כולם יודעים מה הם עשו ב-11 ימים, אבל מה קרה ב-354 האחרים?

אלפי יירוטים, פיתוח פרויקטים ואות הערכה - זו הייתה השנה של מערך ההגנה האווירית. מי הם הלוחמים והלוחמות מאחורי 90% יירוטים מוצלחים, מה קרה לראשונה בעיצומו של ״שומר החומות״, ואילו מערכות חדשניות ממשיך לייצר המערך שפועל לילות כימים?

02.01.22
אודם כץ, מערכת אתר צה"ל

"מה היה קורה בלי כיפת ברזל?", זו המחשבה שעברה בראש של כולנו ב"שומר החומות", והתשובה אליה היא כזו שאנחנו לא רוצים לדעת. 

אבל בנוסף לתפקוד המרשים והכול כך חשוב בזמן המבצע, המשיך מערך ההגנה האווירית להתעצם ולהתחדש עוד יותר ב-12 החודשים האחרונים - החל מפיתוח פרויקטים טכנולוגיים מתקדמים, דרך התאמות ייעודיות לאיומים ועד לשינויים ארגוניים מהותיים. 

האיומים גברו, מפלס הלחץ נשאר יציב

"מערך ההגנה האווירית הוא הדבר היחיד שעומד בין הרקטה של האויב לבין האזרח שבקצה", מצהיר בגאווה רס״ן רונן, ששימש כמפקד סוללת 947 ב"שומר החומות". 

מדובר, למי שאולי שכח, בימים בהם עבד המערך כולו יום ולילה בעקבות אלפי התרעות צבע אדום ויירוטי כיפת ברזל. "מצד אחד, אתה רואה מסכים של ניהול היירוט ומהצד השני, אתה שומע את הסירנות ורואה אנשים רצים למקלטים, אתה רואה את הטיל פוגע במטרה ומבין שאתה היית חלק", משתף סא״ל רז, רע"ן טנ"ה (טכניקות, נהלים והדרכה) לשעבר. 

הנתונים בסיכום 11 ימי המבצע הצביעו על 90% יירוט. אבל מה זה אומר בעצם? מיעוט הרקטות שנפלו על אדמת הארץ, הוא שמצביע על היעילות המרשימה של כיפת ברזל המדוברת. "אני לגמרי מרגישה שהנתון הזה שייך לנו", אומרת סמ״ר שילת, לוחמת כיפת ברזל. 

האיומים גברו, אך מפלס הלחץ, כפי שמעיד סא"ל רז, נשאר יציב: "במהלך המבצע הם ניסו לאתגר אותנו. ובזכות העבודה הבלתי פוסקת שלנו, ידענו לחזות את מהלכי האויב ולסכל בזמן אמת את פעולותיו".

"אנחנו לא יכולים לדעת מתי זה יפגוש אותנו, אנחנו תמיד דרוכים", מתארת סמ"ר שילת את העבודה מסביב השעון. 

בלילה השלישי של המבצע, כיפת ברזל רשמה עוד ציון דרך משמעותי. לראשונה בעולם, מערכת קרקעית יירטה כלי טיס בלתי מאויש. "זה היה רגע מרגש למערך כולו - ידענו שהיכולת קיימת, אבל רק אז הצלחנו לבצע את היירוט בפעילות מבצעית", מתאר רס"ן רונן את חשיבות אותו הרגע. 

"הגנ״א הצליח להתמודד במקביל גם עם כטב"ם וגם עם רקטות, וזו הוכחה חותכת לשיפור הטכנולוגי של המערכות, והמקצועי של החיילים שלנו", מסביר סא״ל רז. 

החוט המקשר בין הטכנולוגיה לבין האדם

מתוך הבנה שלמערך חשיבות בהגנה על אזרחי ישראל בכלל הזירות, הוחלט גם על שינוי ארגוני: ממערך הגנה אווירית - למערך הגנה ארצית. מדובר במהלך שמאפשר להילחם בצורה יעילה ומקיפה יותר. 

"עברנו למרכז בקרה אחוד שקולט מספר רב יותר של אזורי הגנה" מתגאה סא״ל רז, "השינוי הזה מביא ליכולות הגנה טובות יותר. ומכיוון שהשנה חנכנו את המרכז הזה גם בשגרה וגם בחירום, הייתה לנו אפשרות להפיק לקחים ולהשתפר לפעם הבאה". 

השנה ציינו גם 30 שנה מאז הלילה בו נורתה לראשונה רקטה לעבר תל אביב - ועם ציון דרך זה התחילו לפתח את מערכת "חץ 4". ייעודה הוא יירוט ראשי קרב, בנוסף לשיפור הדיוק והטווח של היירוט. זו תתווסף למערכות המוצבות בכל הארץ - קלע דוד, כיפת ברזל, חץ 2 וחץ 3, ובכך תוסיף שכבת הגנה לזו המקיפה שיש כיום.

עוד השנה, תהליך הפיתוח והייצור של מערכת "טל שמיים" הגיע לשיאו - היא הוצבה באתר ייעודי לה בצפון הארץ. למעשה, מדובר בפלטפורמה אווירית, מהגדולות מסוגה בעולם, שתשמש לצורכי גילוי והתרעה של איומים מתקדמים. 

מערכת זו, כמו טכנולוגיות מתקדמות רבות בשימוש מערך ההגנ"א, דורשת אדם בקצה שיידע להפעיל אותה. "כדי שהטיל יפגע לבסוף במטרה יש הרבה חיילים שצריכים להיות מוכשרים ומאומנים בדרך - הלוחם, הטכנאי, הנהג, אנשי המטה שמכינים את המשימות ועוד", מתאר סא״ל רז.

ייחודיות המערך היא המפגש בין הכשירות והערנות של האדם, לבין הקידמה והשכלול של המערכת. "מערך הגנ״א הוא בעצם החוט המקשר בין הטכנולוגיה לבין האדם", הוא מסכם עם חיוך. 

עשור לכיפת ברזל

"הייתה אלפא", זו ההודעה שקיבלה אחת מעובדות "רפאל" ב-11 באפריל 2011, ובישרה על לידתה המוצלחת של המערכת שחשיבותה לא יסולא בפז. את העדכון המרגש שכיפת ברזל ביצעה יירוט ראשון, שמעו העובדים במהלך נופש של החברה וכך פתאום - מה שהיה טיול התרעננות, הפך לגזירת הסרט של דרך חדשה. 

הקמת הפרויקט החשוב הזה אומנם לא באה בקלות, אך הצלחתו בהחלט הייתה שווה את המסע המפרך. "מבצע "שומר החומות" ללא כיפת ברזל, ללא ספק היה נראה אחרת", מדגיש רס״ן רונן. 

המבט של המערך צופה כעת אל עבר העתיד והשאלה הנשאלת היא: איך אפשר להיות טובים יותר בפעם הבאה? "כיפת ברזל עוברת בשנים האחרונות תהליך מאוד משמעותי - האויב מנסה כל הזמן להשתדרג, אבל אנחנו צעד אחד לפניו, ואת זה ראינו במבצע האחרון", מסביר רס״ן רונן. 

היום כיפת ברזל נחשבת לגאווה לאומית, וגם אישית. "זו תחושה מדהימה של שליחות ואחריות", משתפת סמ"ר שילת. "אנחנו לא מגנים רק כשיש מבצע, אלא 24/7", מחזק את דבריה רס״ן רונן.

את חגיגות העשור למערכת שהפכה את כללי המשחק ציינו בהגנ"א רגע לפני פרידתו של תא״ל רן כוכב (רנכו) מהמערך, וכניסתו של המפקד החדש תא״ל גלעד בירן לתפקיד. 

"אני גאה באנשי המערך ובשותפינו לעשייה", אמר תא"ל בירן בטקס שנערך לפני מספר ימים, ובו הוענק למערך אות ההערכה מהרמטכ״ל על מבצע "שומר החומות". "אני גאה בהם על דבקותם במשימה, המקצוענות והאחריות שגילו ועל העמידה במבחן התוצאה".