91

דברים  האסורים קודם ההבדלה

הקדמה: 

מצווה עלינו לקדש את השבת בכניסתה וביציאתה, בשביל לייחדה ולהבדילה משאר ימי החול. לשם כך אנו עורכים קידוש בליל שבת וכן הבדלה על בצאתה. בכך אנו מבטאים את השוני של השבת, שהיא מעין עולם הבא, משאר ימות החול.

שאלה: האם חייל שיצא לסיור הנמשך מצהרי יום השבת עד קרוב לחצות הלילה, רשאי לאכול בצאת השבת בלא הבדלה? אילו פעולות מותר לבצע לפני ההבדלה ומהם התנאים לכך?

1. אכילת קודם ההבדלה

בגמרא נאמר:

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קה עמוד א:

דתנא משמיה דרבי עקיבא: כל הטועם כלום קודם שיבדיל - מיתתו באסכרה (מחלה קשה). רבנן דבי רב אשי לא קפדי אמיא (לא נמנעו מלשתות מים קודם הבדלה).

וכך מסופר על האמורא אמימר:

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קז עמוד א:

אמרי ליה מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: זימנא חדא איקלע (פעם אחת, הזדמן) אמימר לאתרין (למקומנו), ולא הוה לן חמרא (ולא היה לנו יין)... ובת טוות (והלך לישון רעב, כיוון שלא התאפשר לו להבדיל). למחר טרחנא ואייתינא ליה חמרא, ואבדיל, וטעים מידי (למחרת הביאו לו יין והבדיל ואכל). 

אך במקום אחר בגמרא, נראה שמותר לאכול לפני הבדלה:

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נב עמוד א:

והתניא: הנכנס לביתו במוצאי שבת - מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואחר כך אומר הבדלה, ואם אין לו אלא כוס אחד (ואם יבדיל עליה קודם אכילתו, לא יוכל לברך ברכת המזון על הכוס) - מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו (היינו, שאוכל בלא הבדלה, ולאחר אכילתו, מבדיל ומברך ברכת המזון על אותה הכוס).

בראשונים נאמרו כמה כיוונים לתירוץ הקושיה:

רא"ש מסכת ברכות פרק ח סימן ב:

נראה לפרשה, אם אין לו יין בלילה ומצפה למחר שיזדמן לו יין – לא יאכל בלילה, אלא ימתין עד למחר שיבדיל על הכוס. אבל אם יש לו כוס (אחת) ואינו מצפה שימצא למחר יין אחר, יותר טוב שיאכל קודם שיבדיל, ויברך ויבדיל על אותו כוס, ממה שיבדיל על הכוס ויברך ברכת המזון בלא כוס.

• כיצד יישב הרא"ש את סתירת הסוגיות?

בדברי רבינו יונה מובא תירוץ נוסף:

רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף לח עמוד ב:

ודקא קשיא לך היאך יכול לאכול קודם ההבדלה והלא אמרו אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיבדיל, זהו כשיש לו יין לב' כוסות להבדלה ולברכת מזון, שמאחר שיכול לברך ברכת מזון על הכוס ביין הנשאר לו טוב הוא שיבדיל קודם האכילה. וכי אמרינן הכא (כאן) שאוכל קודם הבדלה מיירי (מדובר) במי שאין לו אלא כוס אחד בלבד, ואם יבדיל עליו לא יהיה לו יין לברך ברכת המזון, ומתוך כך התירו לו שיאכל בלא הבדלה כדי שיברך ברכת המזון על היין. וההיא דאמרינן אמימר איקלע לבי רב אשי ולא הוה ליה חמרא לאבדולי ובת טות (הרי שאמימר לא אכל קודם הבדלה, ולכן הלך לישון רעב), לא מן הדין היה עושה כן, דודאי היה יכול לאכול קודם הבדלה כיון שלא היה לו יין, אלא לחומרא עשה אותו.

• כיצד מיישב רבינו יונה את הסתירה?

• מה תהיה הנפ"מ בין תירוצי הראשונים?

להלכה, נפסק בשולחן ערוך:

שולחן ערוך אורח חיים הל' שבת סימן רצו סעיף ג:

אם אין לו יין ולא שכר ושאר משקין (להבדיל עליהם), יש אומרים שמותר לו לאכול ויש אומרים שאם מצפה שיהיה לו למחר, לא יאכל עד למחר שיבדיל.

למעשה, הכריעו האחרונים:

משנה ברורה על השולחן ערוך הנ"ל סעיף קטן כא:

ויש להחמיר כסברא אחרונה הזו, אם לא באדם חלש שקשה לו התענית, יכול לסמוך אדעה ראשונה.

כף החיים סימן רצו סעיף ל:

וכן נראה לעניין דינא, לפי מה דקיימא לן (לפי המקובל בידנו) דכל היכא (שכל מקום) שכותב השולחן ערוך יש אומרים ויש אומרים – הלכה כיש אומרים בתרא (האחרון). אלא אם כן הוא אדם חלש שקשה לו להתענות עד שיביאו לו כוס למחר אזי יכול לסמוך על סברא הראשונה, להקל בדברי סופרים. 

וכן נפסק בספר שמירת שבת כהלכתה, בתוספת כמה פרטים חשובים:

שמירת שבת כהלכתה פרק נט אות ל:

מי שאין לו יין וגם לא כל משקה אחר שאפשר להבדיל עליו, אם הוא יודע שעד הצהריים שלמחרת היום יזדמן לו על מה להבדיל, יחמיר על עצמו ולא יאכל עד שיבדיל. אבל אם הוא חלש וקשה לו להמתין זמן רב כל כך בלא אוכל, או שמשער שיוכל להשיג יין רק אחרי צהרי יום המחרת, או שמשער שלא יהיה לו כלל על מה להבדיל, מותר לו לאכול מיד לאחר שיבדיל בתפילה. 

1.  עשיית מלאכה קודם ההבדלה

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנ עמוד ב:

אין מחשיכין על התחום (אסור ללכת קודם צאת השבת סמוך ל"תחום השבת") לשכור לו פועלים ולהביא פירות (מיד עם צאת השבת), אבל מחשיך הוא לשמור ומביא פירות בידו (היינו שמותר ללכת בשבת בשביל לשמור על הפירות, שהיא פעולה המותרת בשבת, ואגב כך להביא אותם במוצאי שבת). ואף על גב דלא אבדיל (ואע"פ שלא הבדיל)? והאמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אליעזר בן יעקב: אסור לו לאדם שיעשה חפציו קודם שיבדיל! (הרי אסור לעשות מלאכה לפני הבדלה) וכי תימא דאבדיל בתפילה (ואם תאמר, שהבדיל בתפילה באמירת 'אתה חוננתנו', שכוללת את נוסח ההבדלה), והאמר רב יהודה אמר שמואל: המבדיל בתפילה צריך שיבדיל על הכוס (ולא ניתן להסתפק בהבדלה בתפילה)! אמר ליה רבי אבא לרב אשי: במערבא אמרינן הכי: המבדיל בין קודש לחול, ועבדינן צורכין (ועשינו מלאכות הנדרשות לנו). אמר רב אשי: כי הוינא בי רב כהנא הוה אמר המבדיל בין קודש לחול ומסלתינן סילתי (ומיד לאחר מכן חטבנו עצים, בלי להבדיל על הכוס קודם לכן).

ברמב"ם נפסק:

רמב"ם הלכות שבת פרק כט הלכה ו:

מדברי סופרים לקדש על היין ולהבדיל על היין, ואף על פי שהבדיל בתפלה צריך להבדיל על הכוס, ומאחר שיבדיל ויאמר בין קדש לחול מותר לו לעשות מלאכה אף על פי שלא הבדיל על הכוס, ומברך על היין תחלה ואחר כך מקדש, ואינו נוטל את ידיו עד שיקדש.

ודייק בדבריו הבית יוסף:

בית יוסף אורח חיים סימן רצט:

וכן דעת הרמב"ם, שאע"פ שהבדיל בתפלה אסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ויאמר המבדיל בין קודש.

לעומת זאת, לדעת הגאונים, הבדלה בתפילה מספיקה:

טור אורח חיים הלכות שבת סימן רצט:

אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ומיהו (אולם) אפילו לא אמר אלא ברוך אתה ה'... המבדיל בין קודש לחול שרי (מותר לעשות מלאכה). וכתב רב עמרם דוקא אם רוצה לעשות מלאכה קודם תפלה, אבל אחר תפלה אין צריך לברך אף על פי שלא הבדיל על כוס.

בשולחן ערוך נפסק:

שולחן ערוך אורח חיים הל' שבת סימן רצט סעיף י:

אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל, ואם הבדיל בתפלה מותר אף על פי שעדיין לא הבדיל על הכוס. ואם צריך לעשות מלאכה קודם שהבדיל בתפלה אומר: המבדיל (בין הקודש ובין החול) בלא ברכה, ועושה מלאכה.

• כמי פסק השולחן ערוך?

1.  הלכה למעשה

כך נפסק בספרנו תורת המחנה:

א. יש להחמיר ולהימנע מאכילה ושתיה (חוץ ממים) כל שיהיה בידו להבדיל עד למחרת בצהריים, אם לא באדם חלוש שהצום קשה עליו, ופשוט שכן הדין בנצרך לאכול מסיבות חיוניות (כגון שעומד לצאת לסדרת אימונים), ומכל מקום יבדיל תחילה באמירת 'אתה חוננתנו' בתפילה, או לכל הפחות באמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול''. 

ברם, יש להעיר שמצב בו לא ניתן להבדיל כלל, אינו מצוי כל כך, שכן כפי שהתבאר נר ובשמים לעולם אינם מעכבים את האפשרות להבדלה, ואף בהעדר יין ניתן להבדיל על משקאות חשובים אחרים.  

ב. מותר לחייל לבצע מלאכות אף קודם תפילת ערבית של מוצאי שבת, אך יש לו לומר "המבדיל בין קודש לחול" קודם שיעשה מלאכה. לפיכך ראוי לחייל להרגיל עצמו לומר תמיד בצאת השבת 'ברוך המבדיל', שמא יצטרך לעשות מלאכה קודם שיבדיל בתפילה, וישכח להבדיל באמירה קודם לכן.

'והגית בו'

דפי מקורות בהלכה צבאית ללימוד עצמי לחיילי צה"ל

יוצא לאור ע"י הרבנות הצבאית הראשית - ענף ההלכה - בית המדרש להלכה צבאית

מערכת: סא"ל הרב שהם עורקבי רע"ן הלכה, רס"ן הרב דב ברקוביץ רמ"ד הלכה,

סרן הרב דודי גרינפלד קמ"ד כתיבה, אע"צ הרב חנניה שפרן

כתיבה ועריכה: טור' ר' בן אור ודאוקר, טור' ר' אוריאל בוכריס.

הקו הפתוח: 052-9414414. נשמח לשאלות ולתגובות: bmlhalacha@gmail.com

להצטרפות לקבוצת ההלכה יומית לחיילים בוואצפ וקבלת דפי 'והגית בו' (קבוצה שקטה), סרקו את הקוד הבא: