פרוץ מלחמת לבנון הראשונה

פרוץ מלחמת שלום הגליל - 6 ביוני 1982: לאחר תקופה  בה התבססו ארגוני מחבלים בלבנון וממנה פגעו באזרחי ישראל, ועקב ההתנקשות בשגריר ישראל בבריטניה שלמה ארגוב (ב-4 ביוני) יצאה ישראל למלחמה. צה"ל יצא למתקפה נגד ארגוני הטרור בלבנון ובהמשך גם נגד הכוחות הסוריים שישבו בלבנון והגיע עד למבואות ביירות. ב-11 בחודש הוכרזה הפסקת אש, אך זו לא נשמרה וכוחות צה"ל השתלטו גם על אזור מזרח ביירות. ב-21 באוגוסט החל פינוי המחבלים והכוחות הסוריים מביירות, שהסתיים ב-1 בספטמבר. צה"ל נסוג בהדרגה ממרבית שטחי לבנון והתייצב ברצועת הביטחון בדרום לבנון להבטחת שלום יישובי הצפון עד ליציאתו מלבנון בתאריך 24 במאי 2000.

"המבצע הזה לא היה מבצע של מהלך אחד או של חימוש אחד, אלא מערכה שלמה, מהלך שמדינת ישראל כולה נרתמה לבצע אותו, הפעלנו מאות מטוסים, מאות" (תא"ל (במיל') ד"ר אביעם סלע, מפקד מבצע "ערצב 19")

רצועת הביטחון (1985–2000) הייתה שטח בדרום לבנון שהוחזק על ידי צה"ל וצד"ל כ"חיץ" להגנת יישובי הצפון מפני חדירות וירי קטיושות. הרצועה הקיפה כ-10% משטח לבנון והשהייה בה התאפיינה בלחימה שוחקת מול חיזבאללה. בעקבות מחיר דמים גבוה ולחץ ציבורי בישראל, נסוג צה"ל מהאזור במאי 2000 בהחלטת ממשלת ברק.