הכטמ"ם שהתרסק במצולות - ובזכות 'תרומת איברים' חזר לאוויר
אל מחסן החומ"ם (חומרים מורכבים) של יא"א 22, הגיע לאחרונה כטמ"ם לתיקון - אבל לא כמו הרוב, שמגיעים בעקבות התיישנות או תקלה שהתגלתה לפני שיגור. קשה להאמין שעד לא מזמן, הכלי הזה נמצא בקרקעית הים התיכון. שמענו מהטכנאי שקיבל את ההחלטה לשקם אותו - עד החזרה לאוויר
בין יריעות בד הפרוסות בקפידה על שולחנות העבודה, התנורים העצומים ומכונות הוואקום, תוכלו למצוא במחסן החומ"ם (חומרים מורכבים) של בתל נוף, גם כטמ"מים תקולים שיצאו כבר משימוש.
זרים כמונו היו עלולים להרים ידיים, ולחשוב שמדובר בכלים שלא ישובו לשדה הקרב, אבל ביא"א (יחידת האחזקה האווירית) רואים כאן אמל"ח שאפשר להציל.

"הגיעו אלינו בחודשים האחרונים שני כלים", פותח את סיפורו ע"ץ ע', טכנאי מבנה חומרים מורכבים, "אחד היה כטמ"ם שנפגע במהלך הלחימה ונמשה מהים, והשני היה כלי שכבר יצא מכשירות וישב במחסן זמן מה. המטרה הייתה לקחת את החלקים התקינים מהשני ולהשתמש בהם כדי להחזיר את הראשון לשימוש".
חשוב לציין כי ההחלטה התקבלה לאחר עבודת מטה הנדסית מקיפה, שבוחנת האם ניתן להציל את הכלי ולהחזיר אותו לטיסה. במקום לגרוט אותו, הוחלט לבצע תהליך מורכב של שילוב בין שני הכלים - תהליך שאולי יזכיר לכם הרכבת פאזל מדויק במיוחד.
המלאכה מתחילה הרבה לפני החיתוך הראשון: "אנשי המחלקה מודדים כל נקודה, מסמנים את פסי החיתוך בהתאם להנחיות ההנדסה ומוודאים שהחיבור יתבצע במקום שבו המבנה ישמור על חוזקו".

"אנחנו לא פשוט חותכים ומחברים", מבהיר ע', "יש מיקום מאוד מדויק שנקבע על ידי ההנדסה, כדי שהחיבור יהיה חזק בדיוק כמו המבנה המקורי". לאחר מכן, מקבעים את שני החלקים באמצעות ג'יגים - מתקני יישור מיוחדים שמונעים כל תזוזה ומבטיחים התאמה מושלמת בין שני חלקי המבנה.
מכאן מתחילה העבודה על החומרים המורכבים: שכבות של קרבון (סיבי פחמן) ופיברגלס (סיבי זכוכית) מונחות בזוויות שונות, מודבקות באמצעות שרפים ייעודיים, ואחר כך נכנסות לתהליך של ואקום. "הוא מפעיל לחץ אחיד על כל סוגי החומר שהורכבו. כך מקבלים 'היתוך' חזק, שמסוגל לעמוד בעומסים שהכלי יחווה באוויר", הוא מפרט. כמובן שכל 'נדבך', מתווסף בהתאם להוראות היצרן ולדרישות ההנדסיות.

גם לאחר סיום התיקון, הכטמ"ם המחודש עובר סדרת בדיקות קפדנית שנועדה להבטיח כי הוא בטוח לחלוטין: "אנחנו מוודאים שאין הפרדות בין החומרים, גם בצורה ידנית וגם על ידי בדיקות אולטרסאונד ורנטגן. הכול כדי לראות שהחיבור תקין מבחוץ ומבפנים".
לאורך כל התהליך נמצאת המחלקה בקשר עם גורמי ההנדסה, שמלווים את השיקום על כל שלביו: "בסוף המטרה של כולם היא אחת - שהכלי יחזור לטייסת ויוכל לבצע שוב את המשימות שלו".
בזכות שילוב ידע הנדסי, עבודת יד מדויקת והתעקשות לא לוותר על אף כלי שניתן להציל, במפעל לחומרים מורכבים מעניקים הזדמנות שנייה לכלים שאחרת היו יוצאים משימוש. בקרוב אותו כטמ"ם ממעמקי הים צפוי לשוב לביתו בטייסת, ולהמשיך במשימה שלשמה נבנה מלכתחילה.
"אנחנו פה מאהבה למקצוע, ואהבה למערכת הזו", הוא משתף, "עושים ימים כלילות במירוץ נגד הזמן, מסתכלים על אמצעים הרוסים לגמרי ורואים רק איך אפשר להשמיש אותם מחדש. כבר שלחנו מפה כלים שאנחנו יודעים בוודאות שחזרו לעבוד, וכמוהם, גם הכטמ"ם הזה יצא כמו גדול ויתן בראש".