כך נראו 12 ימי היירוט האינטנסיביים מעיניי מפ"ל 'חץ'

"אם היית אומר לי לפני חמש שנים שנחווה שיגורים בעוצמה ובקצב כזה, לא הייתי מאמין לך בחיים", מצהיר סג"ם ס', מפקד פלגת לוחמי הגנ"א של מערכת 'חץ', "אבל הנה אנחנו היום, מתמודדים בדיוק עם האיומים האלה".

מאז ומתמיד מערך ההגנה האווירית היה קריטי, אך בימי מבצע 'עם כלביא', החשיבות התעצמה: "האיומים שאנחנו מתמודדים מולם הם מיידים, ודורשים מוכנות שיא. אין אצלנו הקלת כוננות - אנחנו תמיד דרוכים. אומנם השגרה שלנו עמוסה ולא פשוטה, אבל גם דינמית ומעניינת מאוד", הוא משתף.

והסיבה לכך היא שיירוט אינו מהלך אוטומטי - חשיבות האדם בתהליך היא מכרעת. "פעולות המפעיל הן מצילות חיי אדם, ובמצב קיצוני כמו במבצע, מצופה מלוחם הגנ"א לתת מעצמו יותר: לצאת מאזור הנוחות ולהתמודד עם כל הפעילות האינטנסיבית".

וגם המפקדה שעומדת מאחורי כל יירוט, מעניינת לא פחות מהשטח - והעוצמה אינה פוחתת. במנ"י (מרכז ניהול יירוטים) הגדודי, יושבים אנשי מפקדה, נציגים מהאגף הטכני ולוחמי הגנ"א, שמתמודדים באופן משותף ושוטף עם כל שיגור. "ההישגים במבצע רשומים גם על הלוחמים בשטח, גם על המערך הטכני וגם על החיילים במנ"י כאחד".

"הפלגה עברה סוג של טבילת אש - אני מרגיש שלמדנו המון, גם ברמה המקצועית וגם המנטלית", מספר סג"ם ס', "אין תחושת סיפוק גדולה מזו,  המורל גבוה מהרגיל, ואנחנו גאים מאוד". 

אך לצד כל ההצלחות, המפקדים עוסקים גם בעיבוד ובתחקור ההתנהלות בכל יירוט, גם באלה שלא צלחו. לכן, כשיירוט נכשל, ההתמודדות עם הרגש עולה לשיח, והלוחמים והלוחמות נעזרים זה בזה כדי להתמודד: "לצערנו, מערכת ההגנה לא הרמטית, וכל פגיעה חודרת לנו עמוק ללב. המשפחתיות בפלגה עוזרת בהתמודדות הנפשית - בסופו של דבר, אנחנו מבינים אחד את השני הכי טוב, וביחד אנחנו מתחזקים ומשתפרים להבא".

"מצד אחד אנחנו חושבים המון על הבית", הוא משתף, "ומצד שני חייבים לנתק את המחשבות בזמן אמת, כדי לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר. אתה מרגיש שמה שהוכשרת אליו כל השירות שלך מגיע לידי ביטוי, אנחנו מגנים על הבית - הלכה למעשה".