יום איכות הסביבה הבין-לאומי

במהלך המאה ה-20, התגבשה ההבנה שככל שאוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, וככל שעולה רמת החיים, כך הולך וגדל קצב הניצול של משאבי הטבע ואיכותם הולכת ויורדת. לאור הצמצום המתמשך במשאבים והיכחדותם של זנים רבים של בעלי חיים וצמחים, נוצר המושג, איכות הסביבה. באופן כללי, איכות הסביבה הוא תחום העוסק ביחסי הגומלין בין האדם לסביבתו הטבעית. הגדרתו של המונח מעט מעורפלת ולעיתים קשה להבנה מכיוון שהיא נוגעת לתחומי תוכן רבים. במובן המצומצם ביותר, הדאגה לסביבה עיקרה דאגה לשלומן של חיות הבר, צמחי הבר, והמאזן האקולוגי. בראשית הדרך, היה מקובל לצמצם את הפעילות למען איכות הסביבה לפעולה למען שימור הטבע בלבד. עם השנים, התברר כי העיסוק בשמירה על הסביבה הטבעית (חיות הבר, יערות ושטחי מחייה וכד') רחב יותר ומתייחס לשני מרכיבים:

מרחב - המקום הפיזי שבו מתרחשת ההפרעה הסביבתית וההשפעה שלה על מרחבים סמוכים (זיהום אוויר ממכוניות, למשל, עלול לגרום לגשם חומצי ולהרס יער שנמצא מאות קילומטרים מהן).

זמן - השפעה של הפרעה סביבתית המתפרש לאורך זמן, גם לאחר הטיפול בבעיה (זיהום תעשייתי שנקבר לפני עשרות שנים, למשל, עלול להשפיע על מי התהום כיום).

עם הזמן התפתחה גם ההכרה כי בעיות סביבה אינן נוגעות רק לחיות הבר, אלא גם לבריאותם, לביטחונם ולאיכות חייהם של בני האדם כיום ובעתיד. הבנה זו נולדה מתוך ההכרה כי המין האנושי לא רק משפיע על סביבתו, לטובה או לרעה, אלא גם מושפע מן השינויים החלים בסביבה באופן ישיר ולאורך זמן. תפיסה זו נקראת מכלול נוף - אדם. היא פותחה על ידי ד"ר מאיר טימי בן יוסף, ראש גף תכנים באגף של"ח של משרד החינוך. התפיסה אומרת שאת הנוף החזותי ניתן לחלק לשלושה מרכיבים עיקריים:

הרובד הפיזי- כגון תבליט, קרקע, מסלע, מים ואקלים.

הרובד הביוטי- צמחים ובעלי חיים.

הרובד האנושי- בני האדם בעבר (לפני המהפכה התעשייתית) ובני אדם כיום.

תפיסת מכלול נוף אדם סוברת כי בין הרבדים ישנם יחסי תלות. כלומר, כל רובד משפיע ומושפע על ידי שני הרבדים האחרים בצורה מעגלית. לדוגמא, גשמים משפיעים על כמות וסוג הצמחיה הגדלה באזור מסוים, והצמחיה משפיעה על אילו בעלי חיים יתקהלו באותה הסביבה. באותו אופן, בני אדם מושפעים מהצמחייה בסביבתם, וגם משתמשים בה לצורכיהם (בנייה, תעשייה וכד') ובכך משפיעים עלייה. מתוך תפיסה זו, נובעת ההבנה כי האדם הוא גורם דומיננטי המשפיע על הסביבה, והסביבה כמובן משפיעה על האדם.

אנחנו בצה"ל דוגלים בשמירה על הסביבה שבה אנו פועלים. תחת נושא זה פתחנו במגוון מיזמים הפועלים בשמירה על איכות הסביבה וביניהם צבא ההגנה לטבע. מיזם "צבא ההגנה לטבע – מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם" הוקם מתוך ההבנה כי צבא ההגנה לישראל, הפרוש על פני שטח נרחב מהמדינה, מחוייב למאמץ הלאומי לשמירה על הסביבה ולשיפור המציאות הסביבתית. המיזם מובל על ידי ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) בצה"ל. מטרת המיזם היא להוביל מפקדים וחיילים לאחריות ולמעורבות פעילה בשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבסביבתם, במרחב האחריות והפעילות של יחידות צה"ל.

צבא ההגנה לטבע הוא שותפות ערכית של צה"ל, משרד הביטחון, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות וקק"ל, שמטרתה חיזוק הקשר שבין האדם לארצו ולתבנית נוף מולדתו.

המיזם הוקם בשנת 2013 ושותפות בו יחידות מכל הזרועות והחילות לצה"ל.

יחידות המיזם פועלות למימוש חזונו בחמישה ערוצים:

שימור מינים – מחנות צה"ל ושטחי האש הם במקרים רבים מקומות מקלט למינים בסיכון.

שימור בתי גידול – השטח המוקצה לצורכי ביטחון בישראל תופס יותר מ- 50% משטח המדינה. במקרים רבים מגינים אזורי האימונים ומחנות הצבא על שטחים פתוחים בעלי ערכיות חשובה.

תכנון מקיים שמירת טבע – ניהול נכון הוא המפתח למימוש שמירת הטבע.

אימוץ אתר – אימוץ אתר טבע או מורשת, טיפוחו ושימורו.

העלאת מודעות במעגלים רחבים – צה"ל, כור ההיתוך של החברה הישראלית, נושא על כתפיו אחריות חינוכית חשובה הבאה לידי ביטוי בתפישה החיילית של "המפקד המחנך".

חינוך סביבתי הוא שם כולל לארגונים ותפיסות לפיהם עלינו ללמד אודות תפקודי הסביבה הטבעית, ואיך בני אדם יכולים להתנהל על-פי עקרונות הקיימות, מתוך הבנה שהאדם הוא חלק ממערכת אקולוגית.

חינוך זה בא לידי ביטוי בתוכניות לימוד בתוך מערכת החינוך עצמה, וכן באופן רחב יותר בפעילות ציבורית, קמפיינים ופרסומים אחרים הקשורים לאיכות הסביבה, הטבע והקשר בין האדם לסביבתו.

מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם" הוקם מתוך ההבנה כי צבא ההגנה לישראל, הפרוש על פני שטח נרחב מהמדינה, מחויב למאמץ הלאומי לשמירה על הסביבה ולשיפור המציאות הסביבתית. המיזם מובל על ידי ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) בצה"ל. מטרת המיזם היא להוביל מפקדים וחיילים לאחריות ולמעורבות פעילה בשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבסביבתם, במרחב האחריות והפעילות של יחידות צה"ל.

צבא ההגנה לטבע הוא שותפות ערכית של צה"ל, משרד הביטחון, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות וקק"ל, שמטרתה חיזוק הקשר שבין האדם לארצו ולתבנית נוף מולדתו.

המיזם הוקם בשנת 2013 ושותפות בו יחידות מכל הזרועות והחילות ל צה"ל.

יחידות המיזם פועלות למימוש חזונו בחמישה ערוצים:

שימור מינים – מחנות צה"ל ושטחי האש הם במקרים רבים מקומות מקלט למינים בסיכון.

שימור בתי גידול – השטח המוקצה לצורכי ביטחון בישראל תופס יותר מ 50%- משטח המדינה. במקרים רבים מגינים אזורי האימונים ומחנות הצבא על שטחים פתוחים בעלי ערכיות חשובה.

תכנון מקיים שמירת טבע – ניהול נכון הוא המפתח למימוש שמירת הטבע.

אימוץ אתר – אימוץ אתר טבע או מורשת.

העלאת מודעות במעגלים רחבים – צה"ל, כור ההיתוך של החברה הישראלית, נושא על כתפיו אחריות חינוכית חשובה הבאה לידי ביטוי בתפישה החיילית של "המפקד המחנך".