"המבט בעיני הלוחמים ביציאה ובכניסה לשדה הקרב הוא מימוש החוזה שנחתם עם עם ישראל ב-7.10"
20.11.25
0
התאריכים בלוח השנה מתחלפים, השעון ממשיך לתקתק, אבל עבורי, אותו היום עדיין לא נגמר. המראות, הריחות, הקולות, הכישלון והבושה עדיין שם, נוכחים. מאז, לחמנו בכל חזית אפשרית. הבטחה אחת שנחרטה בליבנו גם בלי שהבטחנו בקול - לא לאפשר ליום הזה להסתיים עד השלמת המשימה. הבטחה זו היא חוזה לא כתוב ביננו, הלוחמים, לעם ישראל.
לכל הטורים האישיים של המפקדים.
הדור הזה של הלוחמים שגדלו כאן לתוך המלחמה הוא חוזה, דור שידע לשים בצד את המחלוקות, להילחם יחד בשביל עתיד טוב יותר, בטוח יותר, צנוע יותר. דור שידע לעיתים להוות עבורינו המפקדים את המצפן הערכי המדויק גם ברגעים הקשים ביותר. דור שמזכיר לנו עבור מה אנחנו נלחמים - עבורם ועבורינו.
מג"ד 202, סא"ל י'
המבט בעיניהם ביציאה ובכניסה לשדה הקרב הוא מימוש החוזה שנחתם עם עם ישראל ב-7.10 - העיניים שאומרות "אנחנו כאן ככל שנידרש ובכל מקום שנידרש על מנת להשיב את הבנים והבנות לביתם, להכריע את מבקשי רעתנו ולהשיב את תחושת הביטחון", מבט מהיר אחד נוסף לעורף לפני כניסה ללחימה ועוד הבטחה נוספת מהדהדת עוד יותר - את היום ההוא לא נשכח.
בימים ההיסטוריים האלו, בהם שבים חטופים לביתם, לאחר כשנתיים בהן לחמו לוחמי הצנחנים בגבורה כדי להשיב אותם הביתה - אנחנו עומדים בפני רגע משמעותי, רגע של סגירת מעגל.
רגע שלא היה מתרחש אם לוחמי צה"ל, ובתוכם לוחמי גדוד 202, לא היו שם כדי להילחם בנחישות ובעוז ברחובות שטופי השנאה ושורצי המנהרות של עזה, לפעול באומץ למול חיזבאללה בהרי הלבנון, להוות חומת מגן עבור תושבי רמת הגולן עם נפילתו של משטר אסד ולדעת להגן ברגע שנדרש ביהודה ושומרון למול האתגרים המתפרצים.
לוחמי הצנחנים וגדוד 202, בפעולותיהם האמיצות, הם חלק בלתי נפרד מההישגים הרבים בחזיתות השונות. אך אל לנו להתבשם בהצלחות. הישגים אלו יהוו עבורנו סמל לניצחון ולעדות חותכת ליכולתנו ולעוצמתנו.
מאידך, העשן ביישובי העוטף, המוזיקה שנעצרה במסיבת הנובה, ודמם של כל הנרצחים והנופלים בלחימה, לעד יזכירו את נקודת הפתיחה הנמוכה כל כך בה פתחנו את המלחמה, ואת המחיר הכבד ששילמנו פעם נוספת על מנת להיות עם חופשי בארצנו.
סא"ל י', מג"ד 202 בחטיבת הצנחנים
