פרק כב

שאלה:האם חיילים כהנים המשרתים לאורך גבול הצפון, רשאים או חייבים לשאת את כפיהם בתפילת שחרית ביחידתם?

תשובה:מנהג חלק מקהילות האשכנזים בגליל שאין הכהנים נושאים כפיהם אלא בתפילות מוסף של שבת ויום טוב[1], יש מפוסקי זמנינו[2] שהורו והשתדלו שיחזרו גם הכהנים בקהילות אלה לשאת כפיהם בכל יום, כמו בשאר ערי ארץ ישראל[3], ויש שחיזקו בתוקף את המנהג הקדום והורו שלא לשנותו[4].

חייל כהן שנקלע לביכנ"ס שאין נוהגים לעלות בו לדוכן, ינהג כמנהג המקום ולא ישא כפיו, אולם חיילים השוהים במחנות צה"ל בגליל נושאים כפיהם בכל יום, הן מצד שהמנין משותף לאשכנזים ולספרדים, והספרדים נהגו לשאת כפיהם בכל יום, והן מצד שרבים נוקטים שיותר נכון שגם האשכנזים ינהגו כן[5].

סיכום: אף בבסיסי צה"ל שבצפון הארץ המנהג לשאת כפיים בכל יום.

[1] מנהג זה נקבע ע"י תלמידי הבעש"ט שעלו לגליל לפני כמאתיים שנה, והנהיגו כן כעין מנהגם בחו"ל. ועיין בשו"ת מנחת יצחק (ח"ח סימן א) שכתב שמסתבר שהנהיגו כן אף בחול המועד וראשי חדשים:

[2] שו"ת אז נדברו חלק יא סימנים מג ומט:

[3] וכן מצינו שהנהיגו תלמידי הגר"א בעלייתם לארץ:

[4] שו"ת מנחת יצחק ח"ח סימן א, ספר הליכות שלמה פ"י הערה ה:

[5] ספר שארית יוסף ח"ג עמוד קנה: