טייס הקרב שהפך 10 ילדים נכים לטייסים ליום אחד

משלחת מיוחדת במינה הגיעה בשבוע שעבר לבסיס תל נוף - כעשרה ילדים בני 14-8, בעלי מוגבלויות פיזיות, מטעם עמותת "פראגרוטראלי". מי שאחראי ליוזמה הוא סא"ל י', טייס קרב מטייסת 133 שהנושא קרוב לליבו. 

"זה התחיל במקרה", מודה סא"ל י', "העמותה, שמייצרת מכוניות מיוחדות לילדים עם נכויות שונות, ארגנה לילדים אירוע גדול בקיבוץ בו אני גר. ביקשו כמה מתנדבים שיפעילו את המתחם, ואני התנדבתי". את תחושת השליחות וה"ברק בעיניים" שפגש שם, לדבריו, הוא לא שכח גם הרבה אחרי.

"לראות את השמחה וההתרגשות של הילדים ושל המשפחות שלהם, הייתה תחושה מדהימה. שמתי לב שהרבה מהמכוניות של הילדים היו מעוצבות כמו מטוסים וחלליות, והבנתי - יש כאן הזדמנות".

את הקהילה המיוחדת הזו, מכיר מקרוב סא"ל י', שנולד לאבא נכה צה"ל ממלחמת יום כיפור. "אני מכיר רק מציאות של אבא עם יד אחת. כילד חשתי את הדיסוננס הזה - מצד אחד אבא שהוא כל יכול, האבא הכי טוב, הוא גם התחרה באולימפיאדה וזכה במדליות. מצד שני - תמיד כשהיינו מגיעים למקומות חדשים, היו מסתכלים עליו מוזר, לא הבינו".

"אני חושב שזה בהכרח עשה אותי רגיש יותר, ספציפית לאנשים שהם שונים או יש להם מוגבלות. הרבה פעמים רואים קודם כל את הנכות. אבא שלי לימד אותי להסתכל פנימה, קודם כל על הבן אדם. לכן כשהרגשתי את ההתרגשות של הילדים וקיבלתי את ההזדמנות לשמוח איתם, וראיתי כמה הם אוהבים מטוסים וחלליות, לקחתי את זה בשתי ידיים".

כך התגייסה כל טייסת 133 למען המשימה. בשבוע שעבר הגיעו הילדים, מלווים בהוריהם, ליום חוויתי של למידה והתנסות בעולם האוויר. "הם שמעו הסבר על הטייסת, ראו מטוסים ממריאים ונוחתים, לבשו ציוד טיסה, ואפילו זכו להצצה למטוס קרב", משחזר סא"ל י' בהתרגשות.

"מבחינתי, השיא היה כשהם הגיעו לתא הטייס. צריך לטפס בסולם כדי להגיע אליו. יש ילדים שיכולים לכל היותר ללכת קצת, וראיתי כמה הם מתאמצים בשביל לעלות. את הילדים שלא יכולים ללכת, לקחו על הידיים. ראיתי את העיניים שלהם בורקות. גם ההורים התרגשו. זאת חוויה מאוד מיוחדת, שהם לא חוו אף פעם".

"הפידבק שקיבלנו מההורים", הוא מספר, "היה לא יאומן. הגיעו אלינו המון הודעות. חלקם שיתפו בשגרת החיים המאתגרת, שכוללת לעיתים טיפולים מסביב לשעון. היום הזה היה אנחת רווחה עבורם, והם התרגשו לראות כמה טוב זה עשה לילדים ולכל המשפחה".

התגובות החיוביות לא הגיעו רק מצד המשפחות הנרגשות, מודה סא"ל י': "גם החיילים בטייסת סיפרו כמה זה עשה להם טוב. כולם התגייסו לחלוטין למשימה, ובסוף הם אמרו שהם חשבו שהם מגיעים כדי לתרום, אבל למעשה נתרמו לא פחות. זה היה מיוחד לכולנו, ואני יודע שנרצה להמשיך ביוזמה הזו גם בעתיד".