הצטרפנו לפלמ"ר שנכנס תחת האלונקה - ומטפל במי שעליה
כשמתקבלת קריאה על פצועים בשדה הקרב, לוחמי ולוחמות פלמ"ר אביב לא מבזבזים אף רגע. במירוץ נגד הזמן, צוותי הרפואה מזנקים לנקודת הפינוי ומטפלים בכל מי שזקוק לסיוע דחוף. כדי להתכונן לרגע הקריטי הזה בצורה המיטבית, הם עורכים תרגילים מציאותיים במיוחד, בגבול עזה. יצאנו לראות אחד כזה מקרוב
בעודנו נוסעים ברכב משוריין, יחד עם פלמ"ר (פלוגה לוגיסטית מרחבית) אביב, אל מול הנוף עוצר הנשימה של עוטף עזה - נשמעת קריאה בקשר: "יש לנו שלושה פרחים, שניים מהם דחופים. נגיע אליכם עוד 6-7 דקות". לפתע מתברר כי כל מה שסובב אותנו הוא למעשה חלק מתרגיל שלם, המדמה פינוי פצועים בצורה הכי מציאותית שיש.
"אנחנו מחולקים לשמונה פלוגות תחת יחידת המילואים של הירפ"ם (יחידת רפואית מרחבית)", מתארת סרן ג'אז ריגן, מפקדת לבנת הפינוי, "הפצועים מגיעים אלינו היישר מאזור התמרון - וכאן אנחנו מטפלים בפענוח המקרה ובמענה רפואי ראשוני".
ומהרגע הזה, בו לוחם שזקוק לטיפול מגיע לפלמ"ר, הכול חייב לפעול כמו שעון מתקתק. לכן, התקיים בחודש האחרון תרגיל בסמוך לקיבוץ ניר עם, בו נבחנה הפלוגה על מספר קריטריונים שבאו לידי ביטוי לכל אורכו - שלב אחר שלב.
תחילה, הפלוגה עולה על ציוד ומתקדמת בשיירה אל נקודת השחלוף. "שם, אנחנו מקבלים את הפצוע מהכוחות בשטח שהתחילו בטיפול וביצעו את הפינוי", מתארת סרן ריגן, "השיירה מורכבת מאמבולנס ועליו צוות הכולל רופא בכיר וחובשים, המוקפים בהאמרים ולוחמים שמאבטחים את האירוע, כאשר תפוסת הכוחות בלבנה משתנה בהתאם למספר וחומרת הפצועים".
האימון הציב מולם דימוי סיטואציה של שלושה "פרחים", פצועים, שעל פי הכוח הראשוני מתוך עזה, חלקם במצב דחוף. כאן נכנס לתמונה הפרמטר הראשון עליו נבחנים לוחמי ולוחמות הפלוגה - הזמן: "בין אם זה להגיע לנקודת השחלוף או לדווח בזריזות לבתי החולים, הכול חייב לקרות הכי מהר שניתן".
המבחן הבא הוא בטיחות, כאשר אחד הדגשים הוא לייצר מעגל סגור שישמור על הכוחות והפצועים לאורך האירוע. "האמבולנסים עומדים בשורה ויוצרים חומת הגנה, גם כדי לחסום את האבק מהמסוק, וגם על מנת לחזק את מעטפת הביטחון", היא מתארת את הזירה, "בשגרה אנחנו גם בודקים בכל יום שמנחתי המסוקים תקינים - על מנת שברגע האמת התהליך יתבצע באופן חלק".
מיד אחר כך, הנפגעים מגיעים אל צוות הפלמ"ר. "האמבולנס מקבל עדכון אודות חומרת מצבם", היא מסבירה את שלבי הטיפול, "מתחילים מהדחוף ביותר, ומשם מצמידים כל צוות לפצוע, ומתדרכים אותו במצבו ובפגיעות שספג. משם, על החובשים והרופאים להבין מה דרך הטיפול המיטבית".
לפתע, בשיא הפעילות, רימון עשן נזרק - ומדמה את נחיתת המסוק המפנה. הצוותים רצים אל נקודת השחלוף, ומכאן, לאחר שדימו את הגעתם וההתארגנות לקראת הפצועים, התרגיל מגיע לסיומו, והשלב האחרון נכנס לתוקף: "אנחנו מסיקים את המסקנות שלנו, ובוחנים את ההתנהלות לאורך כל היום הזה. בין אם זה זמן ההקפצה, מהירות הנסיעה או אופן קבלת הפצועים".
למרות שמדובר רק בתרגיל ולא בזמן אמת, בפלמ"ר לא מורידים את הרגל מהגז: "חשוב שנהיה מוכנים, מדויקים ונחושים כדי שנוכל להמשיך לעשות את התפקיד המטורף שלנו - ולהציל חיים".