כך הפך הנער שהסתבך עם החוק למ"מ בצנחנים

עד ליום גיוסו של סגן בניהו גלעד, מפקד מחלקה בפלגה ג' בגדוד 890 שבחטיבת הצנחנים, כמעט אף אחד לא האמין שיצליח להתגייס לצבא. למרות הכל הוא בחר ללכת אחר החלום שלו ולהתגייס, מתעלם מקולות הרקע שליוו אותו עד שהצליח להשלים את המשימה.

"אם יש לך למה שלמענו תחיה, תוכל לשאת כל איך", מצטט סגן גלעד וממשיך, "זה משפט ששמעתי בחוות השומר ואני לוקח איתי עד היום". לסגן גלעד כבר היה תאריך גיוס, הוא אמנם עבר באופן תכוף בין מסגרות לימודיות אך תמיד שירותו הצבאי נראה באופק.

"כשהייתי נער אהבתי לעשות בלגן ולא הסתדרתי בתוך מסגרות, עברתי מכיתה ט' עד י"ב בחמש פנימיות. עשיתי מה שרציתי, הייתי מגיע לבית הספר ולא עושה כלום. בגיל 17 היה לי תאריך גיוס, הייתי אמור להתגייס באוגוסט 2011  אבל יום אחד הכל השתנה", מספר סגן גלעד.

כשהוא בסך הכל בן 17, הוא היה מעורב בקטטה שבמהלכה נער אחד דקר אחר. "זה היה בירושלים, הלכתי ברחוב לבד ושני אנשים התקרבו אלי ושאלו על מה אני מסתכל. התחילו חילופי דברים, חברים שלי הגיעו לעזור לי וזה נגמר בזה שמישהו הוציא סכין", הוא נזכר. "כל החיים שלי השתנו במכה. שוטרים הגיעו למקום ועצרו אותנו, לקחו אותי מהפנימייה. פתחו בחקירות והתברר שאותו חבר חתך לבחור השני עורק ראשי. עם כל החקירות הגיוס הלך והתרחק", אומר סגן גלעד.  

נערים ונערות בעלי רישום פלילי מקבלים פטור אוטומטי משירות צבאי עד תום ההליכים המשפטים, מה שהופך את הגיוס שלהם לצבא לקשה יותר. "התחלתי תהליך ארוך כדי להתגייס כי אני מאמין שזאת זכות גדולה. כל מי שאמרתי לו שאני רוצה להתגייס צחק עליי, החל מקצינת המיון הראשונה שהייתי אצלה ועד השופטים ששפטו אותי בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון", משתף סגן גלעד.

"נשפטתי וקיבלתי גזר דין של מאסר בפועל, אם היו מכניסים אותי לכלא לא הייתי יכול להתגייס אך לאחר ערעור לבית המשפט העליון, נגזרה עלי חצי שנת עבודות שירות", מספר סגן גלעד. לאחר שנתיים וחצי של הליך משפטי והליכים בירוקרטיים רבים, קיבל סגן גלעד את הבשורה כי הוא יכול להתגייס.

סגן גלעד מספר כי במהלך השנתיים הוא נפגש עם כל גורם מקצועי רלוונטי על מנת שימליץ עליו לגיוס בשל הפטור האוטומטי שקיבל. "הייתי מתקשר בכל פעם ללשכת הגיוס בירושלים בתקווה שהפעם אולי אצליח לשכנע אותם לגייס אותי, חיילים כבר הכירו את מספר הטלפון שלי", אומר סגן גלעד. "הייתי מגיע ויושב להם במשרדים, לפעמים הייתי שומע מישהו יוצא וצועק 'אני מטומטם אל תגייסו אותי' ואני רק רציתי להתגייס".

לאחר שעבר ראיון הערכה של קב"ן בו נקבע שהכל תקין וסגן בניהו גלעד הוא מועמד כשיר לגיוס, נקבע לו ראיון אצל הקצינה האחראית על הגיוס בלשכה בירושלים. "הגעתי אליה והיא אמרה לי שהיא לא חושבת שאחזיק שבועיים בצבא, שחבל על המאמץ ועדיף שאלך הביתה עכשיו", מספר סגן גלעד.

"היא הוסיפה ואמרה שאחרי יומיים אני אבין מה זה הצבא ועדיף להימנע מלכתחילה מכל ענייני הנפקדות ושאני לא אצליח", מוסיף. סגן גלעד לא וויתר, הוא המשיך להתעקש ובסוף השיחה נודע לו בחגיגיות שיתגייס לחוות השומר. "שאלתי אותה אם מחוות השומר יכול להיות סיכוי שאגיע לקרבי ותשובתה הייתה שמבחינה היפותטית אפשר", נזכר סגן גלעד.

לאט לאט כולם מתאפסים

מסלול הטירונות בחוות השומר נמשך כ-12 שבועות והסגל בו מורכב ממש"קיות הוראה והדרכה (הו"ד) וממפקדי כיתות. הטירונות נועדה להכין את החיילים לשירות הצבאי על ידי חיזוק ופיתוח מסוגלות להתמודד עם קשיים מנטליים ופיזיים.

אל חוות השומר מתגייסים חיילים אשר במהלך הצו הראשון, בריאיון האישי עם המאבחנת הפסיכוטכנית, אובחנו כבעלי קשיי הסתגלות. "התגייסתי בגיל 20 לחוות השומר, הייתי מבוגר יותר מרוב החיילים בחווה שהתגייסו בגיל 18 אבל הייתי חדור מטרה", אומר סגן גלעד.

"בחווה עושים עבודה מדהימה", הוא אומר, "מבחינה משמעתית זו המשמעת הכי קשה שיש בצבא, יש אפילו פק"ל ענישה. אם הפרעת בשיעור אתה יודע שיש לך שעתיים, אם עישנת במקום לא מסומן, יש לך משפט, וכך הלאה".

"למרות המשמעת הקשה זו חממה, כי אם תהיה עצבני בצבא יגידו לך לנשוך שפתיים ולהמשיך, ובחווה זה עובד באמצעות הבנה והכלה, תומכים בך ועוזרים לך להתמודד עם כל קושי", הוא מוסיף. 

היום הראשון בצבא קשה לכולם אך סגן גלעד דווקא היה מאושר. "אנשים מסביבי צעקו 'מה גייסו אותי לפה? מה אני דפוק?' כי אלה הסטיגמות על חוות השומר בהתחלה. מהר מאוד מבינים שזה ממש לא ככה", מספר סגן גלעד. "רוב החברים שלי כבר היו לקראת השחרור כשהתגייסתי, אז הם סיפרו לי את כל הסיפורים הפחות נחמדים על הצבא כשהם היו חוזרים בסופי שבוע ומתלוננים. ידעתי שאני לא מגיע לקייטנה אבל זה לא מנע ממני לרצות להתגייס", משתף סגן גלעד.

את יומו הראשון סגן גלעד זוכר היטב. הוא מתאר את ההלם שתפס את החיילים שלצידו, חיילים שמגיעים מרקעים שונים וקשים שפעמים רבות הצבא הוא קרש הקפיצה שלהם לחיים האזרחיים.

"רוב האנשים היו בשוק, שניסו לחפות על זה בזה שהם עשו הרבה רעש. בחווה קמים מוקדם מאוד בבוקר, אבל בשבוע הראשון הרבה לא קמים. חלק מהאנשים הגיעו ממקומות שאף פעם לא אמרו להם מה לעשות ולא הייתה להם שגרה", נזכר סגן גלעד. "המפקדת הייתה יושבת ליד מיטות של חיילים ומסבירה להם כמה זה חשוב לקום עם טיעונים ונימוקים. בהתחלה קשה להסתגל אבל לאט לאט כולם מתאפסים".

על מנת שלא לפגוע ביציאות הביתה של החיילים, בחוות השומר ישנו נוהג שנועד לאפשר לחיילים למחוק עבירות שנצברו אצלם במשך היום על מנת לא לקבל שעות ביציאה ולפגוע בזמן בבית. "בכל סוף יום יש מסדר עברות, כולם עומדים ב-ח' גדולה והמפקדת מקריאה לכל אחד את הדברים הלא טובים שהוא עשה ולפי כמות העברות, הם רצים על מנת למחוק אותן", מספר סגן גלעד. "כששומעים את העברות אסור להגיב, אם אתה מגיב אז אין לך זכות לסגור את העברות שלך וזה מלמד לנשוך שפתיים ולהיות סבלני", מוסיף.

הכלים שרכש סגן גלעד בחוות השומר עזרו לו המון, לדבריו, בהמשך הדרך כחייל קרבי בחטיבת הצנחנים. "אני זוכר שבאחת הפעמים קיבלתי עונש כי כשדיברתי עם אחת המפקדות העברתי את האצבע על ידית האחיזה ומהחיכוך של האצבע נוצר רעש. אפילו לא שמתי לב שעשיתי את זה והיא מיד קבעה שזה היה משחק בנשק, על זה קיבלתי ארבע שעות ביציאה הביתה. זה לימד אותי להמשיך הלאה גם אם אני בטוח שאני הכי צודק", אומר סגן גלעד. "כשהייתי בטירונות בבא"ח הבנתי כמה אותו שיעור היה חשוב, הסמל עבר על השיפצורים של כולם ואם משהו לא מספיק טוב הוא קרע אותו, אפילו שזה משהו שישבנו עליו כמה שעות. זה לימד אותי להיות סבלני, ולנשום עמוק לפני שאני מגיב", משתף סגן גלעד.

במהלך תקופת שירותו בחוות השומר, עבר סגן גלעד סדנאות ושיעורים רבים שנשארים בזיכרונו עד היום כחלקים משמעותיים מאד משירותו. הוא נזכר כי אחת החוויות החשובות ביותר מבחינתו קרתה במהלך סדנת "גילי", שבמהלכה החיילים לומדים לא מעט על עצמם."היא מתקיימת בלי מפקדים. ישב איתנו בחור ודיבר על התגובות שלנו כאנשים, נתן סיטואציות ודילמות. זאת הייתה פעם ראשונה שמדברים איתנו בצורה כזאת על מה המניע של כל אחד ולמה אנחנו עושים דברים, זו הייתה סדנה מאוד משמעותית בשבילי", הוא מספר.

ישנם שני סוגים של מחזורי גיוס לחוות השומר. הראשון הוא גיוס לוחמים, אליו מתגייסים חיילי חוות השומר במרץ, אוגוסט ונובמבר, ובנוסף להכשרת הטירונות הבסיסית בחווה הם עוברים עוד חודשיים של קורס הנקרא "סיירת קרביים". ואילו השני, אליו גם גויס סגן גלעד הוא מיועד בעיקר למי שישרת בתפקידים עורפיים. "בשיחה הראשונה שעשינו עם הסמל שאלו מי רוצה להיות קרבי, 50 חיילים הרימו ידיים, אחרי ששמעו שעושים ריצות נשארו רק 30, במהלך הריצה ירדו עוד 10 ובסוף התהליך נשארנו חמישה שהתגייסו לקרבי", מספר סגן גלעד.

"היה לנו סמל שהגיע פעמיים בשבוע והיינו עושים איתו אימון כושר. בפעם הראשונה עשינו איתו שלושה קילומטרים של ריצה והרבה נשברו באמצע, סיימתי את הריצה עם הלב ביד. כל פעם היינו עושים איתו אימון עם דיבורים על הצבא ועל השירות הקרבי במטרה להתכונן פיזית ומנטלית", הוא מוסיף.

האמונה בחייל

במסגרת תהליך ההשמה של החיילים מחוות השומר, נשלחים החיילים שמעוניינים בכך לגיבוש הסופי לחטיבת הצנחנים יחד עם חיילים ממחווה אלון. "הגענו קבוצה של ארבעה ממחזור הגיוס שלנו וכולנו עברנו, הקשיחות בבא"ח לא משתווה לקשיחות בחוות השומר וכבר מהתחלה היינו מרוצים כי לא היה קשה כמו בחווה", מספר סגן גלעד. "היה מאתגר להתחיל טירונות מההתחלה ולחזור לדיסטנס, אבל בסוף עברתי את הטירונות, את האימון המתקדם ויצאתי לקורס מפקדי כיתות".

לאחר קורס המ"כים, נשאר סגן גלעד בבית הספר למקצועות החי"ר (בסלמ"ח) על מנת לפקד על כיתה בקורס בעצמו. "אף פעם לא דמיינתי את עצמי כקצין או חשבתי לצאת לקצונה עד שהמ"פ שלי הגיע ואמר לי שאני חייב. הוא לא עזב אותי במשך יומיים ועשה הכל כדי לגרום לי להבין שאני צריך לצאת לבה"ד 1", משתף סגן גלעד. "הוא שאל אותי למה התגייסתי והסברתי לו כמה חשוב זה בעיניי, אבל התגייסתי מאוחר וזה אומר שאני אשתחרר מאוחר מאוד. הוא היה בשלו והסביר לי שבעיניו שיטת הפיקוד שלי מאוד טובה שאני גם אכפתי ודואג וגם סמכותי כשצריך".

לאחר שהשתכנע סגן גלעד ויצא לקורס קציני החי"ר היוקרתי, מצא עצמו היחיד במחזור שיצא מחוות השומר. היום, כשהוא קצין ומפקד בעצמו, מספר סגן גלעד כי הוא נשאר בקשר עם המפקדות שלו מהטירונות בחוות השומר.

סגן גלעד מודה כי הוא לקח מהן לא מעט דוגמאות שמשפיעות על הדרך בה הוא מפקד על חייליו. "היו לי הרבה מפקדים והטובים שבהם היו בחוות השומר, לקחתי מהן מבחינה פיקודית את החשיבות לדבר עם האנשים, לשבת עם החיילים ולייצר שיח. אם לדוגמה חייל עכשיו בשמירה אז לבוא ולשבת איתו ולדבר על החיים כי אני יודע שלי זה עזר", הוא משתף. "חשוב לי לעשות מעבר וזו הסיבה המרכזית שיצאתי לקצונה, החיילים היו ממש חשובים לי וכל אחד היה כמו בן בשבילי, מהכיתה שלי יצאו ארבעה מ"כים לקצונה שזה המון וזו בהחלט גאווה", משתף סגן גלעד.  

סגן גלעד מספר כי הדבר החשוב מבחינתו בקשר בין מפקד ופקוד הוא הקשר ביניהם, הדיבור אחד עם השני והאמונה של המפקד בחייל. "חייל לא צריך להגיע עם שביזות, הוא צריך להגיע ולהגיד 'וואי אני חוזר לחברים שלי שהם גם המשפחה שלי'", קובע סגן גלעד. "במבט לאחור, ראיתי בחוות השומר אנשים שהיו חזקים ממני מבחינה פיזית אך לא צלחו את התהליך של גיוס לקרבי כי הם החליטו שזה לא מתאים להם, אבל בעיני הכל תלוי ברצון. הכל תלוי במה אתה מוכן לעשות למען המטרה, רציתי להתגייס ולא ויתרתי עד שזה קרה".