למנהג הספרדים ברכה ראשונה מברכים בנוסח זה:
בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא: בָּרוּךְ אַתָּה יי, הַזָּן אֶת הַכֹּל.

למנהג האשכנזים ברכה ראשונה מברכים כרגיל:
בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ, בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר-לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵיטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא, כָּאָמוּר: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ אַתָּה יי הַזָּן אֶת הַכֹּל.

וממשיכים כאן:
נוֹדֶה לְךָ, יי אֱ־לֹהֵינוּ, עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה, טוֹבָה וּרְחָבָה, וְנָתַתָּ לָּנוּ בְּרִית וְתוֹרָה וְלֶחֶם לִשְֹבֹּעַ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֶם יי אֱ־לֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ (בר"ח: וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. בחוה"מ: וְשַׂמְּחֵנוּ בְיוֹם חַג הַמַּצּוֹת/הַסֻּכּוֹת הַזֶּה) וְתַגְדִיל מְהֵרָה כְּבוֹד הַבַּיִת וּתְנַחֲמֵנוּ בְּכִפְלָיִם. בָּרוּךְ אַתָּה יי, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם. אָמֵן.

בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הָאֵל, אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לְכֻלָּנוּ, הוּא הֵיטִיב הוּא מֵיטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד בְּחֶסֶד וּבְחֵן וּבְרַחֲמִים וִיזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

- עקבו אחרי הרבנות הצבאית -