ארגון בר־גיורא נוסד ב־29 בספטמבר 1907 (י”ז בתשרי תרס”ח) על ידי קבוצת צעירים מאנשי העלייה השנייה, במטרה לקדם את רעיון העבודה העברית והשמירה העברית בארץ ישראל.
באותה תקופה, השמירה על מרבית היישובים היהודיים הופקדה בידי שומרים מקומיים שאינם יהודים. מייסדי הארגון ביקשו ליצור מסגרת של שומרים יהודים שייקחו אחריות על ביטחון היישובים ויחזקו את תחושת העצמאות והיכולת של היישוב היהודי להגן על עצמו.
הארגון פעל בחשאיות והיה קטן במספר חבריו, אך השפעתו הייתה משמעותית. חבריו קיבלו על עצמם את משימת השמירה במספר יישובים חקלאיים והניחו את היסודות להתפתחות ארגוני ההגנה העבריים בארץ ישראל.
בשנת 1909 הוקם השומר, אשר המשיך והרחיב את פעילות בר־גיורא. לימים נחשבו שני הארגונים לאבני דרך בהתפתחות כוח המגן העברי, שממנו צמחו בהמשך ארגוני הביטחון של היישוב ולבסוף צה”ל
מטרת העל:
החייל ילמד על הקמת ארגון בר־גיורא, יכיר את תרומתו להתפתחות כוח המגן העברי בארץ ישראל.
מטרות ביניים:
- החיילים יכירו את הרקע להקמת ארגון בר־גיורא.
- החיילים ילמדו על מטרות הארגון ועל פעילותו בראשית ההתיישבות הציונית.
- החיילים יקיימו דיון על ערכי האחריות, השותפות והמחויבות להגנת המדינה והחברה.
שאלות לדיון:
- מדוע ראו מייסדי בר־גיורא חשיבות בהקמת כוח שמירה עברי?
- כיצד יכולה קבוצה קטנה להשפיע על תהליכים היסטוריים משמעותיים?
- אילו ערכים ניתן ללמוד מפעילותם של חברי בר־גיורא?
- כיצד באים לידי ביטוי ערכי האחריות, הרעות והשליחות גם בשירות הצבאי כיום?
- מדוע חשוב להכיר את התפתחות כוח המגן העברי לפני הקמת מדינת ישראל?
בתמונה: בר גיורא
