הצטרפנו ל"מכסחי הדשא" של עציון 36 שעות לפני סיום התע"ם

סמוך לשעה 01:00 בליל שלישי האחרון, יצאו לוחמים מגדוד 92 של כפיר למבצע נרחב בבית אומר שבעציון, ופשטו על קרוב ל-20 יעדים. 45,000 שקלים שיועדו לארגוני הטרור הוחרמו בפעילות, כמו גם כלי נשק קרים וחומרי הסתה מאיתורים שונים. 

מי שהיה נתקל בתנועת הלוחמים שנכנסו ויצאו מהכפר הפלסטיני לאורך כל הלילה ועד אור הבוקר - לא היה מאמין שבעוד 48 שעות בלבד הם יסיימו את הקו וירדו מהגזרה.

"אנחנו מסמנים וי על כל אחת ואחת מהמשימות. הלוחמים שאתה רואה עכשיו בצמתים המרכזיים, אתמול בלילה עוד היו בעומק הכפרים", אומר לי מג"ד 92, סא"ל סהר פוגל, כשהוא מנסה לסכם את אחת מתפיסות הקו המשמעותיות שהם חוו. 

בתוך שלושה חודשים פני הגזרה השתנו כמעט ללא היכר. החל מהחופש הגדול שמאתגר בקביעות את יהודה שומרון, מכיוון שכל הנערים נשארים ללא מסגרת, דרך בריחת האסירים מכלא "גלבוע", ועד המתחים הפנימיים של מוקדי השליטה בגדה - שמשפיעים, כך הוא מציין, על כל אחד מהחיילים כאן. 

"זו אחת הגזרות המסובכות, מהעמוסות באיו"ש והחיכוך בין האוכלוסיות הוא יום יומי", מצביע סא"ל פוגל על מרכז הקניות הומה האדם, הנמצא בצומת הגוש, "תראה את ערבוב האוכלוסייה בתור לכניסה. דו קיום ושקט מתוח בעת ובעונה אחת, לרגע אפשר לפספס שבדיוק לפני שלוש שנים היה ממש פה פיגוע דקירה". 

את האחריות על הנקודה הם קיבלו בתקופה רגישה במיוחד, בעיצומה של חופשת הקיץ בבתי הספר וההכנות לחגי תשרי. "צריך לשמר פה הרתעה אדוקה; בפטרולים ובפעילויות לכל אורך הגזרה. כמעט בכל לילה הלוחמים שלנו היו בכפרים ובעומק מחנות הפליטים - כדי לוודא שאין אף אחד שמחליט להפר את השקט".  

בסיכומי החמ"ל של "עציון" נרשמו יותר מ-80 פעילויות מבצעיות ב-90 הימים שחלפו. שורת מעצרים, תפיסות אמל"ח וסיכול תשתיות והחרמת כספי טרור הם עוד אמצעי ל"כיסוח הדשא", המושג האיו"שי לפעילויות מסוג זה. 

"אנחנו לא עוצרים רק את המפגע שחושב להוציא פיגוע דקירה מחר בבוקר, נתפוס גם את הנשק שהוא רוצה להשתמש בו, את מי ששלח אותו ואת הכסף שאמור להוות לו תמריץ", מתאר סא"ל פוגל.

במהלך הסיור הגזרתי שאנחנו מקיימים בשבוע שעבר, הוא בוחר לקחת אותי לאחד המיקומים המורכבים בגזרה: "רואה את הכביש הזה? אלפי ישראלים ופלסטינים עוברים בו, הבתים על סף הנתיב נמצאים באחד ממחנות הפליטים ה'בוערים'".

זו שעת צהריים מאוחרת ואנחנו צופים בקבוצת לוחמים נכנסת לאחד מחצרות הבתים הקדמיים של המחנה: "הם בודקים את הגגות, מדברים עם התושבים ומוודאים שהטרור נשאר בתוך הסמטאות ולא מרים את הראש לכיוון הנוסעים בנתיב". 

*******

באחד הבקרים בחודש שעבר, מג"ד שמשון הולך לישון אחרי לילה רווי בפעילות - כשהחמ"ל החטיבתי מקפיץ אותו - 'ניסיון פיגוע דקירה בצומת הגוש, תגיע'. תוך 5 דקות, הוא משחזר, כבר היה שם עם כוחות שהספיקו להגיע קודם לזירה. 

הלוחמים בנקודה בעצמם התאוששו אחרי לילה עצים במיוחד בגזרה, כשצעיר פלסטיני רץ לעברם אוחז במברג. "הם הגיבו במהירות שיא, ראיתי את התיעוד מהאירוע, זה היה מדויק - בדיוק כמו שאני מצפה מהם", מתגאה מפקד "שמשון". 

ניסיון הפיגוע, שנחשב לנקודת שיא בקו, הוא אירוע קיצון - שכמוהו נמנעו, כך עולה מנתוני סיכום התע"ם, מאות אחרים. "אנחנו מבינים שהגזרה בוערת יותר מבעבר", הוא מפרט, "אנחנו רואים את זה באווירה בכפרים, בצמתים, והחותמת הסופית הייתה באמת בצומת הגוש".

הגדוד, שהוקם בעקבות יחידה מיתולוגית שפעלה ברצועת עזה לפני 30 שנה, מכיר את "עציון" מצוין. בשנותיו הראשונות תפס את הקו ברוב ימות השנה, וכמעט כל נתיב נסתר לנסיעה, או אירוע ביטחוני הוא חלק מהמורשת ה"שמשונית". 

כחלק מהשינוי של חטיבת "כפיר" לחי"ר מתמרן בשנה שעברה - גם הגדוד מתכונן ללחימה בגזרות נוספות: מיד אחרי שסיים את בוחן רף פצ"ן הוא עלה לקו, ואל הגזרה הצפונית לוחמיו יחזרו לאימון חורף, שנחשב בין הקשים בצה"ל. "אני אפילו קצת מתרגש", מודה סא"ל פוגל, "למרות שזה האימון הרביעי שלי כמג"ד".

רגע לפני סיום, הוא משתף אותי בכמה מהמטרות שסוכלו בחודשים האחרונים. הרשימה ארוכה, מאות פיגועי אבנים וחוליות מיידי בקבוקי תבערה (בקת"ביסטים), חדירות ליישובים ומספר לא מבוטל של ניסיונות פיגוע. ולפי תוצאות הערב איתו פתחנו את הכתבה, ניכר שהם לא מתכוונים להוריד את הרגל מהגז עד השנייה האחרונה. 

"הגענו כדי לקצור את הדשא ואנחנו נדאג שאף אחד לא יצליח להרים את הראש כל זמן שאנחנו פה", הוא מצהיר. "והדשא, נשאר ירוק יותר?", אני שואל והוא משיב: "לא, אבל הוא בהכרח יהיה קצר יותר לכוחות הבאים שיבואו לתפוס פה קו. וזה מה שחשוב".