לוחמי ההנדסה שמנטרלים את הפצצות החבויות

בעבור לוחמי ההנדסה הקרבית, חיפוש האפיקומן הוא ממש לא אתגר. ככה זה כשעל כתפיך מוטל תפקיד מכריע בשדה הקרב: לזהות ולנטרל את הסכנה שמסתתרת מתחת לשכבת החול

13.04.17
אלון תשובה, מערכת אתר צה"ל

הם מוטמנים באדמה, מתפוצצים ברגע שמופעל עליהם משקל ועלולים להוות מעכב משמעותי עבור הכוחות בשטח. בדיוק כאן נכנסים לתמונה לוחמי ההנדסה - הכוחות שעוברים הכשרה מיוחדת לטיפול באיום המוקשים. "ביטחון הכוחות מונח על כתפיו של לוחם ההנדסה. תפקידו הוא גם לחפש את המוקשים וגם לנטרל אותם", מסביר מפקד ההכשרות בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ), רס"ן יוחאי לזר.

על לוחמי ההנדסה לזהות סכנות, להבחין בין עצמים שונים ולסלול את דרכם לעבר היעד. הם עושים זאת על ידי שימוש בטכניקות ואמצעי זיהוי מיוחדים. "בראש ובראשונה יש את המגמ"ק - מגלה מוקשים, שמזהה את המתכת של המוקש ומתריע על נוכחותו מתחת לפני האדמה", מפרט רס"ן לזר ומוסיף: "ישנו כלי נוסף שנקרא דקר חבלני שבאמצעותו "דוקרים" את הקרקע, ותפקידו לזהות את השכבה העליונה של המוקש מבלי להפעיל אותו. טכניקה נוספת היא סכין פלס, ובאמצעותה ניתן לחשוף את המוקש בצורה עדינה יותר".

לוחם הנדסה משתמש במגמ"ק

לוחם הנדסה משתמש במגמ"ק

סכין פלס המיועדת לחשיפה עדינה של המוקש

סכין פלס המיועדת לחשיפה עדינה של המוקש

לא מספיק לדעת להשתמש במכשירים המיוחדים. יש לפעול בדרך מסוימת ובדיוק רב כדי להצליח במשימה. כשצריך להיכנס לשטח אויב שחשוד במיקוש, מחלקים הלוחמים את האזור לרצועות ובודקים את האזור באמצעות מגלי מוקשים. הם מסמנים את המוקשים שמצאו באמצעות "כיפות סימון" ואח"כ מפוצצים אותם.

כיפת הסימון איתה מסמנים את המוקש

כיפת הסימון איתה מסמנים את המוקש

גם לסוג הקרקע ולתוואי השטח יש משמעות במשימת הנטרול. הזמן שלוקח למצוא מוקש משתנה בהתאם לסביבה. "לצורך העניין, רמת הגולן היא תא השטח הכי צפוף מבחינת מוקשים", רס"ן לזר מסביר, "טמונים שם מוקשים גם שלנו וגם של הסורים, ויש שטחים עם מוקשים מעורבים. לוקח זמן לנקות את השטח כי הקרקע בזלתית. היא נחשבת קשה יותר לעבודה ולניקוי".    

רס"ן לזר, שאחראי על הכשרת לוחמי ההנדסה, השתתף בעצמו במספר רב של חיפושים. משימתו הראשונה הייתה בשנת 2003 באזור בקעת הירדן. "במסגרת האימון המתקדם, היה שבוע שלם שבמהלכו חשפנו מוקשים ופוצצנו אותם", הוא נזכר, "נכנסתי ראשון עם מפקד המחלקה. זה מרגש, כל האדרנלין בגוף עולה כשאתה מכריז שמצאת מוקש. הנקישה של המתכת במוקש היא צליל שאי אפשר לשכוח". 

על היסודיות הבלתי מתפשרת של לוחמי ההנדסה הקרבית אפשר ללמוד מהסיפור הבא של רס"ן לזר: "במהלך האימון המתקדם שלי נפל לאחד החיילים "פין פציל" - חלק קטנטן דמוי סיכה שמוציאים בזמן ניקוי הנשק. כל הפלוגה עשתה יישור קו עם המגמ"קים עד שהחייל מצא את אותו חלקיק". דוגמה אחרת, הפעם מתקופתו כמ"פ רובאי בתעסוקה באיו"ש, מוכיחה כמה הכרחי הכוח של ההנדסה הקרבית בזמן פעילות: "בזמן מעצר של חשוד הפעלנו מגמ"קים ובזכותם מצאנו נשק רב ותחמושת שהסתיר החשוד, שהתברר כסוחר אמל"ח. הנשק הזה כמובן היה עלול לשמש לביצוע פיגועים".

"היום, האיום הוא לא רק היתקלות במחבל", הוא מדגיש. "יש צורך בטיהור המרחב לקראת הגעת הכוחות, בטיהור איומי תת-הקרקע ובטיהור שדה הקרב. אצלנו הלחימה לא נגמרת ב'קדימה הסתער'. אחרי ההסתערות, הלוחם צריך להבין את המרחב שסביבו ולנטרל את כל האיומים הנלווים: מנהרות, אמצעי לחימה, ומוקשים".