רופא השיניים הצבאי שמפזר חיוכים באתיופיה

הוא התחיל בכלל כלוחם בגולני, אך האהבה התמידית שלו הייתה לעזור לאנשים, ובדרך שלאו דווקא תחשבו עליה - רפואת שיניים. לאחר שהתמקצע בתחום, חזר לצבא, הקים פרויקטים מיוחדים והצטרף למשלחת מיוחדת במינה לאתיופיה על מנת לגרום לתושבי העיר גונדור לחייך חיוך רחב ויפה יותר

28.05.18
ליאור נוישטיין, מערכת אתר צה"ל

בשבועות שלקראת פסח, כולנו היינו שקועים בניקיונות, בבישולים ובקניות לקראת ליל הסדר. עבור רס"ן ד"ר אבי לוין, מפקד מרפאת השיניים בצריפין, הימים הללו התמקדו בשאלה אחת - איך הוא יספר לאשתו ולארבעת ילדיו שהוא לא עומד להעביר את החג בבית - אלא באתיופיה?

בהתראה של שלושה שבועות קיבל ד"ר לוין, בן 39 ממודיעין, שיחת טלפון מעמותת "לוחמים ללא גבולות" - עמותה שמארגנת משלחות התנדבות חינוכיות במדינות עולם שלישי. הוא קיבל הצעה שלא יכל לסרב לה - להצטרף למשלחת של שבוע, במסגרתה יסייע ויטפל בילדים ומבוגרים שלא שפר עליהם מזלם. "הרגשתי שזה משהו שאני צריך לעשות גם כרופא, וגם כאבא", הוא מסביר. 

המשלחת עצמה כללה חברי צוות שעסקו בין היתר בשיקום מבנים הדורשים תחזוק, העבירו תוכן חינוכי כמו שיעורי מתמטיקה ואנגלית, ובשנים האחרונות, הצטרף גם רופא שיניים צבאי שסיפק את שירותיו והקנה את הידע שלו לרופאים המקומיים. 

תשוקתו של ד"ר לוין למקצוע התחילה בגיל צעיר: "תמיד ידעתי שאהיה בתחום הרפואה. התנדבתי במד"א, ובתור ילד תמיד נהניתי מפירוק והרכבת שעונים. ברפואת שיניים מצאתי את הדרך לשלב בין שני הדברים - טיפול ועבודת מוטוריקה עדינה".

את שירותו הצבאי החל ב-1997 בחטיבת גולני, שם הפך לחובש צבאי. עם השחרור למד רפואת שיניים בבית החולים "הדסה", והתמחה באנדודונטיה - טיפולי שורש. לא עבר זמן רב עד ששני העולמות נפגשו, והוא החליט להביא את הידע המקצועי שרכש אל תוך המסגרת הצה"לית, ולהפוך לרופא שיניים צבאי.  

"תקופת השירות שלי במילואים כלוחם גרמה לי להתאהב בצבא מחדש", הוא מספר, "כרופא שיניים צבאי, השיקול הכלכלי פחות רלוונטי והמחשבה היא רפואית נטו. זה מאפשר להתרכז בדבר החשוב באמת - המטופל".

המטרה של ד"ר לוין, כשהגיע לעיר גונדור שבאתיופיה, הייתה ברורה - לטפל בכמה שיותר אנשים, ולתת כלים להמשך טיפול במקומיים גם לאחר עזיבתו. הוא הקים שתי עמדות טיפול דנטליות, בעזרתן סיפק פתרונות רפואיים והקל על כאבם של עשרות מטופלים: "הרכבנו יחד עם הרופאים המקומיים את מכשיר הרנטגן הדנטלי הראשון בבית החולים שם, זה היה הישג ענק - לימדנו אותם איך לצלם ולקרוא את הצילומים".

מלבד המכשור הדנטלי המתקדם, ד"ר לוין דאג גם לדברים שנראים ברורים מאליהם. "הטיפול היחיד שקיים בעיר זו עקירה", הוא משתף, "עצוב לראות ילדים בני 7 עם שיניים שרק בקעו, וכבר עוקרים להם אותן רק כי אין את הציוד המתאים לטיפול. הבאנו שתי מזוודות מלאות בציוד בסיסי, והסברתי להם כיצד להשתמש בכל דבר ודבר".

לדברי ד"ר לוין, עבודתו הצבאית עיצבה את דרכי הפעולה שלו במשלחת: "צורת העבודה שלי דווקא כרופא שיניים צבאי, שעורך בדיקות יזומות בלוחמים ומתעדף את הטיפולים, עזרה לי לשמור על הסדר ולהגיע לכמה שיותר אנשים".

המשלחת עוררה בקרב ד"ר לוין רצון להמשיך ולתרום בתחומו, והוא לוקח חלק בפרויקטים רבים, וממשיך לפתח יוזמות ייחודיות שיסייעו לכלל החיילים בצבא. אחת מהן היא 'ת"ש מר"ש' (מרפאות שיניים) - פרויקט שנועד להעניק הטבות ת"ש לחיילים הזקוקים לסיוע בתחום רפואת השיניים: "אנחנו מתקינים כתרים ושתלים לחיילים שמחוץ לצבא לא יכלו להרשות לעצמם את הטיפולים הללו".

"המשלחת עצמה אומנם לא הייתה צבאית", מחדד ד"ר לוין, "אך המפקדים שלי, וכל הגורמים הרלוונטיים בצה"ל תמכו בי במאת האחוזים. למרות שלא לבשתי מדים פיזית, עדיין ייצגתי את הצבא דרך הטיפול שהביא לעשרות חיוכים, גם מחוץ לישראל".

ד"ר לוין מסכם את המשלחת כהצלחה. "רפואת השיניים היא תחום רלוונטי ומשותף לכולנו",  "צריך לדאוג לו היטב. זה בין התחומים היחידים ברפואה בו אני, כמטפל, יכול להעלים כאב אחרי טיפול אחד בלבד - ממש כמו קסם".