כך מתרגמים מפקדי הנח"ל את מה שלמדו בשדה הקרב - ללוחמי מרץ 25'

"כשאנחנו התגייסנו, לא באמת ידענו איך נראית מלחמה - דמיינו משהו אחד, ועברנו משהו אחר לגמרי. הכרנו רק סיפורים מ'צוק איתן' ולבנון השנייה". כך מתאר סגן ר', סמ"פ 932 בבא"ח נח"ל, את החוויה שהובילה לגיבוש התפיסה שלו כמפקד טרי, בתום יותר משנה של לחימה בעזה. 

אחרי שהתמודדו מול שלל אתגרים בשדה הקרב, בין אם בשבעה באוקטובר ובין אם בהיתקלויות בלב הרצועה, חברי סגל הפיקוד של בא"ח נח"ל חזרו למקום בו הם עצמם הוכשרו - עם ניסיון עצום וגישה שונה לגמרי.

"באותה שבת, הגעתי עם המ"פ שלי לתחנת דלק בעוטף, בה התרכזו המון פצועים שברחו מהנובה, והיו זקוקים לסיוע מיידי. שמנו להם חוסם עורקים וטיפלנו בהם כמה שיכולנו", משחזר סג"ם א', כיום מ"מ 931 בבא"ח ואז לוחם באותו גדוד, "שם הבנתי - ידע רפואי בסיסי ותפעול אר"ן, אלה דברים שחובה ללמוד כבר פה בבא"ח, מהיום הראשון שלהם כאן".

במסגרת זאת, הוא דואג שכל טירון ידע לתת סיוע באופן מפורט. "אני מדפיס לכל חייל סכמת טיפול בפצוע כדי שיזכור את זה בעל פה", הוא מדגיש, "זה כן היה בהכשרות עבר, אבל לא ברמה שכל לוחם ידע את זה במדויק. אם אתה משריש את זה כמו לעומק לפני - ברגע האמת הוא יעבוד באוטומט, ויציל חיים".

וגם אצל סגן ר', הטיפול הרפואי הראשוני הוא החשוב ביותר להעביר לחיילים, במיוחד כמי שחווה זאת על בשרו: "נלחמתי עם החיילים שלי בג'באליה, כשהגענו לאיתור והתחלנו לטהר אותו. במהלך הפעילות נתקלנו בחדר חשוך בו הסתתרו מחבלים, ופתחו בירי לעברנו".

"חייל שלי ואני חטפנו כדורים, אני ברגל והוא בבטן. אבל האדרנלין גרם לי להמשיך להילחם ואף אחד לא ידע בכלל שנפצעתי". כל העת, ותוך כדי שהוא מדמם, ניהל קרב מול המחבלים. "רק כשהזזתי את הרגל, היא פשוט קרסה ונפלתי קדימה - ושם החבר'ה הבינו שנפגעתי".

בשל תנאי השטח הצפופים, לא התאפשרה כניסה של נמ"ר למקום, והצוות של סגן ר' נדרש לפנות אותו בריצה על אלונקות. "בסוף מה שקובע איך הלוחם יגיע למסוק, זה החיילים בשטח", הוא מבהיר, "הטיפול הראשוני הוא הקריטי ביותר, למרות שעבר זמן מרגע הפציעה שלי עד לפינוי, הסיוע בשטח הוא מה שהציל לי את הרגל".

הידע הרפואי הבסיסי הוא ממש לא הנושא היחיד שחשוב למפקדים להעביר לדור הבא של הלוחמים. "כל תחום ההקפצות ומוכנות החיילים מאפס למאה הוא קריטי", קובע המ"מ, "אם לוחם לא יידע לעלות על ציוד לחימה מהר, איך הוא יתפקד ברגע האמת?"

"החיילים מבינים את זה", הוא מספר, "כשמפקד מודיע להם שאנחנו מקפיצים אותם כמה פעמים בלילה כי מחר מלחמה, הם לוקחים את הנושא בשיא הרצינות, כי הם יודעים שזה המצב הקיים".

"זה מפתח חסינות, בה חייל מסוגל לישון גם בלחץ. אחרי אלפי תקיפות בלחימה ברצועה, שמנו לב שבסופן לוקח לך זמן לחזור לישון כי יש אדרנלין מטורף, אבל אתה חייב כי עוד כמה שעות יש פעילות נוספת ואתה צריך לאגור אנרגיה כדי לתפקד", הוא מסביר, "אני רוצה שכבר פה הם יצליחו לפתח את הרוגע הנפשי, לצד הידיעה שהם יכולים לקפוץ בכל רגע נתון. זה ממש לבנות אותם מחדש". 

עבור שניהם, זהו המחזור הראשון כמפקדי מחלקה בבא"ח, כשרק לפני חודשים ספורים עוד היו בלב שטח אויב. "המלחמה גרמה לי להיות מפקד בבא"ח", מספר הסמ"פ, "הבנתי שהמטרה שלי היא להעביר לטירונים את הניסיון האמיתי משדה הקרב".

"אני בטוח שבמהלך המסלול הסיפורים האישיים שלנו מהלחימה יהפכו למור"ק או דוגמה לאיך לפעול ברגע האמת", הוא משתף, "בסוף, אין כמעט מפקד שלא היה בלחימה. אנחנו היינו שם, חווינו את זה על בשרנו, ועכשיו הגיע הזמן שלנו להעביר את הידע הלאה - כדי להבטיח שהחיילים יהיו הכי מוכנים שיש".