בשביל אימון כזה היה שווה למילואימניקים של הצנחנים לעלות שוב על ב'

מהעיניים של לוחמי חטיבת המילואים 55 של הצנחנים, החודש האחרון נראה קצת אחרת. במקום שגרת היום יום אליה התרגלו - לימודים, עבודה ומשפחה, כל אחד מהם ארז תיק, עזב הכול והגיע עד צאלים, כדי לקחת חלק בתרגיל החטיבתי הענק שיבחן, בפעם הראשונה בעשור החדש, את המוכנות שלהם למלחמה.

כל שבוע מהאימון הוקדש לגדוד אחר, שתרגל יחד עם כוחות נוספים תרחישים שתאמו לחזית הצפונית. האחרונים בסבב היו לוחמי הגדס"ר. "האימון הזה מגיע יחסית בסמיכות לאימון הקודם שהיה בספטמבר, והאינטנסיביות שלו לא פחות גבוהה", מכריז מח"ט החטיבה, אל"ם יניב בארוט, "המטרה שלנו היא להשחיז את היכולות של כל לוחם, להעמיד אותו במצבי קיצון, ולמעשה להצליח להכין אותו למלחמה בחזית הצפונית בפרק זמן של חודש".

"רגעים אחרי שהלוחמים הגיעו מהבתים כבר יצאנו לתרגיל", מספר מג"ד הגדס"ר, סא"ל במיל' עודד זיינבל, שהתרגיל שלו חותם את תקופת האימון החטיבתית, "עלינו על אוטובוסים ונסענו לנקודה ליד צומת גבולות. העמסנו שיירת האמרים, וביצענו נסיעה מבצעית חשוכה עד לשטח חציית הגבול - ושם התחיל התרגיל". 

"התכנון המקורי של אותו אקט היה אמור להתבצע עם מטוס, דבר שלא התאפשר עקב מזג האוויר", הוא ממשיך, "אבל מבחינתנו זה ממש לא משנה. הלוחמים שלנו 'אוכלים בלת"מים' לארוחת בוקר -ואת זה בדיוק באנו לתרגל".

ואכן, היעדר המטוס לא הורגש כלל, שכן עם ההגעה למקום קיבלו הלוחמים בלת"ם נוסף, הפעם כחלק מתרחיש, שהתריע כי הם נמצאים תחת מארב עוין. "היינו צריכים לשנות לגמרי את התוכניות שלנו", משחזר המג"ד, "פינינו את ה"פצועים" והמשכנו להתקפה על המאל"א (מתקן האימונים ללוחמה אורבנית). עד שמונה בבוקר כבשנו את כולה". את הלילה שלאחר מכן העבירו הלוחמים בשהייה בתוך הבתים של "עזה הקטנה". 

ככלל, האימון הנוכחי דאג לחזק קשרים קריטיים שחייבים להתהדק בשדה הקרב, כמו חיל האוויר וכוחות ארטילריים שונים, אך המוקד העיקרי היה שיתוף הפעולה בין חי"ר וטנקים. לכן לאורך האימון כולו גם חטיבת המילואים 847 של חיל השריון לקחה חלק פעיל. 

"בכל שבוע החיילים שלי היו מתאמנים לבד במשך יומיים ומכינים את עצמם לשת"פ עם כוחות החי"ר", מסביר סא"ל במיל' אורי אבגיל, מג"ד 710, גדוד ההנדסה של חטיבה 847, "לאחר מכן היינו מבצעים אקטים משולבים שאפשרו לנו לראות איך דברים ייראו בקצה בשדה הקרב".

בכל תרפ"ל, יבש או רטוב, היה ניתן להבחין כיצד פעלו הלוחמים יחד, כתף אל זחל. "שת"פ כזה עם שריון זה משהו שלא עשינו כבר הרבה שנים", מודה מג"ד הגדס"ר, "בנינו את התרגילים ככה שיחזקו את הקשר הזה".

"קשה להתעלם מהרצון של כל הנוכחים להיות מוכנים ולתרום את כל כולם באימון הזה", משתף מג"ד השריון 294, סא"ל במיל' משה כץ, "למרות שהם לאו דווקא יפעלו יחד בחירום, נוצרת כאן שפה משותפת ולכידות שיכולה להכריע מלחמה". 

בנקודה לא רחוקה מהתרגיל המשותף עם הטנקים, פלוגת הנ"ט של הגדס"ר תרגלה יכולות קצת שונות, שרלוונטיות למה שלוחמיה עתידים לעשות בחירום - פתיחת שטח רחוק, ניטור אויב והשמדת אויב. גם הפלחה"ן זכה ליום משלו, בו התנסה בסוג חדש לגמרי של מטען חבלה. "הלוחמים עברו תרגיל חבלה התקפית, שהורכב מפיצוץ פירים בעזרת מטען 'רעם'", מגלה סא"ל במיל' זיינבל, "זה מטען נייד שמאפשר הנחה והפעלה שלו מרחוק".

"בסוף, בקצה, אנחנו מהווים מכפיל כוח רציני במלחמה", מסכם מג"ד הגדס"ר, "אנחנו חייבים להיות מוכנים וכשירים לא פחות מלוחם בסדיר. ולראות איך בכל שנה מחדש הלוחמים עוזבים את החיים שלהם ומגיעים כדי לחזק את היכולת הזו זה מדהים".

"התרגילים לאורך ארבעת השבועות האימון העמידו את הלוחמים בסיטואציות מאתגרות, שדחפו אותם להשתמש בכלל היכולות שרכשו לאורך השנים ובצורה המיטבית", מתגאה המח"ט, "הם ביצעו תרגילים באש חיה לאורך כל שעות היממה, התאמנו בשטח בנוי ועלו מדרגה במד היכולות שלהם. ועכשיו מתחיל חלק חשוב לא פחות - סיכום האימון, הפקת לקחים, ועדכון תוכנית העבודה קדימה, כדי להבטיח שהאימון הבא יהיה אפילו טוב יותר".