רס"ם מוטי טלה צובע את ההיסטוריה מחדש

"במשך שנתיים הלכתי עם משפחתי ברגל מאתיופיה לסודן", כך פותח את סיפורו רס"ם מוטי טלה, בן 43 מערד. הוא עלה לישראל בשנת 1982, כשהיה בן 13, בתקופה בה יהודי אתיופיה רצו לעלות ארצה לא יכלו לעשות זאת בלי סיוע של כוחות הביטחון.

"גורמי שב"כ דאגו לנו לכל המידע שהיינו צריכים לדעת ולאורך כל הדרך הם הדריכו אותנו צעד אחרי צעד עד העלייה למטוס", הוא נזכר. "יום אחד, אחרי השנתיים בהם צעדנו במדבר, הודיעו לנו כי מחר בבוקר יגיע מטוס גדול שייקח אותנו לישראל".

כשראה את המטוס - לא עלו בו כלל חששות: "הדבר היחיד לו חיכיתי זה להגיע הביתה לישראל, לירושלים".

הוא עלה לארץ, למד בבית הספר וכשמלאו לו 18 התגייס לצבא. כמה שנים לאחר שחרורו, הוא קיבל הצעה לחזור למערכת הצבאית - ונענה לה. "שאלו אותי אם הייתי רוצה להיות צבעי מטוסים בנבטים, וזה התאים לי", הוא אומר. "התפקיד שלי הוא לצבוע את כל סוגי המטוסים, מהקטנים עד הגדולים".

"הרגשתי שכבר ראיתי אותו"

לפני כמה שנים נקרא רס"ם טלה למשימה, לכאורה שגרתית - לצבוע את מטוס "הקרנף". "הסתכלתי על המטוס, והרגשתי שכבר ראיתי אותו לפני כן, שסוג המטוס מוכר לי", הוא משחזר בהתרגשות.

רס"ם טלה נעמד במקום, וברגע אחד עלו בזיכרונו תמונות מהלילה ההוא בסודן, בו חיכה להגעת המטוס שיעלה אותו לישראל. "על זנב המטוס ראיתי את המספר 427, והבנתי שאני הולך לצבוע את המטוס שהביא אותי לארץ. מאז, אני קם כל בוקר בחיוך. אני מרגיש שסגרתי מעגל וזה נהדר".

באותה התקופה כדי להעלות את יהודי אתיופיה מסודן, נאלצה המדינה להתמודד עם אתגרים- בעיקר בפן הטכנולוגי. מערכות ה-GPS של המטוסים היו פחות יעילות ומדויקות,  ועל הנווט הוטלה האחריות לקריאת הדרך וההגעה ליעד בזמן הקצר ביותר.

"מטוס 'הקרנף' נראה כמו אוניית מעפילים", מתאר אל"ם (מיל') י', נווט בטייסת המילואים "אבירי הציפור הצהובה", שלקחה חלק ב"מבצע משה" ובמבצעים דומים שקדמו לו. "הקושי בטיסות מסוג זה הוא המרחק. לכן, נדרש מאיתנו תכנון של כמה חודשים לפני ביצוע המשימה"

בנוסף למרחק שהיווה אתגר, התמודדו הכוחות עם בעיה שלא קיימת כיום: "עכשיו, כשאני מכיר את מערכות ה- GPS המתקדמות, אני יודע שהתמודדנו עם מבצע מסובך, בתנאים קשים".

היום, במידה ויקראו למבצע הומניטרי כזה, הדברים יעשו בצורה מעט שונה יותר: "אנחנו גמישים וזריזים יותר, המערכות כאמור שודרגו ואנחנו יכולים לתפעל דברים בזמן אמת". לדבריו של אל"ם (מיל') י' רמת קבלת ההחלטות השתנתה מאוד.  המטוס ומערכותיו, הוא אומר, יכולים לעמוד היום בתנאים דומים בצורה מיטבית הודות להתפתחותם.

אל"ם (מיל') י'

אל"ם (מיל') י' נזכר לעתים בתמונות מהמבצעים ההם. "זה היה ממש כמו יציאת מצרים. מתוך ענן אבק פתאום נותח מטוס, ועולים עליו יהודים שרוצים להגיע למדינת ישראל, עם כל רכושם עליהם. המבצים ההם היום אהובים עלי במיוחד", הוא משתף, " ידעתי שיש להם ערך וחשיבות עצומה".

לטייסת, שזכתה לאחרונה באות הצטיינות על פעילותה ההומניטרית, נכנס בחלוף השנים מכשור חדש, והדברים מתבצעים היום בדיוק רב יותר. "מה שהיה כל כך מורכב בשנים ההן - הרבה יותר פשוט היום. המטוס מסוגל לעמוד בתנאים בצורה הרבה יותר טובה, וזה מאפשר לנו מרווח פעולה".

לא רק רס"ם טלה זכה לסגירת מעגל מרגשת - גם בחלקו של אל"ם (מיל') י', הוא מציין, נפלה זכות כזו: "פגשתי מעפיל שעובד במקום שקרוב לביתי. זה היה מרגש מאוד, ובכלל אני תמיד מאושר כשאני פוגש את אחד מעפילים שייתכן והעליתי ארצה באחד המבצעים".