חיל האוויר VS מזג האוויר

חודש דצמבר הגיע, ואיתו גם הגיעה תקופת החורף. אמנם יחסית לשאר העולם החורף של ישראל אינו קיצוני, אך עדיין ניתן לשמוע את קולות הברקים, טפטופי הגשם על גגות הבתים, ואף לראות את שיירות המכוניות שעולות לצפון רק כדי לקבל טעימה מהשלג. בחיל-האוויר, תקופת החורף היא קריטית משום שכל כלי-טיס באוויר מחוייב לדעת להתמודד עם תנאים קיצוניים כמו רוחות, טמפרטורות נמוכות, וגשמים חזקים מבלי שהטבע יפריע למשימתו.

צילום: עמית אגרונוב

גשם חזק, קשה לי לראות
במערך הכטמ"ם (כלי-טיס מאויש מרחוק), נראה כי מזג האוויר משחק תפקיד גדול בתפקוד הטיסה, בעיקר במצבים כמו גשם. "האם אנחנו יכולים, פיזית, לטוס בגשם? כן", מגלה סג"ם א', מפעיל כטמ"ם בטייסת 161 ("הנחש השחור"), אשר מפעילה את כלי ה"זיק" (הרמס 450). "אך לכל כלי יש את ההנחיות שלו, שמכתיבות את עוצמת הגשם בה לא רצוי שיטוס, הנמדדת במילימטרים, ולפי פרק זמן מסוים. אני אמנם יכול להטיס את הכלי מעל הענן הגשום, אך אם המשימה היא משימת חוזי, אני צריך שדה ראייה נקי. לכן, במידה שאני נתקל בגשם חזק, העדיפות היא להתאים את אזור העבודה".

במערך הקרב, ההתנהלות מול גשם היא בדגש על המטען החשמלי של הענן. "יש ענני סופה שלא נכנסים אליהם עם מטוס בשום מקום", מדגיש סגן ע', לוחם צוות-אוויר בטייסת 109 ("העמק") המפעילה את מטוסי הקרב "ברק" (F-16). "משום שהם מלאים במטען חשמלי ועלולים לגרום לברקים שיפגעו במטוס, אנחנו לא נטוס מתחתיהם או בתוכם ונשנה מסלול". "הבעיה הגדולה בעננות היא שבטיסה בתוך ענן אי אפשר לראות מסביבך", מתאר סגן ע'. "משום שהטייס רואה רק אפור ולבן, קל לקבל ורטיגו ולאבד כיוון בלי להרגיש. במקרים כאלו, סומכים על המכשירים שמותקנים על המטוס על מנת להטיס עד היציאה מהענן או להנחתה בבטחה".

צילום: עמית אגרונוב

מגשימים - למרות הגשם
"עוד בקורס מפעיל כטמ"ם ובקא"ם (קורס אימון מתקדם), אנחנו מבצעים המון גיחות, בסימולטור ובמציאות, שמדמות טיסה במעטפת מזג אוויר בעייתית", מוסיף סג"ם א', זה משהו שמערך מתאמן עליו המון. כל פעם שאגיע לתקרית מורכבת כזו מבחינת מזג אוויר, אני אדע איך להתמודד איתה בבטחה".

"צריכה להיות סיטואציה קיצונית כדי שיבטלו לנו טיסה בגלל מזג אוויר", מסכם סגן ע', "גם במקרה של עננות, גשם או רוחות, זה יחסית פשוט בשבילנו להתחמק מהתנאים הבעייתיים". במערך הכטמ"ם, לעומת זאת, נראה כי היחס למזג האוויר הוא יותר עדין: "בחורף אנחנו ננקוט ביותר אמצעי זהירות", מסביר סג"ם א', "אם אין משימה קריטית ואנחנו יודעים שיהיה מזג אוויר מאתגר, אנחנו לא נשים את המטוס בסיטואציה מורכבת".

צילום: עמית אגרונוב

נקלע לסערה
סרן ע', מכונת בטייסת 120 ("ענקי המדבר") המפעילה את מטוסי ה"ראם" (בואינג 707), הדומה למטוסים בחברות תעופה אזרחיות - מתארת את התנהלות הטיסה בגשם חזק. "היתרון שלנו הוא שהמטוס הוא כבד, גדול ומהיר, אז ההשפעה העיקרית של גשם היא השפעה על הראות שלנו קדימה", מסבירה, "בזמן טיסה, המהירות שלנו גבוהה - אז הגשם פשוט מתנקה מהחלון בעצמו, ובנחיתה יש לנו וישרים ממש כמו במכונית".

סרן ר', טייס בטייסת 123 ("ציפורי המדבר") המפעילה את מסוקי ה"ינשוף" ("בלאק-הוק"), מתאר כי נתקל בסיטואציה בה מצב מזג האוויר התנגש עם צרכי המשימה: "באחת מההזנקות חילצנו פצוע מים המלח, ובגל עננות סערה חריגה טסנו איתו בגובה נמוך מאוד. ידענו שאם הענן ימשיך להנמיך, נצטרך לנחות על הקרקע ולחכות שזה יעבור, כי לא נוכל להיכנס לענן".

בנוגע לרוחות חזקות, מסוק הינשוף יודע 'לתקן את הטבע'. "יש טייס אוטומטי שיודע לתת תיקונים למכות רוח חזקות", מציין סרן ר', "אם המסוק מקבל מכה חזקה מימין, אז הוא יודע לתת מכה חזרה שמאלה בזמן מספיק מהיר כדי לצמצם את כמה שאני ארגיש את זה בתוך המסוק".