הכירו את הקצינות החדשות שמיירטות עוד תקרת זכוכית
כשמסתכלים על שורות הקצינים והקצינות החדשים במערך ההגנה האווירית, קשה לפספס זו הייתה השלמה יוצאת דופן מכיוון ש-70% מהמסיימים, הן בכלל מסיימות. ישבנו עם ליאור, מורן ונויה, רגע אחרי קבלת הדרגות, ושמענו על הדרך לנתון חסר התקדים
03.07.22
0
בשבוע שעבר נפרצה תקרת זכוכית חדשה עם סיום השלמת הקצונה במערך ההגנה האווירית, כשהצוערים קיבלו את הדרגות הנכספות. ואולי, מדויק יותר לכתוב צוערות - כי 70% הפעם הן נשים, הנתון הגבוה ביותר אי פעם.
"יש בזה משהו מאוד מיוחד שאנחנו רוב מכריע של נשים", משתפת סג"ם ליאור, שממש עכשיו נכנסת לתפקידה כקצינה בקלע דוד, "זה להראות לכולם, וגם לנו, שבנות יכולות לא פחות מבנים, ואפילו יותר".
הדרך שלהן לרחבת המסדרים התחילה כבר מזמן, עוד לפני הגיוס, בשלב המיונים למערך. "האמת שלא רציתי להיות לוחמת", נזכרת סג"ם מורן, קצינת כיפת ברזל צעירה, "כשהגעתי לקצין מיון הייתה שם לוחמת הגנ"א, תפקיד שלא הכרתי, והיא זו ששיכנעה אותי לבקש את התפקיד הזה. נראה לי שברור שאני לא מתחרטת", היא צוחקת.
"בגלל שאנחנו במערך לוחם, ובנים ובנות משרתים יחד, עברנו את בה"ד 1 יחד עם כל החי"רניקים", מספרת סג"ם ליאור. אולי בהגנ"א נשים כבר לא יוצאות דופן במיוחד, אבל אין ספק שבמגמת להב הן היו מיעוט משמעותי. "לעשות יחד עם כולם בחני לורן בהחלט היה מאתגר, אבל גם חוויתי מאוד. כשסוף-סוף הגענו להשלמה הייתה תחושה של בית", היא מוסיפה.
מימין לשמאל: ליאור, מורן, נויה
כשאני שואלת אותן מה גרם להן להבין שהן רוצות להיות קצינות, הן עונות לי בסנכרון מדהים - שומר החומות. באותם ימים כל אחת הייתה במקום אחר - סג"ם מורן הוצבה באחת הסוללות הדרומיות, סג"ם ליאור הייתה אז במהלכו של קורס מפקדים, וסג"ם נויה, גם היא קצינת כיפת ברזל טרייה, כבר הייתה מפקדת באחד המוקדים שהוקמו בזמן המבצע.
"שם גם ראיתי באמת את החשיבות של כיפת ברזל ומערך ההגנה האווירית בכלל - לי בתור מפקדת, ללוחמים וללוחמות שלי, וכמובן בהגנה על כל המדינה", מעידה סג"ם נויה. "הבנו שעכשיו זה הזמן לתת את כל כולנו", מחזקת את דבריה סג"ם ליאור. "זה אומר לא לישון, לאכול שימורים ולהיות בשטח בתנאים קשוחים כדי להגן על המדינה. זה גם היה מרגש אחר-כך לקבל הערכה מאוד גדולה".
השבוע ייכנסו שלוש הקצינות החדשות, יחד עם עוד 17 מחבריהם וחברותיהן לקורס, לתפקידים שלהן כמפ"ליות - מפקדות פלוגה של כ-10 לוחמים ולוחמות. "נרצה להכין אותם כמה שיותר לשגרה מתפרצת - שזה באמת מה שקורה במערך הזה, שמשתנה מאפס למאה", מסבירה לי סג"ם מורן, "בסוף, המערכות לא עובדות אוטומטית, יש על הכתפיים שלנו משימה קשה וחשובה - להסמיך את החיילים והחיילות שלנו, ולהשתפר איתם מקצועית כל הזמן".
