התרגיל שעוברים אלפי חיילים בשנה - מזוויות שלא הכרתם

"אין אצלנו תרגילים - הכול נחשב אירוע אמת. אם הלוחמים לא יקבלו את מה שהם צריכים, הם יתייבשו בשטח או שלא יהיה להם איך להתאמן. זה משחק קשוח בעל שני כובעים - מצד אחד, אנחנו דואגים ללוחמים בזמן אמת ובמקביל אנחנו מתאימים את הסיוע לשדה הקרב".

 "בזמן תרגיל, זה כל כך פשוט להניע את הרכב ולהניח אצל הלוחם ברוס של תחמושת. אבל כשהלוחמים שאתה אחראי עליהם נוחתים בעומק של קילומטרים רבים בתוך שטח האויב - הכול מסתבך".

 "מאוד. עיכוב בפעילות שלנו יכול לתקוע לגמרי את הלחימה. מעבר לאספקה השוטפת, באמצע תרגיל האחרון התעוררה בעיית מים ויצאנו לדרך עם סיוע חירום. בלי הנחות כמובן, בדיוק כמו שאנחנו אמורים לעשות ביום פקודה".

"האוגדה בנתה לנו תרגיל, תיאמה את כל הדברים והורידה לנו פקודה של תרחיש - כל מה שנותר לנו זה לקפוץ למים ולהשתמש בכל הדברים האלה לטובת החטיבה. בהתחלה בכלל תכננו לחימה בחזית - אבל הפקודה השתנתה ברגע האחרון והיינו צריכים להתכונן לתמרון בעומק".

"בקדמית החטיבה, משם אנחנו מתפעלים את כל האירוע הזה. החל ממטוסים ומסוקים שאמורים להפציץ, כלה בהנחתת כוחות בעומק, ועד העברת אספקה תוך כדי פינוי פצועים בחזרה. הלוחם בקצה צריך רק לבקש נקודה לתקיפה ואצלנו מתאימים לו את כלי הטיס המדויק". 

 "הנחתנו סיוע ואספקה, הסקנו לוחמים ממקום למקום ותרגלנו פינוי פצועים מוסק בסדר גדול עצום יחד עם כוחות הרפואה. בין כל הפעולות, היו גם רגעי שיא - הוצאת כמות תקיפות עצומה בזמן קצר מאוד, גם כאלו שתוכננו מראש וגם כאלו שהתווספו מהצורך שעולה בשטח. המון אחריות התנזקה אליי. אני זה שאמור להרים את הטלפון ולתת את כל התשובות הנכונות לכולם. זה מעמד מאתגר מאוד". 

"חד משמעית. התרגיל אמור להיראות בדיוק אותו דבר כמו בזמן לחימה. אחרי כמה שעות שאתה חי את הלחץ הזה - האדרנלין זורם ואתה אומר לעצמך שהתרחיש שאתה חווה אמיתי לגמרי.

"בנינו נוהל קרב במשך המון זמן. חשבנו איך אנחנו מכניסים מסוקים וכלים אחרים, איפה אנחנו מקימים את בית החולים, איך אנחנו מצליחים לספק ללוחמים את הרפואה הכי טובה בשדה הקרב".

"יש לנו דרכים ייחודיות לעקוף את המרחק, בין אם בעזרת היר"א שיכולה לקלוט הרבה פצועים ולהחליף את בתי החולים בארץ, ובין אם מדובר בתרחישים מיוחדים שתרגלנו גם במהלך התרח"ט".

 "אחד התרגילים המסובכים בתרח"ט היה תרגיל "מניפ"א". זהו מבצע תרגילים אווירי, בו מסוקים מפנים כמות גדולה אנשים תחת אש - בזמן קצר במיוחד. זאת כדי לרוקן את היר"א כדי לקבל עוד פצועים". 

 "זה לא פשוט ולומדים מזה המון - גם ברמה האישית. יחד עם חמ"ל הרפואה שנפתח בשטח אנחנו אחראים לדאוג שכולם יחזרו הביתה בשלום. אני אומנם צמוד למח"ט בשטח, אבל אני מקבל תמונת מצב שוטפת בכל רגע על מה שקורה".

 "זו גם משימה מורכבת שנערכנו אליה מראש. בנינו צוותי אמת - כדי שגם כשכולם מתרגלים, יהיה מי שידאג לשלום החיילים".

 "אנחנו חיים את זה, מצד אחד להוציא את הטוב ביותר מהתרגול ולהיות בתוך זה ברמה הכי גבוהה - אבל גם לא לפספס אף חייל שצריך עזרה. בסופו של דבר, הרפואה זה מה שנותן ללוחם בקצה בעומק - כשאין לו את הגב של מדינת ישראל, הרפואה נותנת את המורל והכוח לצאת ולהילחם. אין פה מקום לטעויות. התרח"ט הזה היה אירוע עצום אבל אנחנו עם הפנים קדימה - לתרגילים הבאים שיבחנו אותנו באמת".

"אחרי ארבעה ימים שבהם אנחנו מדמים לחימה מלאה וממושכת - אנחנו מקבלים בלת"ם - שינוי משימה. והתחלנו לעלות את הר סרטבה בבקעה, קרוב ל-14 ק"מ בהליכה מבצעית".

"הלוחמים שלי יודעים שמזג האוויר לא פקטור. באמצע התרח"ט התחיל גשם אבל לרגע אתה לא עוצר. בסוף ספרתי במד צעדים בשעון 100 ק"מ".

"אני אומר להם שהכול קשוח ברוח. גם אם אנחנו עייפים וקשה לנו, יורד עלינו גשם במשך 3 לילות, בין 40-60% משקל גוף על הגב. אבל כשאנחנו ביחד אנחנו חזקים. יודע להגיד בלב שלם שאחרי התרגיל הזה הם ערוכים מוכנים לכך מה שלא יבוא".

"אימון מהטובים שהיו, ומהמאמנים שחוויתי. בהתחלה היה קשה, לאנשים כאבו הרגליים ולקח זמן להתאפס - אבל בזכות מה דיברנו, בסיום אני יכול להגיד שהוא הכין אותנו בצורה הטובה ביותר. גם התרגיל וגם אחד עם השני".