מבט מבפנים לקורס מדריכי טיסה

שני אנשים בסרבלים וחליפות ג'י יורדים מטיסה במטוס קרב, הקסדות בידיהם, על רגליהם אחוזות דפיות הטיסה. לכאורה מדובר במראה רגיל בבית הספר לטיסה, אך בעלי עין חדה ישימו לב כי על אף אחת מהכותפות שלהם אין דרגות חניך. מדובר בשני טייסים בדרגת סרן, אך היום אחד משמש מדריך, והשני - חניך. 

משיחה קצרה איתם עולה כי התפקידים אינם קבועים, ומחר השני יהיה המדריך, הפעם בטיסת מסוק. אז למה טייס הקרב מלמד את טייס המסוקים להטיס מטוס קרב ולהיפך? למה בבית הספר לטיסה מופיעים לפתע חניכים שהם כבר טייסים ותיקים? ומי אתם חושבים שהיה יותר טוב - טייס הקרב בלהטיס מסוק, או טייס המסוקים בלהטיס מטוס?

טייסת מדר"ט היא אחת מטייסות הביס"ט (בית-הספר לטיסה), אך לחניכיה אין כותפות של חניכים או אף סימן זיהוי. הם אנשי צוות-אוויר מכל הסוגים, שהגיעו ללמוד להיות מדריכי טיסה של חניכי קורס-הטיס. מדוע יש צורך בקורס מדריכי טיסה? לא מספיק פשוט לבחור את הטייסים הטובים ביותר ואת האנשים שבדמותם אנו רוצים את אנשי הצוות-אוויר הבאים של החיל? ובכן, לא, זה לא מספיק.

"שאל אותי פעם מישהו, 'אתה מלמד אותם להיות מדריכי טיסה? אבל הם כבר יודעים, הם טסים כל הזמן!'", מספר רס"ן א', מפקד קורס מדר"ט. הדבר הראשון שהקורס עושה זה להפוך את המדריכים למומחים על המטוס עליו מלמדים לטוס בבית הספר, אותו לא הטיסו מאז ימיהם כחניכים. הדבר השני שהוא עושה זה "לדבר הדרכה". 

"לוקח הרבה זמן ללמד כיצד להדריך בטיסה כשהמדריך יושב מאחורי או ליד החניך, ולא יכול להסתכל לו בעיניים ולהדגים עם תנועות ידיים", הוא ממשיך, "אנחנו מלמדים אותם איך מדגימים דברים במטוס, מתי מתערבים לחניך ומתי משתלבים בפעילות שלו. אנחנו מלמדים אותם את מעגל ההדרכה - החניך לא מצליח משהו, אתה מזהה את הבעיה, נותן פתרון, מציע לו את הפתרון, בודק אם הוא עובד, ממשב את עצמך, עושה את זה עוד פעם כך שאולי תזהה בעיה אחרת או פתרון אחר, עד שתצליח לשפר את החניך".

במדר"ט יש הרבה סימולציות, כיאה לבית הספר לטיסה, אבל הן מיוחדות ומותאמות לנישה הזו של ללמוד הדרכה. הראשונה היא היפוך תפקידים - המפקדים, המילואימניקים ומפקד הקורס משחקים את דמות החניך, בעוד שחניכי המדר"ט הם המדריכים. בתדריך, בטיסה ובתחקיר, המילואימניקים עונדים כותפות של חניכים בשלב "ראשוני", ומדברים כמו חניכים שלא יודעים דבר בטיסה. "הם עושים את כל הטעויות הקלאסיות שקורות לחניכים בטיסות הראשונות שלהם. הוא שכח את הציוד, שכח את הקסדה, לא סגר את החופה, התבלבל במלל", מתאר רס"ן א'.

סימולציה נוספת היא זו שהצטרפתי אליה, בה הם מדריכים זה את זה: טייסי הקרב את טייסי המסוקים, וטייסי המסוקים את טייסי הקרב. כך הם נזכרים קצת איך זה מרגיש להיות חניכים, ומקבלים הזדמנות להדריך אנשים שלא יודעים להטיס את הפלטפורמה ולכן מהווים דימוי אמין לחניך. כך הם גם שומעים הכל בפרצוף מחבריהם - כאן עזרת לי, וכאן לא ידעת להגיד את המילה נכונה.

אחת הסדנאות המפותחות בקורס היא "הדרכת השונה". "קל להדריך מישהו שדומה לך. אתה משליך עליו את הבעיות שלך, מזדהה איתן וגם עם הפתרון. אני בתור חניך, לדוגמה, אמרתי לכולם: 'אני יכול לספוג הכל, ככה אני לומד', והיה לי נוח לשמוע ביקורת. והנה מגיע חניך שמקצת ביקורת הוא נשבר. אנחנו כבר מזמן לא במקום שאם מישהו שונה ממני המסקנה היא שהוא לא מתאים. כמדריך, אני צריך להתאים את עצמי לחניך ולא רק הוא אליי", מדגיש רס"ן א'.

נדמה שחניכי הקורס רק ירצו לשתות בקשית את כל מה שילמד אותם מדריך הטיסה, החל מאיך לטוס וכלה באיך להתנהג, לחשוב וללמוד. "יש מדריכים שקטים יותר, שעוזרים לך בנגיעות, ויש כאלה שממש עלייך ואומרים לך תעשה ככה או ככה בכל רגע. בשניהם יש יתרונות. בסוף המדריכים הכי טובים הם אלו שלימדו אותנו שיעור שהוא גם מעבר לטיסה", טוען סרן א', חניך בקורס מדר"ט שבקרוב יהפוך למדריך טיסה. 

סרן ג', חניך נוסף בקורס, משתף: "פעם היה לי מדריך שאחרי שירדנו מהטיסה, כשהיה אמור להיות התחקיר, הוא הושיב אותי באוטו שלו והקשבתי לחצי שעה של שיחה שלו עם הבנק על עסקים. בסוף הוא אמר, 'זה היה התחקיר שלנו להיום'. הוא היה מדריך שלי לחיים, היה חשוב לו ללמד אותי גם להתנהל כלכלית ולא רק 'סטיק - מצערת'".

"מה הסטיגמות שיש לך על טייסים?" הם שואלים אותי. "מרובעים, סוליסטים", אני מונה. "אנחנו רואים שבאת טעונה", הם מגחכים, ומסבירים לי שגם בשביל זה הם הגיעו להיות מדריכי טיסה. הם רוצים להראות לחניכים דמויות חיוביות, שיש להן תחושת שליחות ויכולת לראות את האחר, ושזו תהיה דמות הטייס שהם שואפים להיות. "אני רוצה להיות מדריך אמפתי", מוסיף סרן ג'.

הם נותנים לי דוגמה מהטיסה של היום. סרן א' הוא טייס מסוקים, וסרן ג' היה המדריך שלו היום לטיסה במטוס קרב. "כבר בתדריך הוא ראה שאני מוטרד מכוח הג'י", משחזר סרן א'. בתור טייס מסוקים, סרן א' לא חווה את כוח ה"ג'י" שחווים אלו שטסים במטוס קרב - שנוצר בעקבות המהירות בכיוון ההפוך לכוח המשיכה, מה שגורם לבחילה ותחושות דחיפה מטה בגוף. 

"הוא מיד הציף את הנושא, ונתן לי טיפים איך לנשום ומה לעשות בכל מצב כדי להתמודד עם זה". שניהם הדגישו שחשוב להם להיות מדריכים שאינם נוקשים ואדישים, שרואים את החניך ועסוקים בלעזור לו ולא בלשפוט אותו.

סרן א' טוען: "טייסי המסוקים היו הרבה יותר טובים, טייסי הקרב הצליחו לרחף במקרה הטוב". סרן ג', לעומתו, עונה: "אנחנו היינו הרבה יותר טובים במסוקים מאשר שהם היו אצלנו. הדבר הכי מורכב במסוק זה אולי הנחיתות שם היינו פחות טובים, אבל הם לא נחתו אצלנו כי זה יותר מסוכן, ולכן התשובה היא שאנחנו היינו הרבה יותר טובים מהם". טוב יותר, טוב פחות, מוזמנים להביט למעלה ולשפוט בעצמכם.