לוחם הנח"ל שנפצע בג'באליה, מטפס שוב על 'הקנאים' - הפעם חמוש במצלמה

בין החיבוקים והצעקות שליוו את אוג' 25' של סיירת נח"ל בדרך לפסגת הר הקנאים, בלט בחור בחולצה שחורה-ירוקה של הפלגה, עם מצלמה בידו. רץ בין הלוחמים ולא נותן לאף רגע קטן לחמוק מהפריים.  

צילום: חוד החנית

קוראים לו רועי ביבי, והוא מכיר מקרוב את תחושת האופוריה של סוף המסכם בתום 14 חודשים, כי ממש לפני שנים ספורות הוא עמד בדיוק באותו המקום. "התגייסתי לנח"ל במרץ 22', ואחרי גיבוש הגעתי לסיירת", הוא משחזר, "הוכשרנו יותר משנה, ואז הגיע תורנו לעלות את ההר. אתה ממש סוחב את כל המסלול איתך עד הפסגה, ואז פתאום - הכול מתנקז לרגע אחד".

צילום: חוד החנית

 חודשים בודדים אחרי, רועי וחבריו לצוות מצאו עצמם כבר באירוע אולי המשמעותי ביותר בשירות - 7 באוקטובר. בבוקר של אותה שבת, הם היו בעוטף עזה, נלחמו נגד עשרות מחבלים שחדרו למוצב בו היו, מחנה אמיתי. בימים ובשבועות שלאחר מכן, הם המשיכו יחד לתחילת התמרון ברצועה.

צילום: חוד החנית

"ב-4 בדצמבר 2023, אחרי תקופת לחימה ובסיום הפסקת האש הראשונה, שישה חבר'ה מהצוות שלי ואני נפצענו מפגיעת 'RPG' בג'באליה. מוקדם יותר באותו יום, תפסנו עמדה מתוך בניין, בו היה חשש להימצאות מחבלים. ובאמת הם ארבו שם. כשהבחנו בהם, פתחנו מיד באש לעברם. במהלך ההיתקלות הגיעו מפגעים אחרים מכיוון קרוב יותר, וירו את הטיל שפגע ישירות במקום בו היינו", הוא מגולל את אותם רגעים דרמטיים. 

למרות הפציעות והירי שנמשך לעברם, רועי וחבריו שהיו בעמדה הצליחו לזחול בחזרה אל תוך המבנה: "יש לך כמה שניות שאתה לא ממש בהכרה, אז כשהגוף מתאפס - אתה קולט שאתה פצוע ושיורים עליך. זה פשוט להיכנס למצב הישרדותי, ואין ברירה, אתה חייב להמשיך לתפקד".

רועי פונה במסוק לבית החולים במצב קשה, שם עבר סדרת ניתוחים בידיים ובפנים. בהמשך אושפז כשלושה חודשים, ולאחר מכן המשיך לשיקום יום של כמעט שנה וחצי. הפציעה השאירה אותו עם פגיעה בתפקוד יד שמאל, ובחודשים הראשונים הוא נדרש ללמוד מחדש פעולות יומיומיות פשוטות, תוך כדי טיפולים וריפוי בעיסוק. 

 
צילום: חוד החנית

דווקא בתקופה הזאת, בין הניסיונות להחזיר לעצמו את היכולות שאיבד, התחיל רועי להתקרב לעולם הצילום. "זה תמיד עניין אותי", הוא נזכר, "יום אחד, הגיע תורם לבית החולים ופשוט שאל אותנו - 'מה אתם רוצים?'. ביקשתי מצלמה והוא באמת הביא לי אחת. מה שהתחיל כתחביב בתקופת השיקום המשיך איתי אחר כך גם לטיול במזרח ובדרום אמריקה, כשאת המצלמה לקחתי איתי לכל מקום".

צילום: חוד החנית

כששמע שהמחזור הקרוב של הסיירת עומד לסיים את המסלול, החליט להגיע להר הקנאים שוב, הפעם דרך 'חוד החנית לצידך' - כדי לצלם את הלוחמים שעומדים בדיוק במקום בו הוא עמד קודם לכן.

כך, דרך העדשה, רועי חזר אל אותם הרגעים שהוא זוכר מהמסלול: "בגלל הפציעה, לא יכולתי להגיע כבוגר. עכשיו זו הפעם הראשונה שבאתי, וכשצילמתי את החבר'ה, נזכרתי בעצמי באותה סיטואציה - ההתרגשות בפסגה, החברים שמסביב והתחושה שסוף-סוף מגיעים לפלגה עליה חלמנו כל הדרך".