הצוותים שהשתתפו במבצע התקיפה באיראן - חוזרים לרגעי האמת

"זה לא שמודיעים לך בוקר אחד 'מזל טוב, אתה הולך לתקוף באיראן", כך מבהיר נווט קרב בטייסת 107, סרן ט', על ההיערכות למבצע "ימי תשובה", "זה תרחיש שאנחנו מתאמנים לקראתו בטייסת כבר שנים". 

בשלוש שנותיו בטייסת הספיק סרן ט' לעבור עשרות הדרכות וסימולציות לקראת משימות במתארים דומים ולתרגל התמודדות עם שלל מצבי חירום. "לפני שיוצאים למשימה, אנחנו חייבים להיות בטוחים שנוכל להביס את האיום", הוא מדגיש, "בין אם מדובר בסכנות הטמונות בתקיפה כזאת רחוקה, או בניסיונות האויב לפגוע בנו באוויר. לומדים מה היכולות שלו, מה מסוגלות הנ"מ (נגד מטוסים) שלו ואיך אנחנו מתגברים על מכשול שינסה להציב בפנינו לפני, תוך כדי ואחרי".

הבנו מיד מהדחיפות ומאופי המשימה שלנו - שאנחנו הולכים לעשות משהו גדול

הרגע אליו התכוננו בקדחנות, הגיע בעקבות מתקפת הטילים האיראנית, ואז ירדה אליהם הפקודה: "מכנסים את כולם, מפקד הטייסת מגיע, נעמד על הבמה ומתאר את המשימה שלב אחר שלב. מרגש מאוד להיות חלק בתקיפה כזו, אבל במקביל גם מבינים את גודל האחריות על הכתפיים. אין מקום לטעויות".

מיד, כולם מעלים הילוך נוסף. הצוותים הטכניים בטייסת מתחילים בהכנות המדוקדקות. "קראו לנו ואמרו לנו להרים את המטוסים", נזכרים רב"ט ליאם ושלי וטוראי גל, טכנאים דרג א', "פעולה כזאת היא כשלעצמה שגרתית, אבל הבנו מיד מהדחיפות ומאופי המשימה שלנו - שאנחנו הולכים לעשות משהו גדול".

בזמן שהם משחזרים כיצד בדקו את תקינות ה-F16 לאורכו ולרוחבו, שלפו את החימוש הכבד והעמיסו אותו על גבי המטוס, העיניים שלהם מבריקות מגאווה. "ברגע שכל המשימות והבדיקות הושלמו משחררים אותנו לעיסוקנו, וחרושת השמועות מתחילה", הם צוחקים, "כל אחד זורק מדינה אחרת או מנחש אילו מטרות נבחרו, אבל יותר מהכול, מחכים כבר לצוותי האוויר שיחזרו בשלום ושאפשר יהיה להגיד שהמשימה הושלמה בהצלחה".

"אנחנו עולים על המטוסים ופוגשים אותם ביציאה, מדביקים אחד את השני בהתרגשות. כולנו יודעים שאנחנו יכולים לסמוך עליהם בעיניים עצומות", מצהיר נווט הקרב, "ברור לנו גם שבכל רגע התנאים עלולים להשתנות והמשימה תידחה למועד אחר, אבל כשהמטוס ממריא ואנחנו באוויר, האסימון נופל - זהו, עכשיו זה קורה".

את השיחות המתוחות בדרך אל היעד סרן ט' לא זוכר, ואת הנוף לא זכה לראות, שכן התקיפה התבצעה בחושך מוחלט, אבל את הקול בקשר שהכריז: "רשאים לתקיפה", לא ישכח לעולם.

הדריכות בה יצאו למשימה, לא נעלמת גם עם הטלת הפצצה. "עד שהגלגלים לא נוגעים בקרקע הקשיחה של מסלול הנחיתה חזרה בבסיס, זה לא נגמר", הוא מבהיר, "אנחנו מבינים מיד שמדובר בתקיפה היסטורית. המשפחה ובת הזוג כבר מפענחים לבד ומתגאים".

באשר לצוות הטכני: אלה גילו בדיוק עד כמה משמעותית הייתה המשימה שלהם יחד עם כל עם ישראל - כשהחדשות על התקיפה האווירית הופצו באופן רשמי. "אמא שלי שירתה כמפקדת צוות באחת הטייסות, ולכן השיחה איתה בבוקר שבת הייתה מרגשת פי כמה", משתף רב"ט ליעם בחיוך, "היא הייתה גאה בי מאוד, הבינה בדיוק את גודל המאורע". 

כבר באותו היום המריא שוב סרן ט' למשימות נוספות נגד מטרות טרור ברצועת עזה, ואלה, לעניות דעתו, לא פחות משמעותיות: "כל תקיפה שאנחנו יוצאים אליה, בין אם בעזה, בלבנון, באיראן או בתימן, משרתת את מטרות המלחמה - את המאמצים להחזרת כלל החטופים והשבת תושבי הצפון והדרום לבתיהם בביטחון".

"זה מה שעומד לנגד עינינו כל הזמן וזה מה שמשאיר אותנו דרוכים גם ברגעים כאלה", הוא מסכם, "לא עוצרים ומתעסקים בריגושים, אלא ממשיכים בכל הכוח למשימות הבאות, אל מול כל אויב שמנסה לפגוע באזרחי ישראל. לא משנה איפה הוא נמצא וכמה הוא רחוק".