוסי פינטו: "הסתכלו לשמאל ולימין וראו את החברות והחברים, הלוחמות והלוחמים, המדריכות והמדריכים. ראו את האנשים. אתם הכוח, אתם הרוח, אתם סוד הניצחון. בתקופה הקרובה נתחקר ונעמיק בכל הדרוש שיפור, נסמן את המשכה של הדרך. נתחקר, נלמד, נתאמן ולא נחסוך מאמץ. באם וכאשר יינתן האות - נחצוב בלהבות".