מה הופך תרגיל "אדיר" להיסטורי? מבט מעיני הטייסים

ישראלי, איטלקי, אמריקאי ובריטי עולים על מטוס. אבל לא מדובר כאן בבדיחה או בטיסת נופש למדינה אקזוטית - אלא בתרגיל הבין-לאומי "הכתר החמישי" באיטליה, בו מתרגלות לראשונה יחד 4 המדינות על המטוסים המתקדמים ביותר בעולם, F-35. אז איך מתדלקים "אדיר" באמצע השמיים, רגע לפני כניסה לזירת קרב מורכבת? ומה קורה בזמן תקיפת סוללות טילי קרקע-אוויר בארץ זרה?

14.06.21
עדי בר, מערכת אתר צה"ל | צילום: עמית אגרונוב

ממש ברגעים אלה, טייסי "אדיר" ישראליים עוצרים לתדלק באמצע שמי איטליה - אבל אם במקרה חשבתם שזאת פעולה פשוטה, תחשבו שוב. את תהליך התדלוק אי אפשר לתאר בפרטי פרטים, אבל יש משהו שכן אפשר לספר - מדובר באחד האלמנטים הקריטיים והמאתגרים ביותר בתרגיל הבין-לאומי "הכתר החמישי"

במשך שבועיים, חילות האוויר הישראליים, האמריקאיים, הבריטיים והאיטלקיים משתתפים באימון ההיסטורי, בו הם פורסים עם מטוסי ה-F-35 המתקדמים בעולם ומתרגלים משימות תקיפה, הגנה על שמי המדינה, סיוע לכוחות היבשה והתמודדות עם קרבות אוויר.

כדי שתרגיל בסדר גודל כזה ייצא לפועל, חיל האוויר הישראלי נדרש לעשות הרבה הכנות מראש - ובעיקר ללמוד את כל תורת הלחימה של נאט"ו (ארגון האמנה הצפון-אטלנטית), על פיה טסות המדינות האחרות. בין השאר עליו לקיים טיסות אימונים באנגלית, וכמובן גם להבין מבחינה מודיעינית מול אילו איומים הוא עשוי להיתקל על אדמת ארץ המגף. 

"אחד היתרונות של התרגיל הזה הוא החיכוך בדברים שאנחנו לא רגילים לפגוש בארץ, גם מהיבט השטח הפיזי וגם מהיבט האיומים", מדגיש רס"ן ג', "המיקוד כאן הוא במטוסי 'אדיר', וזו הפריסה הראשונה שלנו איתם מחוץ לגבולות הארץ. יש המון תהליכי למידה שקשורים לניצול המטוס המתקדם, שהוא יחסית חדש בעולם, ומעריכים את צורת הטיסה שלנו בגלל שיודעים שהיא נתמכת בניסיון מבצעי עשיר שלהם לא יצא עוד לחוות". 

אחד בשביל כולם

בכל יום בפריסה יש שני מטסים, ובכל אחד טסים בערכה משולבת (מספר מבנים ממדינות שונות שמתרגלים יחד). המשתתפים מקבלים משימות מורכבות ממנהלת התרגיל, שכוללות תקיפת מטרות והתמודדות עם איומים אוויריים וסוללות טילי קרקע-אוויר - וביחד עליהם לקיים סיעור מוחות ולתכנן פתרון, במטרה ללמוד אחד מהשני ולפתח יכולות מבצעיות חדשות.

כך לדוגמה, בטיסה שהתקיימה ממש לפני השיחה שלי עם רס"ן ג', המשלחת הישראלית טסה בערכה משותפת עם מבנה אמריקאי ואיטלקי, יחד עם מטוסי F-16, ושלוש המדינות נדרשו לבצע משימה מורכבת מול איומים אוויריים וקרקעיים.

"אחרי שהצלחנו לבצע את המשימה, היה בלת"ם - איומים קרקעיים חדשים. הם היו אמורים להקשות מאוד על התרגיל, והיו קרובים להפיל את המבנה האמריקאי, אבל בזכות שיתוף הפעולה שלנו, עזרנו להם בזמן אמת ו'הצלנו' אותם מהסיטואציה המסוכנת שנכנסו אליה", הוא משחזר. 

"במקום שהמטוסים שלהם יפלו, הם הצליחו לבצע את המשימה בזכות הסיוע המיידי", ממשיך טייס ה"אדיר", "מה שהיה מיוחד שם, זה שבתחקיר גם אנחנו וגם האמריקאים הופתענו מהתגובה המהירה לאיום החדש שנוצר, ושמחנו ששילוב הכוחות הביא לכך שצלחנו את האתגר בכל זאת".

באיזה צד מתדלקים מטוס אמריקאי? 

כדי ליצור אימון מלא ואפקטיבי, המשימות שהחילות מקבלים מורכבות במיוחד, ואזורי האימון רחוקים משדה התעופה - כך שהמטוסים צורכים יותר דלק ממה שהם יכולים לצאת איתו מהבסיס, ונדרשים לבצע תדלוק אווירי בכל מטס.

אז איך זה מתבצע? הצוות על המטוס מורכב מקברניט, טייס משנה, נווט, מכונן ובומר. הטייסים אחראים על הטסת המטוס וניהול הקשר והתעבורה, והנווט על ניווט המטוס ומתן הנחיות טיסה. המכונן שולט במערכות המטוס שאינן הטסה, קשר או ניווט, ובזמן התדלוק, מנהל את המשימה בהיבט העברת הדלק - כמה צריך, מאילו מיכלים מעבירים אותו ובאיזו מהירות התהליך מתבצע. 

הבומר אמון על ניהוג של צינור תדלוק בשם "בום", שנמצא בחלק האחורי של המטוס ומתחבר לפתח דרכו מעבירים את הדלק בזמן שהמטוס באוויר. "הכול חייב לתקתק כמו שעון", מדגיש רס"ן ס', שמשרת בתרגיל כמכונן ובומר בטייסת התובלה 120, "מדובר בעסק רגיש, מהיר ומדויק - הוא נעשה באמצעות התנגשות מבוקרת בין מטוס התובלה למטוס הקרב, שמעביר את הדלק תוך כדי טיסה בגובה של עשרות אלפי רגל ובמהירות של כ-800 קמ"ש".

בגלל השוני בין המדינות, כל דבר הופך למורכב - אפילו פעולה כמו תדלוק, שלכאורה נשמעת פשוטה. לדוגמה, אם בארץ פועלים מימין לשמאל, בנאט"ו זה הפוך. יש זמן מוגדר עד להמשך המשימה, וצריך להעביר כמויות דלק גדולות למטוסים. "אם אנחנו לא מספיקים, הם יוצאים ללחימה עם פחות דלק ממה שהם צריכים, ובסוף המשימה נפגעת. זה מייצר אימון מאתגר, שמשפר את הכשירות שלנו", מסביר רס"ן ס'. 

במטס הזה האמריקאים, האיטלקים והישראליים מתרגלים את הכוח ה"כחול", ומקיימים פעולות הגנה כנגד הכוח ה"אדום" שמדמה מולם, בין אם מדובר בסוללות אויב או מטוסי קרב. "בעצם זה שאנחנו מתדלקים את הכוחות הכחולים, אנחנו מסייעים לביצוע המשימה של כל הכוחות האלה, ולא רק של חיל האוויר הישראלי", מסביר טייס התובלה בסיפוק. 

בלי אף "פגיעה"

השבוע הראשון של "הכתר החמישי" הסתיים, וארבעת החילות השלימו את התרגילים שקיבלו בהצלחה יתרה. עד כה, מגלה לי רס"ן ג', ישראל היא המדינה היחידה שביצעה באופן מלא את כל המשימות שקיבלה - בלי אף "פגיעה" לכוחותינו.

"שני הדברים המשמעותיים שלמדנו בשבוע הראשון", אומר לי טייס ה"אדיר" לקראת סיום, "היו איך לשלב את ה-F-35 יחד עם מדינות אחרות, כשכל אחת מביאה ומנצלת את היתרון היחסי שלה, ואיך לנצל את היכולות שלנו אל מול איומים קרקעיים מתקדמים, כמו טילי קרקע-אוויר חדשים ואסטרטגיים, שלא הייתה לנו הזדמנות אחרת להתחכך מולם. אני בטוח שגם השבוע הבא יהיה מאתגר, מעשיר ומלמד בדיוק באותה מידה, ומצפה לראות עם אילו משימות נתמודד". 

"עצם זה שמדינה קטנה כמונו, שאינה חלק מנאט"ו, מגיעה לתרגיל בין-לאומי גדול ומשמעותי כזה, נותן תחושת עוצמה גדולה", מסכם רס"ן ג' בשביעות רצון. "הצלחנו להביא תוצאה מאוד מרשימה, וניכר שהפגנו יכולת כלפי חוץ למדינות האחרות - אנחנו מרגישים את הביטחון בשיתוף הפעולה, שהולך ועולה מצידן, וסבור שהתרגיל תרם רבות גם לשיפור חיל האוויר הישראלי בפני עצמו".