"התחרות שלי היא לא מול גברים, אלא מול עצמי"

אני יפעת פיינר, בת 27, נולדתי בלהבים וגרה היום בתל אביב. התגייסתי לאגף התקשוב ויצאתי לפיקוד. הדרכתי בקורס צפ"ט (צופן פיענוח טכנולוגי) בחיל הקשר והתקשוב, ובימים אלו אני קצינת הקשר של חטיבת ההכשרה בחיל השריון.

רציתי להגיע לתפקיד מבצעי, בשטח, בחול. זה לקח קצת זמן, שכנועים ומאבקים, ולאחר תקופה הגעתי להשלמה הקרבית בדרך להגשים חלום ולהפוך לקצינת קשר גדודית. הייתי האישה היחידה בהשלמה לצד 27 גברים. זו הייתה חוויה שאני לא אשכח בחיים: סחבתי משאות הכי כבדים בחיים שלי, רצתי מרחקים ואמרתי לעצמי שאני חייבת דווקא כאישה, להוכיח שזה טבעי בשבילי.

אבל עם הזמן הבנתי שהתחרות שלי היא לא מול גברים, אלא תחרות מול עצמי. בתום ההכשרה הוצבתי באחד מהגדודים של חטיבה 188 של השריון. באותה העת נכנסו מערכות תקשוב חדשות לשימוש ולמדתי המון. אחר כך קיבלתי אתגר חדש, פיזי יותר, כקצינת הקשר של חטיבת אפרים באיו"ש בעת גל הפיגועים האחרון -  שעות ארוכות בשטח, סחיבת משאות כבדים על הגב, ריצות, והתמודדות גם עם סיטואציות גופניות ומנטאליות מורכבות.

היום, כקצינת הקשר של חטיבה 460, אני נמצאת בתחום ההדרכה למקצועות השריון. אני מרגישה שלמה כאישה בתפקיד שלי, בתחרות עם ההישגיות של עצמי ולא עם אף אחד אחר. אני מרגישה שאני בתפקיד מהותי בעולם המבצעי, וכשלצדי משרתות מספר רב של נשים – אני חווה את ההתפתחות בשירות הנשים.

יש משהו אחר בלהיות אישה בעולם כמו עולם השריון, אך למרות זאת אין משהו שמעכב אותי בגלל שאני אישה. החיל שלנו הוא מקום יוצא דופן לנשים בציר הקרבי, ומעבר לכך, אנחנו בתקופה בה מעודדים נשים לתפקידים רבים ומגוונים יותר, ואפשר לראות בשטח קשר״גיות וקשר״חיות רבות וטובות.

כל עוד חשוב לך להשפיע ולשנות, אין לזה שום קשר אם אתה גבר או אם את אישה. אם את או אתה רוצים, מתמידים ומשקיעים אתם תצליחו - חוץ מזה שום דבר לא משנה.