אתר הרס במרכז הארץ, שתיים לפנות בוקר. צוותים מחטיבת החילוץ וההצלה פרוסים ברחבי האזור ומבצעים פעולות שונות, החל מפינוי פסולת בניין וכלה בחילוץ לכודים מדומים. קולות ניסור צורמים מפלחים את האוויר, גיצים זהובים מאירים את הלילה החם, ומעל הלוחמים שעובדים במרץ מתגלה פתאום רחפן - שחג סביבם ובוחן אותם.
אני עוקבת אחריו כמה רגעים, עד שהוא נוחת למרגלותיה של מי שהפעילה אותו - רב"ט מיקה ראובן, אחת מ-15 הלוחמות והלוחמים שמרכיבים את סיירת אלון. הרחפן הזה, היא מסבירה לי, מודד חום גוף מגובה של עשרות מטרים, ויכול לעזור בזיהוי לכודים בין ההריסות - אבל הוא רק אחד מהכלים המתקדמים בהם משתמשים המחלצים.
באזור שהוגדר לסיירת באתר, אפשר למצוא גם כלב חילוץ יחד עם המפעיל שלו, רכב מיוחד שנועד לשאת משקלים כבדים ולנסוע בתוואי של הריסות, ואת הצוות הדרוך - עסוק כולו במשימת חילוץ ייחודית. הצוות הזה, מסבירים לי, הוא היחיד בחטיבה שהוכשר עבור אותה משימה: ביקוע "תקרה נקייה".
מדובר בטכניקת חילוץ מורכבת, שמאפשרת ליצור חור מדויק בתקרה מבלי שיפול אף לא פירור מטה, כדי להימנע מפגיעה במי שעלול להיות לכוד תחתיה. את התרגיל, שכולל מאמץ ודיוק של כלל הצוות, לוקח לילה שלם לבצע - בו הלוחמים מיישמים את כל מה שלמדו בששת חודשי ההכשרה הייעודית.
"מהות סיירת 'אלון' היא להיות כוח זמין ורלוונטי לאירועים בזמן אמת", קובע סגן סער וילנאי, מפקד הסיירת, "בניגוד לפלוגות האחרות בחטיבת החילוץ, אנחנו לא תופסים קו מבצעי בשגרה, אלא נמצאים בכוננות כל הזמן. אנחנו ערוכים להיות בש"ג תוך פחות מחמש דקות, מוכנים לקפוץ לאן שצריך אותנו".
"בנוסף, אנחנו ממוקדים בחילוץ תחת אש ומוכשרים ללוחמה בשטח בנוי וחילוץ בנוי, על פי תו התקן הבין-לאומי לחילוץ", הוא מרחיב. "הסיירת עוברת הכשרה לאירועים מאוד מורכבים, וגם למשלחות בחו"ל. אם הקורס הבסיסי מביא אותם לרמה מסוימת של מצוינות, כאן אנחנו מכפילים את זה. יש כאן סטנדרט שעוד לא נראה כמותו בחטיבה".
אירועי החודשים האחרונים היוו חותמת סופית לצורך של חטיבת החילוץ וההצלה בכוח מיוחד, כשאלו קפצו ראשונים לאסון הר מירון, קריסת הטריבונה בפסגת זאב ואתרי נפילות רקטות במבצע "שומר החומות".
"לפסגת זאב, למשל, הגענו תוך פחות מרבע שעה", מספרת רב"ט מיקה, שמשמשת גם כמפקדת חוליה בסיירת. "הוזעקנו לזירה הצפופה והסואנת, ומיד התחלנו במשימה. במצב כזה, צריך להיות מאוד מרוכזים במטרה לשמה אנחנו כאן - אין זמן להסחות דעת".
"פינינו פצועים לאמבולנס שהיה במרחק קילומטר מבית הכנסת, בעלייה תלולה", היא משחזרת את ערב החג ההוא, במה שנשמע כמו סצנה מסרט, "את מחזיקה פצוע בידיים וצריכה לרוץ ספרינט לרכב, ויש עוד ועוד פצועים לפנות. זה אדרנלין שאי אפשר להסביר, ודרש כוחות שלא ידעתי שיש בי".
בשגרה, מתאמנים בסיירת בדיוק לאירועים מסוג זה. "אנחנו עושים אימון כושר מדי יום, ומשתפים פעולה עם המון גופים שונים בצבא", מסבירה רב"ט מיקה, ואליה מצטרף גם סגן וילנאי: "בנינו את ההכשרה מאפס, לא היה משהו שיכולנו להתחקות אחריו. הסיירת של פלח"ץ שונה בתכלית מסיירת חי"ר, למרות ש-30% מההכשרה שלהן היא לחימה לכל דבר".
"היינו צריכים ללמוד תוך כדי תנועה, להבין איפה חשוב לשים דגש, מה הערכים, היכולות והתכונות שלוחם כאן צריך. בסוף, מבחן המציאות הוא זה שקובע - וזה שהתמודדנו איתו בחודשים האחרונים הציג סיירת מקצועית, זריזה ומוכשרת, שעובדת בשיתוף פעולה וביסודיות, ואת התוצאות ראינו בשטח".
רק 15 חיילים התקבלו למחזור הראשון של "אלון", אחרי שסיימו את הכשרת היסוד בחטיבה ועברו בהצלחה גיבוש ייעודי. חלקם המשיכו ישר מהקורס להכשרת הסיירת, וחלקם היו כבר שנה בתעסוקה מבצעית. "הפז"ם לא משחק כאן תפקיד", קובע סגן וילנאי, "רק יכולות - מי שנמצאים כאן הם חוד החנית של החטיבה, שנבחרו בפינצטה".
מתוך המתמיינים, החיילים שהתקבלו נבחרו על פי קריטריונים כמו יכולות חילוץ, טכניקות כניסה לאתר, בקיאות בתכונות של כל כלי העבודה של הסיירת, ירי, כושר גופני, שני מבחנים עיוניים, תרגילים בעבודת צוות ודינמיקה קבוצתית. הגיבוש הבא עתיד להתקיים כבר בחודשים הקרובים, ובהמשך השאיפה היא להתגייס ישירות לסיירת.
תרגיל התקרה הנקייה מגיע אל סיומו בהצלחה כשריבוע מדויק ונקי נפער באחד הקירות ההרוסים. הצוות משנס מותניים לשעות האחרונות של האימון, והשמש מתחילה לעלות על אתר ההרס ולצבוע אותו בכתום. קולות הניסור הצורמים מתעמעמים ברקע בעודי מתרחקת מהאתר, משאירה מאחוריי את הלוחמים המובחרים, שיודעים שאת התרגיל הזה הם עוד לא סיימו - וכבר הם עושים היסטוריה.
