מבצע ענבי זעם

פרוץ מבצע "ענבי זעם" - 11 באפריל 1996: "ענבי זעם" היה מבצע צה"לי בדרום לבנון שהחל בעקבות ירי רקטות קטיושה של ארגון חיזבאללה לעבר יישובים בגבול הצפון. המבצע החל בשעות הבוקר של 11 באפריל 1996. חיל האוויר תקף מטרות של חיזבאללה בבקאע ובביירות. כן הופעלו כוחות תותחנים, שריון וחיל הים. במבצע פעלו גם כוחות מיוחדים של צה"ל במבצעים חשאיים בעומק לבנון. במבצעים אלו בלטו במיוחד סיירת גולני, יחידת מגלן ויחידת שלדג, שעליה פיקד סא"ל גל הירש, אשר קיבלה את צל"ש הרמטכ"ל על פעילותה במבצע. במהלך המבצע הותקפו מאות מטרות של חיזבאללה הן על ידי חיל האוויר והן על ידי כוחות הארטילריה. נוסף לכך הטיל חיל הים סגר ימי על חופי לבנון. בזמן המבצע נורו לעבר שטח ישראל 777 רקטות, מהן נפגעו 24 אזרחים ו-31 חיילים.

זמן מורשת:

רא"ל אמנון ליפקין שחק החליף את אהוד ברק כרמטכ"ל (ינואר 1995) ו"הסכם ההבנות" שהושג בעקבות מבצע "דין וחשבון" הלך ונשחק בהדרגה עד להתמוטטותו המוחלטת. כבר במהלך 1994 נרשמו 9 אירועים של ירי מטל"רים אל עבר ישראל. במהלך 1995 חלה הידרדרות והגברה נוספת בכמות מקרי הירי לעבר שטח ישראל ואף ירידה "ברף התגובות" של החזבאללה, כאשר גם פגיעה כואבת בארגון היוותה עילה לירי על ישובי הצפון. הסלמה זו הגיעה לשיאה בחודש נובמבר 1995 , בו אירועו שני מקרים של ירי מטל"רים, ובחודש דצמבר עקב נפילת קטיושות בצפון נפצעה תושבת קריית שמונה ונגרם נזק לרכוש. מציאות זו הביאה את צה"ל, כבר בסוף 1995 , להתכונן לתגובה נרחבת נגד הארגון שכונתה תכנית "ענבי זעם".

בחודשים ינואר - מרץ 1996 ניכרה עלייה בהיקף הפח"ע של החזבאללה, כאשר השיפור בתחכום, בביצוע, ובאיסוף המודיעין גרמו לצה"ל אבידות ונפגעים אשר יצרו מצב שלא אפשר עוד איפוק וחייב תגובה הולמת. המתיחות הגיעה לשיאה וארה"ב החלה במאמצי תיווך על מנת להרחיב את תחום ההבנות כך שיכללו לא רק את האיסור לפגוע בישובים אזרחיים, אלא גם ימנו לחימה אחרת באזור הביטחון. ב- 18 במרץ חלה החרפה נוספת, לאחר שהחיזבאללה איים בשיגור קטיושות לגליל. בסיוע של מזכיר המדינה האמריקאי, וורן כריסטופר, הבטיחה סוריה לארה"ב לפעול להרגעת המצב, וישראל הבטיחה לנהוג באיפוק. אולם, יומיים בלבד לאחר מכן, ביצע חיזבאללה פיגוע בו נהרג קצין צה"ל ממטען של מחבל מתאבד וב- 30 במרץ נורה מטח של קטיושות לעבר ישובי הגליל. כעת היה ברור כי ההבנות של "דין וחשבון" התמוטטו ופעולה צבאית לריסון החיזבאללה בלתי נמנע עוד. ב- 8 באפריל דווח בלבנון כי ילד לבנוני נהרג ושניים נפצעו בהתפוצצות מטען ליד ברעשית. בצה"ל ראו בכל איתות של החיזבאללה לירי נוסף על הגליל ואכן, ב - 9 באפריל שיגר החיזבאללה 30 רקטות קטיושה לקריית שמונה ולגליל המערבי. בקריית שמונה נפצעו 36 אנשים ונגרם נזק רב לרכוש. ההסלמה נמשכה, ולמחרת פתח החיזבאללה בירי מרגמות על מוצבי צה"ל בגזרה המערבית של אזור הביטחון. במהלך חילופי האש פגע פגז פגיעה ישירה במצב מצפון לזרעית. מהירי נהרג חייל צה"ל ונפגעו 2 חיילים נוספים, בדרום לבנון החלה בריחה המונית של תושבים צפונה.

בתגובה לאירועים פתח צה"ל ב"מבצע ענבי זעם" שנמשך מה-11 עד ה-25 באפריל 1996. מטרת המבצע הייתה: "לפגוע ביעדיי חיזבאללה בלבנון ובמידת הצורך בתשתית הסביבה והנוכחות האזרחית המאפשרת פעולתם, כתגובה על פגיעה בישובי הצפון, על מנת ליצור לחץ על גורמי הביטחון בלבנון לפעול לריסון פעולות חיזבאללה כנגד ישובי הצפון ואזור הביטחון, ולשינוי דפוסי פעילותם נגד מטרות בשטח ישראל".

היה זה מבצע משולב של חיל האוויר, חיל הים וכוחות היבשה. נעשה בו שימוש במטוסים, טנקים, ארטילריה ופעילות ימית, תוך מוכנות לביצוע פעולות קרקעיות מצפון לאזור הביטחון, על פי פקודה ואישור נוסף. התוכנית נבנתה באופן מדורג, כאשר נקבע כי רמת הלחץ שתופעל על הממשל הלבנוני, תגבר עם התקדמות שלבי הביצוע. מבצע "ענבי זעם" היה רחב היקף יותר ממבצע "דין וחשבון" ,שנעצר כאמור, כבר בשלביו הראשונים, והותקפו בן יעדים בעומק לבנון. במהלך המבצע תקף חיל האוויר שני יעדים בבקעת לבנון, ולראשונה מאז 1982 תקפו מטוסי אפאצ'י את מפקדת החזבאללה בבירות. בתגובה החל החיזבאללה בירי מסיבי של מלט"רים לשטח ישראל ולאזור הביטחון. כתגובה החל צה"ל בתהליך גירוש ופינוי האוכלוסייה האזרחית כולל העיר צור צפונה, ובהטלת מצור ימי. חיל האוויר תקף יעדי תשתית, וביניהם תחנת הטרנספורמציה בג'מהור, תחנת "קול המדוכאים" בבקעא, תחנת הטרנספורמציה בסלים במזרח בירות. כל אותה עת התנהלו מאמצים מדיניים על מנת להביא להפסקת אש. ב- 17 בחודש, ביצע צה"ל הונאה והדמיה של תנועת כוחות בקרבת בגבול ליצירת תחושת חדירה יבשתית ללבנון ויצירת הסלמה שתגביר את הלחץ על סוריה ולבנון לריסון החיזבאללה.

הפסקת האש

לבסוף הוכרזה הפסקת האש ב- 27 באפריל, לאחר שהושג מסמך הבנות, שנוסח כמסמך אמריקאי, שגובש במגעים עם ישראל ולבנון ובהתייעצות עם סוריה. ההבנות החדשות, בשונה מההבנות ב"דין וחשבון", נוסחו בכתב והיו בעלות אופי מחייב יותר. הן אסרו לחלוטין התקפות של קטיושות ונשק אחר מלבנון אל שטח ישראל ועל פגיעה של צה"ל וצד"ל (צבא דרום לבנון) באזרחים בשטח לבנון. נקבע כי לא יותקפו ריכוזי אוכלוסיה ותשתית ואלה לא ישמשו כבסיסים ושטחי הערכות להתקפות. ההבנות קבעו כי לכל צד תישמר הזכות להגנה עצמית, בתנאי שלא תחרוג מן האיסור לפגוע באזרחים ובשטח ישראל. הוחלט על הקמתה של וועדת מעקב ליישום ההבנות, בהשתתפות ארה"ב, ישראל, לבנון, סוריה וצרפת.

אירוע כפר כנא

ב-18 באפריל התרחש אירוע כפר כנא, בו פגע צה"ל בשוגג בציבור פליטים, שרוכז בשטח מחנה יוניפי"ל בכפר כנא, 15 ק"מ מדרום מזרח לצור, וגרם להריגתם של למעלה ממאה מזרחים. האירוע גרם למפנה במערכה, הלחץ הבינלאומי על אסד גבר והוא נאות סוף סוף להיכנס למו"מ להסדרת המצב מול ישראל. התפתחות זו הביאה גם לשינוי במדיניות האש של צה"ל שהתבטא בהפסקת ירי ארטילרי לדרום לבנון. מכאן הייתה הדרך להפסקת אש קרובה, אם כי המו"מ על הפסקת האש היה קשה והפכפך. סוריה הפגינה עמדה קשוחה וישראל איימה בהסלמה ובפעולה קרקעית בלבנון תוך הדגשת זכות התגובה של צה"ל אל מקורות הירי.

• נכתב על ידי אל"ם במיל' בני מיכלסון