פרק ז

שאלה: האם חיילים ששבו מפעילות מבצעית בשעת צהריים מאוחרת ביום ששי, רשאים לסעוד בשעה זו? האם צוות לוחמים שסיימו 'מסלול' רשאים לערוך סעודת מרעים חגיגית ביום ששי אחר הצהריים?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תניא, לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה (כלומר, ברבע האחרון של היום), כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, אוכל והולך עד שתחשך (וכן הלכה)", ומאידך נאמר[2]: "א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, שתי משפחות היו בירושלים, אחת קבעה סעודתא בשבתא (בשעת לימוד בית המדרש) ואחת קבעה סעודתא בערב שבת, ושתיהן נעקרו", הרי שיש להימנע מסעודה בימי ששי במשך כל היום.

בארו ראשונים[3] שיש לחלק בין סעודה שמורגל בה, שמותר לאוכלה כל היום ורק מן המובחר להימנע מלאוכלה ברבע האחרון של היום, לבין סעודה חגיגית שאין להשתתף בה במשך כל היום.

וכן פסק השו"ע[4]: "אסור לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול כו', מפני כבוד השבת שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול[5]. ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה, (ו)אפילו (לקבוע) סעודה שרגיל בה בחול, כל היום מותר להתחיל מן הדין, אבל מצוה להימנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול[6], מט' שעות ולמעלה (כלומר, ברבע האחרון של היום)[7]",

א"כ יש להימנע ביום ששי (בכל היום) מעריכת סעודה חגיגית, ומצוה אף להימנע ברבע האחרון של היום מסעודת קבע שרגיל בה בחול, ברם, אין בכלל זה אכילה קלה לנצרך לכך, לפיכך חיילים ששבו מפעילות מבצעית סמוך לכניסת השבת, רשאים לאכול מעט, אך יזהרו מאכילה מרובה שתמנע מהם לאכול לאחר מכן את סעודת השבת לתיאבון.

[1] פסחים צט ע"ב.

[2] גיטין לח ע"ב.

[3] מגיד משנה פ"ל משבת ה"ד.

[4] סימן רמט סעיף ב.

[5] ובמג"א (שם ס"ק ד) באר בשם ר"ת הטעם שמתוך טירדת הסעודה לא יעסקו בצרכי השבת, ובביאור הלכה (שם ד"ה 'מפני כבוד השבת') הביא מהפמ"ג הטעם לפי שבעריכת סעודה בערב שבת כבשבת נמצא מזלזל בכבוד השבת.

[6] היינו אכילת לחם כרגילותו לשבוע בחול, אבל להשקיט את רעבונו במעט לחם, רשאי אף לכתחילה. ביאור הלכה שם ד"ה 'מלקבוע סעודה'.

[7] ובמשנה ברורה (שם ס"ק טז) הוסיף שאם התחיל קודם שעה זו, אף לכתחילה רשאי להמשיך, ועוד העיר (שם ס"ק יז) שבימות החורף שהיום קצר, ראוי להימנע מסעודה רגילה אף קודם הרבע האחרון של היום, כל שמשער שייפגם תיאבונו בערב.