מחו"ה אלון חוגג 35 שנים של עשייה, השפעה וחינוך
מאז שפתח את שעריו לפני 35 שנים, שימש בסיס מחו"ה אלון את הצעד הראשון בצה"ל אלפי חיילים וחיילות מכל העולם, כשלכל אחד רקע ונסיבות חיים שונות. שמענו על הבסיס שהפך לבית וקיבלנו הצצה לתוכניות שהופכות כל קושי לאתגר וכל הלכה - למעשה
"למדתי להבין את העולם של חייל שעשה עלייה רק אחרי שהבנתי על מה הוא ויתר כדי להגיע לפה", כך משתף סא"ל אביחי שגיא, מפקד בסיס מחו"ה אלון, "שון כרמלי ז"ל, חייל בודד שעלה מארה"ב ונפל במבצע צוק איתן, היה חייל שלי בפלוגה".
"באזכרות", הוא ממשיך, "אני תמיד מספר שלמדתי איך לפקד אחרי שנפל, כי פגשתי את ההורים שלו ולמדתי מאיפה הוא הגיע. גדלתי במקום בו היה ברור לי שאהיה לוחם וקצין. הוא גדל במקום אחר לגמרי, והשאיר כל כך הרבה מאחור".
סא"ל שגיא מדבר מניסיונו האישי על העשייה בבסיס, אך אי אפשר להתעלם מכך שמאחורי דבריו עומדות 35 שנים של מחו"ה אלון - המקום שהוא למעשה המפגש הראשון עם הצבא של אוכלוסיות שגיוסן דורש התאמות מיוחדות: עולים חדשים, בני מיעוטים וחיילים בעלי קשיי הסתגלות, כשלכל אחד מהם מסלול אישי וייחודי לפי צרכיו.
מגמת העברית, אחת מבין שלוש העיקריות, משלבת מאות עולים וקולטת אותם ישירות ללב החברה הישראלית, דרך כור ההיתוך הצבאי. אלפי חיילים עברו בבסיס במשך שלושה עשורים וחצי, ואיתם מאות מפקדים ואנשי סגל, שדואגים לספק לפקודיהם, רובם חיילים בודדים, שפה, בית ותחושת שייכות למדינה.
״כשהולכים ברחבי הבסיס ושומעים את כל המבטאים השונים, אי אפשר שלא להרגיש ברוח הציונות שנוכחת כאן", מספרת רס״ן לירון מנשה, מפקדת מגמת עולים ועברית, "המפקדים מבינים שרבים מהחיילים עזבו את ביתם וחבריהם מעבר לים כדי לעלות ולשרת שירות משמעותי. הלב מתרחב ועוברת בי צמרמורת של התרגשות. זו זכות לתת למישהו אפשרות להיות שייך".
המקום וההזדמנות לעסוק בזהות יהודית וישראלית ניתנת גם למי שנולדו בארץ, ורוצים לחזק את היכרותם עם מורשת העם והמדינה או לעבור תהליך גיור במסגרת הצבא. לשם כך, נפתחה בשנת 2000 מגמת נתיב, המשלבת שיעורים בכיתה, סיורים בארץ ומפגשים עם דמויות שונות מהפסיפס החברתי.
מחו"ה ערוך לקלוט חיילים בפניהם עומדים מגוון אתגרים - לא רק שפה ותרבות, אלא גם קשיי הסתגלות ומורכבויות נפשיות, עבורם נפתחו קורס יהב וקורס סער, במסגרת המגמה, עוברים החיילים טירונות ארוכה ומותאמת, שמעניקה להם כלים להצלחה מיטבית בשירות הצבאי. בנוסף, כוללת המגמה גם קורס השלמת השכלה, אליו מגיעים חיילים על מנת לצאת לאזרחות עם תעודת גמר תיכון (12 שנות לימוד).
בתוך כל העשייה הזאת, שנעה על הציר בין עבר לעתיד, מקפידים מדי פעם לעצור ולהסתכל על הדרך שעברה מאז הוקם הבסיס ב-1986. השבוע, לכבוד יום ההולדת שלו, הפסיק כלל הסגל את הפעילות השוטפת כדי ללמוד בעצמו את המורשת והעבר של הבסיס, ואת החזון שמאחוריו.
"יום הולדת הוא יום לחשבון נפש יותר מאשר לחגיגות", משתף סא"ל שגיא במשנתו על פסגת הר חזון, בנקודה המשקיפה על הבסיס, "זאת הזדמנות לשבת ולחשוב 'מה הספקתי עד היום, מה צריך היה להיות אחרת, מה אני צריך עוד לעשות'".
כשמתבקש לסכם 35 שנות עשייה, עונה סא"ל שגיא בביטחון: "במילה אחת - מחו"ה זה גשר. כי גשר בונים איפה שאי אפשר לעבור סתם ככה, גשר הוא לא דבר טבעי. בונים אותו איפה שיש מכשול שצריך לעבור. בשביל כל מי שלא יודע עברית, מי שלא למד, מי שמגיע מרקע מורכב, אנחנו נדרשים להיות הגשר הזה. זאת המהות של מחו"ה ושל חיל החינוך כולו".
מדברי קצין חינוך ראשי, תא"ל אופיר לויוס, לרגל 35 שנה למחו"ה אלון:
אני מכיר את המפקדת.
זו עם האור בעיניים.
זו עם חרדת הקודש.
זו עם האחריות על כתפיים צעירות, כאילו גורל עם ישראל תלוי רק בה.
זו שיודעת לגרום להן להאמין.
זו שיודעת לראות את הטוב.
זו שדורשת ומציבה גבולות, רק כדי שהן יוכלו לפרוש כנפיים.
אני מכיר את המפקדת.
היא תוריד את הירח בשבילן.
לא ישנה, לא אוכלת, מדחיקה כל חרדה רק כדי לבנות מחר טוב יותר.
זו היא שתשנה ותשתנה.
זו שבזכות האמונה באדם מצמיחה עתיד ותחושת מסוגלות, תקווה, אפשרויות והזדמנויות.
זו שיודעת שצבא ההגנה לישראל הוא גם צבא ההזדמנויות לישראל ושהן ההזדמנות שלה לא פחות משהיא שלהן.
זו שיודעת שלכל אדם יש שעה ועכשיו זו השעה שלה ושלהן.
אני מכיר את המפקדת.
היא מעוררת השראה, מדריכה וחונכת.
כמה כוח יש באשה צעירה ?
כמה כוח יש במפקדת צעירה ? מנהיגה.
אני מכיר את החיילת.
זו שבאה למרות שלא היתה חייבת.
זו המאמינה בעצמה, גם כשקשה, גם מבעד לחרדה.
זו שלא האמינו בה.
זו שמאמינה שהאפשרויות יכולות לנצח את ההסתברויות.
אני מכיר את החיילת.
זו שהנסיבות הכתיבו לה נקודת פתיחה מאתגרת.
זו שמאמינה שבכוחה להשתנות, ליצור הזדמנויות, לא לוותר על חלומות.
זו שיודעת שהכל תלוי בה ושיש בה כנפי נשרים, רוח עז.
אני מכיר את החיילת.
זו שיודעת שצה"ל הוא הזדמנות, וגם מחויבות לשרשרת דורות, למולדת ועם.
זו שיודעת לאהוב, לחמול, לכבד, להושיט יד ולחבק את עצמה ואת רעותה.
זו שתיאבק לתרום ולעשות שירות משמעותי.
אני מכיר את החיילת.
היא מעוררת השראה, אמונה וגאווה.
כמה כוח יש באישה צעירה ?
כמה כוח יש בחיילת צעירה ?
מנהיגה.
אלו המפקדות שלנו ואלו החיילות שלנו.
נמשיך בבניין הרוח, בבנין הצבא ובבנין האומה.
אשרי העם שאלו בנותיו.